מקור
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָּתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה.
גירסה מסורתית
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלּא עָשַּׁנִי גּוֹי/ה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלּא עָשַּׁנִי עָבֶד/שפחה.
גברים מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלּא עָשַּׁנִי אִשָׂה.
נשים מברכות: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַּׁנִי כִּרְצוֹנוֹ.
גירסה מודרנית
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי יִשְׂרָאֵל.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי בֶּן / בַּת חוֹרִין.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי בְּצַלְּמוֹ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה.
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?
- כיצד טקסים ומנהגים יהודיים מעשירים את הדרך שבה אני חווה את חיי ואת העולם?
- כיצד היהדות שלי משפיעה על חיי ביום-יום ובמהלך השבוע?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- כיצד התפילה מלמדת אותנו על חשיבות הכרת תודה?
- איך נוכל לחזק את "שרירי" הכרת הטוב והכרת תודה?
- כיצד התפילות מעודדות אותנו להיות מודעים / נוכחים יותר בחיי היום-יום?
רקע למורה
ברכות השחר הן ברכות מתפילת שחרית. הן מביעות הכרת תודה על פעולות שאולי יכולות להיראות כמובנות מאליהן, מאחר שהן נעשות מדי יום באופן שגרתי, כמו עמידה זקופה, התלבשות ונעילת נעליים. לפי התלמוד הבבלי (ברכות דף ס', עמוד ב. ראו בהרחבה) את הברכות יש לומר...
עוד
ברכות השחר הן ברכות מתפילת שחרית. הן מביעות הכרת תודה על פעולות שאולי יכולות להיראות כמובנות מאליהן, מאחר שהן נעשות מדי יום באופן שגרתי, כמו עמידה זקופה, התלבשות ונעילת נעליים. לפי התלמוד הבבלי (ברכות דף ס', עמוד ב. ראו בהרחבה) את הברכות יש לומר בצמוד לפעולות עליהן הן מודות: בעת פקיחת העיניים לאחר השינה יש לברך "פוקח עיוורים", בעת שמתלבשים יש לומר "מלביש ערומים". היום נוהגים לרוב לומר את ברכות אלה ברצף כחלק מתפילת שחרית, ולא כברכות נפרדות. ההתייחסות בברכות לפעולות היום-יומיות והשגרתיות האלו, מוסיפה מודעות ונוכחות לחיי היום-יום.
הברכות הפותחות עוסקות בעצם הקיום ומאפייניו. בברכות המסורתיות מודים על השייכות לעם היהודי, המעמד החופשי, והמין שאליו משתייכים. יש אבחנה בין גברים לנשים כיוון שלתפיסת חז"ל יש יתרון לגבר משום שהוא מחוייב ביותר מצוות וזוכה על כך לשכר. גישות עכשוויות יותר הציעו חלופה לברכות אלו שבה מודים על מי שאני, ולא לעומת אחרים. ברכות חלופיות אלו מזמנות שיחה על הדינמיות של התפילות, שמשקפות שינויים בתפיסות ובערכים בתקופות שונות.
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה כדי להציג את רעיון זה של הכרת הטוב על דברים שגרתיים בפני התלמידים, חלקו את התלמידים לחברותות ותנו לכל זוג רשימה של כ-10 התרחשויות ואירועים מהחיים, חלקם גדולים ומשפיעים וחלקם קטנים, וביניהם גם פעולות מזמן הקימה, המקבילות לברכות השחר. (לדוגמה: סיום בית הספר, זכייה בתחרות, פקיחת העיניים בבוקר, קבלת מחמאה מהמורה, התלבשות, קבלת מתנה גדולה וכו').
- בקשו מהתלמידים לשוחח בזוגות: על אילו מהאירועים לדעתם חשוב לברך ולהודות ועל אילו לא.
- קיימו דיון בין התלמידים המצדדים לברך באירועים קטנים לבין אלה שלא. שאלו אותם האם היכולת ללכת או עצם כך שיש לנו בגדים ללבוש, הם מובנים מאליהם? באילו מקרים הם הופכים להיות לא מובנים מאליהם?
- סמנו בלוח את הפעולות עליהן מברכים את ברכות השחר והסבירו שעל הפעולות הפשוטות האלה, שלכאורה מובנות מאליהן, מברכים ומודים לפי המסורת בכל בוקר.
