מקור
התורה מצווה על תקיעה בשופר ביום הראשון בחודש תשרי:
וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם.
(במדבר כט, א)
חכמים קבעו מאוחר יותר ברכה על תקיעת שופר:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-להֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמועַ קול שׁופָר.
תקיעת שופר בכותל המערבי / צילום: אבי אוחיון, לע"מ
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- מה הופך זמן לקדוש?
- מה תפקידם של סמלים בחגים?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- מדוע תוקעים בשופר?
- מה הסיבות השונות לשימוש בשופר במסורת היהודית ובתרבויות העולם?
- מה ההשפעה של תקיעת השופר על השומעים?
רקע למורה
הפסוק מציין את התאריך של ראש השנה – היום הראשון בחודש השביעי. בתורה, החודש הראשון של השנה היה ניסן, בו יצאו בני ישראל ממצרים. מכאן שבמקרא החג לא היה באמת תחילת השנה, ושמו היה "יום תרועה". אין הסבר על משמעות התקיעה, אך ממקבילות אפשר...
עוד
הפסוק מציין את התאריך של ראש השנה – היום הראשון בחודש השביעי. בתורה, החודש הראשון של השנה היה ניסן, בו יצאו בני ישראל ממצרים. מכאן שבמקרא החג לא היה באמת תחילת השנה, ושמו היה "יום תרועה". אין הסבר על משמעות התקיעה, אך ממקבילות אפשר ללמוד כי זו קריאה חגיגית המודיעה על החג. בספר תהילים נאמר: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (פא, ד).
בתקופת חז"ל, בסביבות תחילת הספירה, השתנה מעט לוח השנה והחלו לציין את השנים מחודש תשרי: "בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים" (משנה מסכת ראש השנה, פרק א משנה א). החג קיבל משמעות חדשה כ"ראש השנה", ותקיעות השופר קושרו לפנים חדשות של החג – חשבון נפש וחרטה, שעד תקופה זו לא היו קשורים לחג.
חז"ל קבעו שיש שלושה סוגי תקיעות – תקיעה, שברים ותרועה, וכי יש לשמוע 100 תקיעות שופר בכל אחד מימי החג (אך בשבת לא תוקעים). כמו כן הם תקנו ברכה מיוחדת לפני התקיעה. הם גם קבעו כי על השופר להיות מקרן של איל, זכר לעקידת יצחק שבה הקריב אברהם איל במקום בנו.
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה 
איך עושים זאת? הקרינו לתלמידים קטעים משלושה סרטונים:
- קטע מתוך היצירה "גאלופ קרן הדואר"
- קטע מתוך תקיעה בקרן מלחמה מתוך הסרט שר הטבעות (בדקה 2) (או אוסף של קטעי תקיעות קרן מתוך הסרט)
- קטע המדגים תקיעת חצוצרה טקסית בקבלת פנים מלכותית
שאלו, מה לדעתם המטרה של התקיעות בקרנות או בחצוצרות? מדוע בחרו דווקא בכלי הזה למטרה הזו? (ולמשל לא כלי הקשה, כלי מיתר וכדומה).
בתרבויות רבות התפתחה תקיעה בקרן ככלי אזהרה, קריאה לקרב, הצהרה טקסית וכדומה, בגלל צלילה החד והרם. כך גם במסורת היהודית: בתקופת נדודי בני ישראל במדבר, השופר או חצוצרות הכסף שימשו להודעה על תחילתם של מועדים, על יציאה לדרך או על עצירה, ועל תחילתו של קרב. נוסף על כך, יש לשופר תפקיד מיוחד בראש השנה.
כעת השמיעו להמחשה תקיעה בשופר. בקשו מהם להתרכז ולחשוב – מה המשמעות המיוחדת של התקיעה הזו לדעתם.
- התקיעה בשופר הייתה מאוד חשובה כשבני ישראל נדדו במדבר. מה היה התפקיד הקהילתי של תקיעה בשופר בתקופת הנדודים?
- איך חשתם כששמעתם קולות השופר? אילו מחשבות ורגשות זה עורר בכם?
- בימינו, כאשר תוקעים בשופר בבתי הכנסת בעת התפילה, איזה תפקיד ממלאת לדעתכם התקיעה?
בדקו יחד עם התלמידים באילו מצבים תקעו בשופר בתקופת התנ"ך, ומה היה תפקידו.
- אפשר לחלק את התלמידים לקבוצות, כל קבוצה מתמקדת במצב אחר של תקיעה בשופר בתנ"ך:
מתן תורה (שמות יט, טז)
בשנת היובל (ויקרא כה, ח-י)
הפלת חומות יריחו (יהושע, ו, ב-ה) - לאחר שיתוף בין הקבוצות שאלו: מה הקשר בין תפקידיו העתיקים של השופר לתפקידו בראש השנה? חשבו על מצבים בהם היה מתאים לתקוע בשופר בקהילה שלכם. (למשל, הקהילות שונות בישראל משמיעים צפירה המודיעה על כניסת השבת).
- למדו את הקטע השופר – שעון מעורר העוסק בתקיעות השופר כמעוררות אותנו לעשות חשבון נפש.
- הכירו את התשליך – מעשה סמלי נוסף שנעשה בראש השנה.
