מדור לדור

1. למה לדעתכם המשנה מפרטת את שושלת המסירה של התורה שבעל פה?
2. באיזה אופן לדעתכם התבצעה המסירה של התורה שבעל פה מדור לדור קודם שנכתבה? אילו יתרונות וחסרונות יש לדרך זו אל מול העברה של תורה כתובה?
3. אף שזה לא מפורט במשנה, ידוע מהמשך שושלת המסירה כי בכל שלב של מסירה גם קיבלו וגם הוסיפו דברים משלהם. למה חשובים שני הדברים?
4. מי מעביר לכם את התורה? באיזה אופן? 
5. מה חלקכם במסורת העברת התורה מדור לדור? האם אתם רואים את עצמכם כאחראים גם להעביר הלאה את התורה לדורות הבאים? למה?
6. איך ניתן להתייחס למסורות שאיננו מסכימים עם ערכיהן?   
7. באיזה אופן ניתן להעביר את המסורת שעברה אלינו מדורות קודמים ועדיין ליצוק בה תוכן אישי ועדכני להיום?
8. ספרו על מסורת משפחתית שמקורה לפחות דור אחד קודם (הסבים). כיצד היא הועברה מדור לדור?

לימדו דוגמה של התפתחות של מסורת התורה לאורך הזמן – המדרשים והפרשנות, התוספות וההסברים עליהן בהתאם לתקופות שונות. לדוגמה: 

תורה

"לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" 

(ויקרא יט, יד). 

אפשר לשאול את התלמידים: מה כוונת הפסוק להבנתכם? תנו דוגמה לכך.

חכמים (חז"ל, 500-0 לספירה בערך)

חז"ל למדו את התורה פעמים רבות בדרך דרש – למדו רעיונות שונים מתוך הפסוקים.

"לא תתן מכשול" – לפני עיוור בדבר [מסויים].

אם אדם נוטל ממך עצה, אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו.

אל תאמר לו "צא בהשכמה" – שיגנבוהו שודדים, "צא בצהרים" – בשביל שיכהו השרב.

(ספרא, קדושים, פרשה ב, יד)

פרשנים

הפרשנים חיו אחרי חז"ל, ויש פרשני תורה בכל הדורות עד זמננו. הם פירשו את התורה, לפעמים לפי חז"ל, ולפעמים פירשו והרחיבו גם את דברי חז"ל. בדוגמה שלפנינו, הפרשן רבי משה חיים לוצטו  (הרמח"ל, בערך 1700 לספירה) מסביר ומרחיב את הרעיון במדרש חז"ל שלעיל:

אך זאת היא חובת האדם הישר, כאשר יבוא איש להתייעץ בו, ייעצהו העצה שהיה הוא נוטל לעצמו ממש. 

(מסילת ישרים פרק י"א)

1. אפשר להיעזר בתבנית: התלמידים יוכלו להוסיף את הפרשנות שלהם מנקודת המבט של ימינו. הם יוכלו לבחור אם להתייחס (להרחיב, לתת דוגמא, או אף להביע התנגדות כלשהי) לדברי התורה או לאחת המסורות המאוחרות.  
2. התלמידים יחשבו על אימרה משל עצמם המתייחסת לאופן בו יש להתייחס לקשיים או מגבלות של אנשים. אפשר להכין סטיקרים עם האימרות שיצרו.

• למדו את הקטע מספר שמות העוסק במעמד הר סיני. לפי המסופר, כיצד נמסרה התורה לבני ישראל? מה מקומם של בני ישראל בשושלת המסירה לפי המשנה? מדוע לדעתכם הם לא מוזכרים? יש הטוענים כי הבדל זה משקף תפיסה לא שוויונית אצל חכמים, שכביכול עומדת בסתירה לרעיון שבא לידי ביטוי בפסוקי התורה שכולנו משתתפים בהעברת המסורת. ניתן לשוחח עם התלמידים: למי יש סמכות להעברת התורה ולחדש בה?
• חישבו על מיזם כיתתי של לימוד והעברת ערך יהודי אחד (כמו גמילות חסדים, ערבות הדדית, הכרת הטוב, וכדומה) לקהילה אליה משתייכים התלמידים, או לאחת הכיתות האחרות בבית הספר. תוכלו לקיים זאת במסגרת ערב תיקון ליל שבועות שהתלמידים יקחו בו חלק מרכזי או יפיקו אותו. תוכלו לכתוב בהזמנה לערב או להקריא בפתיחה לערב את המשנה "משה קיבל תורה מסיני ומסרה.." ולהוסיף את תפקידכם בשלשלת המסירה: "ואנחנו, כתה … מוסרים ל… ".
• קראו את המדרש ממדרש תנחומא העוסק בנוכחות כל הדורות בקבלת התורה:
  אמר רבי אבהו בשם רבי שמואל בר נחמני: למה כתוב:
  "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד…  וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה" (דברים כט, יד)?
  לפי שהנשמות היו שם ועדיין גוף לא נברא, לכך לא כתוב בהן עמידה.
  

  (מדרש תנחומא, ניצבים כט, סימן ג)

  רבי אבהו דורש את הכתוב בספר דברים, כשמשה אסף את כל העם לאישור מחדש של הברית שנכרתה עם אלוהים בהר סיני. הוא מדייק ממילות הפסוק שהברית נכרתה עם כל מי שנוכח ("עומד") שם, כלומר החיים, וגם עם כל מי שלא היה נוכח. לפי פרשנותו, גם הנשמות של כל הדורות הבאים היו נוכחות במעמד באופן לא פיזי.
  הסבירו את המדרש ולאחר מכן דונו בקשר בין הנטען במדרש לבין הסמכות של בני כל הדורות הבאים לחדש בתורה.

• בהשראת המקור מהמשנה, הרבנית רינת צפניה כתבה על שרשרת מסירה נשית של התורה:מִרְיָם קִבְּלָה תּוֹרָה מִסִּינַי
  וּמְסָרַתָּה לִבְנוֹת צְלָפְחָד
  וּבְנוֹת צְלָפְחָד לִדְבוֹרָה
  וּדְבוֹרָה לְרוּת
  וְרוּת מְסָרַתָּה לִבְרוּרְיָה.
  הֵן אָמְרוּ שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים:
  הַשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלְכֶן
  וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידוֹת הַרְבֵּה
  וַעֲשׂוּ דְּרָשׁ לַתּוֹרָה.

  הקשיבו לביצוע המולחן של שני הטקסטים (מהמשנה והמודרני), של הרב עודד מזור ומוזיקאים מקהילת כל הנשמה בירושלים.