עבדים היינו

לפי המסופר בספר שמות (א, ח-יד) בני ישראל שירדו למצרים בעקבות הרעב בארץ ישראל, התרבו מאוד והיוו איום על המצרים. בכדי לשלוט בהם ולמנוע מהם אפשרות למרד, המצרים שיעבדו את בני ישראל והפכו אותם לעבדים. הקטע מההגדה של פסח, "עבדים היינו", מבוסס על הפסוק בספר דברים (ו, כא): "וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ, עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם; וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה". קטע זה מבטא תפיסה הנמצאת ביסוד ההגדה של פסח, שהיציאה מעבדות לחירות לא מובנת מאליה, ואילולא היינו יוצאים ממצרים בידי משה היינו נותרים עבדים עוד דורות רבים. במקום אחר בהגדה נאמר: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". מתוך תפיסה זו נגזרת חוויית החירות הנחגגת בפסח, הערך של להיות אדם חופשי שאינו משועבד לאחר. סיפור יציאת מצרים ושחרור בני ישראל מעבדות מצרים, שימש השראה תרבותית למאבקים שונים לאורך ההיסטוריה האנושית, ביניהם מאבק השחורים בארה"ב להשתחרר מהעבדות, ומאבק יהודי בריה"מ להשתחרר משלטון טוטליטרי.

בעשורים האחרונים, מדינות רבות – ביניהן גם מדינות מזרח אירופה – נאבקו והצליחו להשתחרר מעולו של עם אחר, ובכך יצאו לעצמאות מדינית ולחיים של חירות.

בתקופת עבדות מצרים העבדות הייתה רווחת וחלק בלתי נפרד מהמציאות של עמים רבים. עבדות כמו פעם בה העסיקו אנשים בכפייה ללא תשלום אינה חוקית בימינו כמעט בשום מדינה, אך עשרות מיליוני בני אדם חיים בתנאי עבדות ללא זכויות בסיסיות וללא חירות, רובם ילדים ונשים. עבדים מודרניים משמשים בתעשיות שונות כמו מפעלים, חקלאות, עובדי משק בית, זנות וגם בצבאות אליהם נחטפים ילדים שישמשו בהם כחיילים.