מערך לימוד הבוחן את רעיון החירות בחג הפסח ואת ההשלכות שלו לחיינו גם מעבר לליל הסדר.
מערך לימוד העוסק בנרות חנוכה: אופן ההדלקה וסיבתה, והמשמעות הסמלית של הדלקת הנרות – רעיון הפצת האור ומשמעותו של האור לכל אחד באופן אישי ובתרבות.
מערך לימוד על השבת המתמקד בשירים ובלחנים המלווים את מהלך השבת - בטקסים, בתפילות ובשירה עכשווית.
מערך לימוד העוסק בייחודה של השבת כיום שביתה ממלאכה, כיום נבדל משאר ימי השבוע.
מערך לימוד המציג את סיפורו הרב-גוני ואת פניו השונות של החג, ומתמקד ברעיון סיפור יציאת מצרים וחשיבותו.
בתפילת חג השבועות קוראים את מגילת רות. סיפור המגילה התחבר לחג השבועות בגלל המועד שבו הוא מתרחש – בעת קציר החיטים, הוא גם מועד החג. אך ניתן לקשר בין השניים גם בתוכן המגילה.
מה הסיפור ההיסטורי של חנוכה? מערך לימוד העוסק בסיפורים השונים של חג חנוכה ובהשפעתם על אופי החג
מערך לימוד סביב סיפור מגילת אסתר ונושאים וערכים שונים הנלמדים ממנו: הדמויות במגילה והתפתחותן, מאפיינים של העלילה, ועוד.
מערך לימוד על מנהגי חג הפורים והערכים המחברים ביניהם.
נכיר את ה"סימנים" – המאכלים השונים עליהם מברכים בליל ראש השנה ומשמעותם.
הדלקת הנרות היא טקס שנערך עם כניסת השבת ובאמצעותו מכניסים למעשה את השבת.
היחידה עוסקת במצוות הדלקת נרות בחנוכה ובמשמעויות הסמליות שלה.
היום השביעי של הבריאה נקבע כיום מנוחה – השבת. נלמד מתוך תיאור השבת בסיפור בראשית על מנוחתו של אלוהים ונעסוק באופן בו אנחנו נחים מרצף השבוע.
מעמד הר סיני הוא אירוע מכונן במסורת ובתרבות היהודית. ביחידה זו נבחן את התיאור של אירוע זה וכיצד לומדים ממנו על החשיבות של התורה עצמה.
במגילת אסתר מגלה אסתר את כוח מנהיגותה ופועלת בעקבות תחושת האחריות שמובילה אותה לפעול להצלת בני עמה. ביחידה נלמד על מנהיגות ואחריות בהשראת המגילה ובהשראת דמות יהודית בת זמננו – חנה סנש.
מהסיפור של או. הנרי אנו לומדים שבעקבות חרטה ותשובה, גם פושע עשוי להפוך לאדם טוב.
הפסל המפורסם של רודן מציג אדם שקוע במחשבות. נקשר בינו לתהליך חשבון הנפש.
מהשיר "שבת המלכה" של חיים נחמן ביאליק אנו לומדים על המועדים המרכזיים ביום השבת ועל הטקסים והמנהגים הקשורים בהם, לפי רצף התרחשותם משקיעת החמה ביום שישי ועד שקיעת החמה בשבת.
האור משפיע וקובע את הדרך שבה אנו רואים את העולם, ובראש ובראשונה את הצבעוניות שלו. עובדה זו באה לידי ביטוי בצורה בולטת באמנות של הזרם האימפרסיוניסטי, בין השאר אצל הצייר קְלוֹד מוֹנֶה. נבחן כיצד התפיסה הזו מתקשרת לרעיונות שונים במסורת היהודית.
באמצעות מדרש האגדה, נעסוק במרכיבים השונים שיוצרים אווירה מיוחדת בשבת.
ביחידה נדון במאפייני התפילה – מה אומרים, למי פונים, על מה מתפללים ומתי. נרחיב את היריעה לסוגים שונים של תפילות באמצעות השיר "הליכה לקיסריה" של חנה סנש, שהוא שיר תפילה.
השיר מתאר מצב בו קשה לבקש סליחה, ומעלה את השאלה אם חייבים לומר סליחה באופן מפורשת.
כאשר החכמים ניסחו את התפילות הם השתמשו בניסוחים קבועים, המכונים מטבעות תפילה. נכיר מטבעות אלה ונלמד על חשיבותם.
בבסיס התרבות היהודית והחיים היהודיים עומדת התורה. קוראים בה מדי שבוע, יש מצווה ללומדה, ויש שני חגים שהיא עומדת במרכזם – שמחת תורה ושבועות. ביחידה נדון מדוע לתורה מעמד כה חשוב במסורת היהודית ומה משמעותה עבורנו.