- בברכות השחר מודים על פעולות הקימה בבוקר. האם אתם יכולים לזהות מהן הפעולות אליהן מכוון הטקסט?
- האם יש פעולות נוספות הקשורות לבוקר שלדעתכם נכון לברך עליהם? האם יש ברכות שהייתם מורידים? למה?
- רובנו רואים פעולות אלו כרגילות, שגרתיות. מה הסיבה לכך שמברכים עליהן? מה ניתן ללמוד מכך?
- היה אפשר לומר ברכה אחת כללית בתחילת היום "תודה על כל מה שיש לי" – מדוע לדעתכם היה חשוב לחכמים שנפרט פעולות ספציפיות? מה אפשר ללמוד מכך על הדרך הראויה שבה אנחנו אומרים תודה לאחרים?
- לגדולים: מה ההבדל בין עשיית פעולה שגרתית במודעות לבין עשייתה באופן אוטומטי? הביאו דוגמאות לפעולות אוטומטיות שאתם עושים. איך המודעות עשויה להשפיע עלינו?
- גם התפילה היום יומית של הכרת הטוב יכולה להפוך לפעולה אוטומטית: כיצד אפשר להתמודד עם קושי זה?
- חלקו את התלמידים לזוגות ובקשו מכל זוג לעבור על הברכות וליצור תנועות או המחזות כדי להמחיש את הפעילות שבכל ברכה. אחר כך אפשר לעבור על הרשימה ולבקש מהתלמידים לעשות את ההצגות מול הכיתה.
- כדי לתרגל את "שרירי" הכרת התודה, הציעו לתלמידים להוסיף ברכות משלהם על פעולות שהם עושים בבוקר ולא מוזכרות בברכות השחר. ניתן להכין שלטים מקושטים עם הברכות ולתלות אותם בכיתה תחת הכותרת "שמים לב ואומרים תודה!". אפשר גם להרחיב לפעולות ממהלך היום.
- קיימו משחק להגברת המודעות לפעולות קטנות אך משמעותיות בחיינו:
בקשו מהתלמידים להציע כמה שיותר פעולות יום-יומיות שנעשות בשגרה ולרוב נעשות "על אוטומט". את הפעולות כתבו על הלוח. (אם עשיתם את הפתיח, תוכלו להתבסס על מה שהבאתם שם). על בסיס פעולות אלו התלמידים יענו על משימות שיעזרו להכיר בייחוד של כל פעולה ובחשיבות שלה. חלקו דפים עם המשימות או הקריאו אותן במליאה ובכל פעם בחרו תלמיד אחר לענות על משימה. לדוגמה:
בעולם שבו הפעילות הזו לא קיימת אז…
אני מודה על הפעילות הזו כי בזכותה…
כתבו ברכה על פעילות זו.
חשוב לא לעשות פעולה זו "על אוטומט" כי…
וכדומה.
- למדו את התפילה מודה אני העוסקת בהכרת תודה על הקימה בבוקר. במה דומה או שונה ברכה זו מברכות השחר?
- קראו את ברכות הנהנין העוסקות בהכרת תודה על דברים שנהנים מהם ביום יום אך גם על מאורעות יוצאי דופן. דונו עם התלמידים לאיזה סוג ברכות הם מתחברים יותר, לברכות על דברים יום-יומיים או לברכות על אירועים יוצאי דופן, ולמה?
- למדו את הטקסט מהתלמוד הבבלי המתאר אילו פעולות עושים בבוקר ומה מברכים עליהן:
כששומע את קול התרנגול, אומר: "ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה".
כשפוקח את עיניו, אומר: "ברוך פוקח עוורים".
כשמיישר את איבריו ומתיישב, אומר: "ברוך מתיר אסורים".
כשלובש את בגדיו, אומר: "ברוך מלביש ערומים".
כשנעמד, אומר: "ברוך זוקף כפופים".
כשמניח רגליו על הקרקע, אומר: "ברוך רוקע הארץ על המים".
כשמתהלך, אומר: "ברוך המכין מצעדי גבר".
כשנועל את נעליו, אומר: "ברוך שעשה לי כל צרכי".
כשחוגר את חגורו, אומר: "ברוך אוזר ישראל בגבורה".
כשפורשׂ את הסודר [צעיף/מטפחת] על ראשו, אומר: "ברוך עוטר ישראל בתפארה".
(תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף ס', עמוד ב)
