מקור
וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר,
וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד.
וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.
וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱ-לֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה, וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר.
וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ.
וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד.
וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד. מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱ-לֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.
(שמות יט, טז-יט)
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?
- מדוע חשוב לאנשים ולתרבויות לטוות נרטיבים סביב חוויותיהם או ההיסטוריה שלהם?
- מה אנחנו לומדים מסיפורים של הדורות הקודמים?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- כיצד נרטיב היווצרות קבוצה כלשהי משקף את ערכיה ואת זהותה?
- כיצד הזיכרון הקולקטיבי היהודי משפיע על מי שאני כיהודי?
- איך מתפתח זיכרון קולקטיבי לאורך הדורות?
- כיצד זיכרון קולקטיבי תורם לעיצוב זהות העם?
- כיצד סיפור מכונן עשוי להשתנות ולהתפתח לאורך הדורות?
רקע למורה
מעמד הר סיני, הוא אירוע עליו מסופר בתורה בספר שמות (פרק י"ט) ובו ניתנה התורה לבני ישראל היוצאים ממצרים. לפי המסורת, אירוע זה התרחש בחודש סיוון, ונחוג בחג השבועות שנקרא גם "חג מתן תורה". במעמד הר סיני שמעו בני ישראל את עשרת הדיברות מפי...
עוד
מעמד הר סיני, הוא אירוע עליו מסופר בתורה בספר שמות (פרק י"ט) ובו ניתנה התורה לבני ישראל היוצאים ממצרים. לפי המסורת, אירוע זה התרחש בחודש סיוון, ונחוג בחג השבועות שנקרא גם "חג מתן תורה". במעמד הר סיני שמעו בני ישראל את עשרת הדיברות מפי אלוהים. בהמשך נכתבו הדברים על לוחות אבן, אותם מסר אלוהים למשה שהעבירם לבני ישראל. מטבע הדברים, זהו אירוע רב חשיבות במסורת היהודית. בספר דברים (פרק כ"ט) מחדש משה את הברית שנכרתה בהר סיני בין בני ישראל לבין אלוהים, ומזכיר להם שהברית לא נכרתה איתם בלבד אלא עם כל הדורות העתידים לבוא של העם היהודי. מדרש תנחומא (פרשת ניצבים, פרק כ"ט סימן ג') מסביר שהדורות העתידים לבוא היו ממש נוכחים במעמד הר סיני. מכאן אנו יכולים ללמוד על הקשר האישי של כל יהודי למעמד הר סיני, ולשאול כיצד אירוע זה קשור בחיינו.
סיפור יציאת מצרים וסיפור מעמד הר סיני הינם מיתוסים מכוננים המתארים את היווצרותו של העם היהודי ומלמדים על סט הערכים והאמונות הייחודים לעם היהודי. מיתוס מכונן הינו סיפור עם המלמד על אירוע בעל חשיבות רבה לתרבות מסוימת, ממנו נגזרים תפיסות עולם וקודים התנהגותיים המאפיינים את קבוצה זו.
- אם התלמידים למדו בעבר את סיפור מתן תורה, בקשו מהם לכתוב לעצמם את סיפור מעמד הר סיני כפי שהם זוכרים אותו. לאחר מכן ישוו עם חבריהם ועם הטקסט מהתורה. במליאה, דונו באופן בו אנחנו זוכרים סיפורים מכוננים: מה הפרטים שתופסים אותנו ביותר? מה המהות או התמצית (essence) של סיפור מעמד הר סיני שניתן לזהות אותו לאור המאפיינים שרובנו זכרנו? האם היו פרטים שלא הכרתם, שכנראה פחות השתמרו בזיכרון הקולקטיבי של רובנו?
- אפשר להציג לתלמידים את היצירה של ברברה פישר על מעמד הר סיני, ולשאול אותם אילו פרטים על המאורע אפשר ללמוד ממנה – מה הסיפור שהתמונה עצמה מספרת. אחר כך השוו לסיפור בתורה.
- מה עושה את סיפור מעמד הר סיני לסיפור חשוב כל כך במסורת היהודית?
- כיצד המאפיינים של האירוע כפי שהם מתוארים בתורה (ברקים, ענן אש וכדומה) מלמדים על חשיבותו? תנו דוגמאות.
- איך אנחנו מספרים על אירועים משמעותיים שקורים לנו בחיים? חישבו על אירוע משמעותי אחד שאירע לכם, באילו אמצעים תוכלו להשתמש בכדי להעביר לשומע את חשיבותו עבורכם?
- המיוחד במעמד הר סיני הוא שזה אירוע משמעותי שקרה לעם שלנו, לפני המון שנים אבל עדיין מספרים עליו. למה אירוע שקרה כל כך מזמן עדיין חשוב לנו היום? איך הזיכרון שלו נשמר יותר מ-3000 שנים? על אילו עוד אירועים חשובים בהיסטוריה הקרובה והרחוקה אנחנו מספרים ומקווים לספר עליהם גם בדורות הבאים?