בחנוכה אנו חוגגים את ניצחון המכבים על היוונים, שניסו לכפות על היהודים להמיר את דתם. ביחידה נלמד על גזרות אנטיוכוס וההתנגדות היהודית אליהן, ונחשוב מה העקרונות המקודשים לנו וכיצד ניתן לשמור עליהם אל מול לחץ מבחוץ.
ביחידה נכיר את סיפור מגילת אסתר ובאמצעותו את חג הפורים, ונעסוק במוטיבים מרכזייים הנמצאים במגילה ומשתקפים במנהגי החג, כגון: שמחה, "ונהפוך הוא", הסתרה וערבות הדדית.
נכיר את סיפור חג החנוכה ואת המנהגים הנובעים מסיפור זה. נעסוק בשאלה מה ניתן ללמוד מהסיפור וכיצד הוא יכול להוות השראה לחיינו היום.
מעמד הר סיני הוא אירוע מכונן במסורת ובתרבות היהודית. ביחידה זו נבחן את התיאור של אירוע זה ונבדוק כיצד זיכרון אותו אירוע היה משמעותי לדורות של יהודים עד ימינו.
ביחידה נלמד על ערך הלימוד בעקבות היכרות עם המנהג של תיקון ליל שבועות.
החסד במגילת רות בא לידי ביטוי בכמה אופנים. ביחידה נעסוק במשמעות החסד, כיצד אנחנו יכולים לעשות חסד, ובחשיבות החסד בחברה.
מגילת רות מספרת על בחירתה של רות להיות חלק מהעם היהודי. בשיעור נעסוק במשמעות של היהדות עבורנו ובבחירות שאנו עושים בנושא.
סיפור מגילת אסתר מציג מערכות שונות של יחסי כוח המתקיימות בין הדמויות. נלמד על הכוח שביד כל דמות, ועל החשיבות בהחלטה מה לעשות עם כוח זה.
פועלן של ושתי ואסתר במגילה מלמדים על אקטיביזם נשי. נלמד את סיפורן של שתי הנשית מזווית פמיניסטית.
בסיפור מגילת אסתר לא רק העלילה הסיפורית חשובה אלא גם התהליכים העוברים על הדמויות במהלך הסיפור. נבחן את סיפור המגילה באמצעות בחינת התהליכים והמאפיינים של דמויות מפתח.
בעקבות מדרש חכמים לפסוק "וקראת לשבת עונג" נלמד מהי המשמעות של עונג שבת
ביחידה נערוך הקבלה בין שני תיאורים של סיפור החג: התיאור ההיסטורי בספר מכבים מול התיאור התלמודי של נס פך השמן. נעסוק בשאלה מה כל נרטיב תורם לנו להבנת המכלול, ולחיבור האישי לחג.
נלמד את השיר ששרים בערב שבת עם החזרה מבית הכנסת, והמברך את המלאכים שמבקרים בביתנו לפי האגדה.
היצירה "סוכות" של האמן אליהו אריק בוקובזה מעוררת מחשבות על האופי של הארעי והקבוע בחיים היהודיים.
התפילה "מודה אני" הנאמרת בעת הקימה, מלמדת על חשיבות ההודיה והכרת הטוב. זהו המעשה הראשון איתו מתחילים את היום בהתאם למסורת היהודית.
היחידה תעסוק בתפילה כטקסט המבטא את האמונה המרכזית במסורת היהודית לאורך ההיסטוריה ובקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם, ובחיבור האישי להצהרת האמונה שהיא נושאת בחובה.
ברכות הנהנין הן ברכות הודיה על דברים שהעולם מעניק לנו ואנו נהנים מהם. ביחידה זו נעסוק באפשרות להתבונן בטבע העולם מתוך פליאה, ומתוך כך להגיע להכרת תודה על הטוב הקיים.
ביחידה זו נכיר את שלושת סוגי התפילה העיקריים: שבח, בקשה והודיה, ואת המאפיינים שלהם.
תפילת "עושה שלום" עוסקת בשלום בין בני האדם. ביחידה נעסוק בחשיבותו של ערך השלום.
ביחידה זו נכיר את התפילה לשלום המדינה שנכתבה עם הקמתה של מדינת ישראל.
על מנהג התשליך שנעשה בראש השנה ובו אנו נפטרים באופן סמלי ממעשינו השליליים.
על מקורותיה ומשמעותה של מצוות שמיעת תקיעת שופר בראש השנה.
תבנית עזר ללימוד יחידת "כיסוי וגילוי בפורים", המסייעת לנו לבחון את הרבדים השונים של הסתרה וחשיפה באישיותינו ובחיינו.
קלפי פעילות להשלמה - מה אנו חשים לגבי השנה שחלפה? מהן תקוותינו לשנה הבאה?