לבוגרים:
- האם לדעתכם יש חשיבות לשאלה באיזו מידה סיפור מעמד הר סיני מייצג אירוע היסטורי או לא? איזו השפעה יכולה להיות לסיפור זה גם אם זה לא באמת קרה היסטורית?
- מה לדעתכם היה קורה אילו סיפור מעמד הר סיני היה שונה? למשל: אם במקום שכל העם היה נוכח בו, רק משה היה נוכח. או שבמקום שהיינו מקבלים ספר חוקים, היינו מקבלים הנחייה כללית להיות טובים. על אילו דברים זה היה יכול להשפיע בזהות היהודית לאורך הדורות?
- סיפור מעמד הר סיני הוא חלק מהותי מהזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי. יהודים בכל העולם לאורך כל ההיסטוריה הכירו את הסיפור כמאורע מכונן בעבר היהודי. אילו עוד זיכרונות קולקטיביים אתם חולקים עם יהודים ברחבי העולם? אילו זיכרונות קולקטיבים אתם חולקים עם האנושות כולה? למה זיכרונות משותפים חשובים?
- כדי לעסוק בהתפתחויות ובשינויים של סיפור מעמד הר סיני, הציגו מספר שלבים בפרשנות ובפיתוח של סיפור מעמד הר סיני לאורך ההיסטוריה והביאו אותם לתלמידים.
הצעה לטקסטים:
- הסיפור כפי שמופיע בתורה בספר שמות פרק י"ט מפסוק ט"ז.
- הסיפור כפי שמסופר מפי משה בספר דברים (פרק כ"ט).
- אגדות ומדרשים על סיפור מעמד הר סיני לדוגמה:
אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן:
כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה
צִפּוֹר לֹא צִיֵּץ,
עוֹף לֹא פָּרַח,
שׁוֹר לֹא גָּעָה,
אוֹפַנִּים לֹא עָפוּ,
שְׂרָפִים לֹא אָמְרוּ קָדוֹשׁ,
הַיָּם לֹא נִזְדַּעְזֵעַ,
הַבְּרִיּוֹת לֹא דִּבְּרוּ,
אֶלָּא הָעוֹלָם שׁוֹתֵק וּמַחֲרִישׁ –
וְיָצָא הַקּוֹל: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ"…(מדרש שמות רבה, פרשה כט, פסקה ט)
לדיון: במה שונה מדרש זה מהמסופר בספר? איזה תיאור יותר עוצמתי בעיניכם – קולות שופר וברקים וקולות – או דממה?
- דימויים וויזואליים באומנות ובקולנוע, למשל קטע מהסרט המצוייר עשרת הדיברות (החל משעה 1:09), שנותן פרשנות ועיבוד משלו לסיפור.
-לבוגרים, אפשר לדון: מה דעתכם על כך שאנשים בתקופות שונות התבססו על הסיפור המקראי ופרשו אותו אחרת, ואף הציגו אותו בצורות שלעתים שונות מאוד מהסיפור המקורי? מה זה מאפשר או מוסיף? מה עלול להיות בעייתי בכך
-כשלב נוסף במסורת הפרשנית, התלמידים יצרו יצירה פרשנית משל עצמם לסיפור מעמד הר סיני בצורות סיפוריות שונות, כמו שיר, קומיקס, פואטרי סלאם, יצירת סרטון וכדומה. ניתן להציג את היצירות בצורות שונות: בפורום הכיתתי, בפני בית הספר או באירוע שבועות בהשתתפות ההורים.
- בהקשר של שאלה מספר 6 העוסקת באפשרות שפרט מסיפור מעמד הר סיני היה שונה, בקשו מהתלמידים לכתוב את סיפור מעמד הר סיני באמצעות שינוי של פרט מהעלילה (לא היה הר סיני, להר עלו משה ואהרון יחד וכו'), ולחשוב כיצד שינוי בנרטיב יכול היה להשפיע על ערכי היהדות והזהות היהודית.
- למדו את עשרת הדיברות.
- אפשר ללמד את הקטע הבא:
בשבת, השכם בבוקר, עליתי על ההרים מול כפר-גלעדי. סביבה נפלאה. וברעננות הבוקר הנפלא הבינותי למה קיבל משה את התורה על ההר. רק בהרים אפשר לקבל פקודה מלמעלה, כשרואים כמה קטון האדם, ובכל זאת מרגישים את הביטחון בקרבת האלוהים. על ההר מתרחב האופק בכל המובנים ומבינים את סדר העולם. בהרים יכולים להאמין וצריך להאמין. בהרים עולה השאלה מאליה: את מי אשלח? – שלח אותי! לשרת את הטוב והיפה. – האוּכל?(מתוך יומנה של חנה סנש, 25 ביולי 1940)
לפי חנה סנש, מה הסיבה למתן תורה על הר דווקא? האם אתם מסכימים איתה? הסבירו. האם יש לכם סיבה נוספת שבשלה מתאים לתת את התורה דווקא על הר?