מקור
עבדים היינו
מילים: מן ההגדה
לחן: שלום פוסטולסקי
עֲבָדִים הָיִינוּ, הָיִינוּ,
עַתָּה בְּנֵי חוֹרִין, בְּנֵי חוֹרִין.
עֲבָדִים הָיִינוּ,
עַתָּה, עַתָּה בְּנֵי חוֹרִין, בְּנֵי חוֹרִין.
וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם […]
וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.
הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ, פֶּן יִרְבֶּה
וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ.
[…]
וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ.
וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה.
אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ.
(שמות פרק א, מתוך פסוקים ח-יד)
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- מה נוכל ללמוד מן הדורות השונים?
- מה המשמעות של חירות ביהדות?
- במה הסיפור של התורה הוא גם הסיפור שלי?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- מהי משמעות העבדות? מהי משמעות החופש?
רקע למורה
לפי המסופר בספר שמות (א, ח-יד) בני ישראל שירדו למצרים בעקבות הרעב בארץ ישראל, התרבו מאוד והיוו איום על המצרים. בכדי לשלוט בהם ולמנוע מהם אפשרות למרד, המצרים שיעבדו את בני ישראל והפכו אותם לעבדים: "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם...
עוד
לפי המסופר בספר שמות (א, ח-יד) בני ישראל שירדו למצרים בעקבות הרעב בארץ ישראל, התרבו מאוד והיוו איום על המצרים. בכדי לשלוט בהם ולמנוע מהם אפשרות למרד, המצרים שיעבדו את בני ישראל והפכו אותם לעבדים: "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה. אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ."
הקטע מההגדה של פסח, "עבדים היינו", מבוסס על הפסוק בספר דברים (ו, כא): "וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ: עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם. וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה". קטע זה מלמד על תפיסה הנמצאת בתשתית ההגדה של פסח – שהיציאה מעבדות לחירות לא מובנת מאליה, ואילולא היינו יוצאים ממצרים בידי משה היינו נותרים עבדים עוד דורות רבים. במקום אחר בהגדה נאמר: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". מתוך תפיסה זו נגזרת חווית החירות הנחגגת בפסח. החירות כערך, להיות אדם חופשי שאינו משועבד לאחר. חירות היא גם האפשרות לבחור ולעשות דבר באופן עצמאי, בשונה מעבד שאינו חופשי לקבוע את סדר היום שלו ולבטא באופן חופשי את מחשבותיו ורצונותיו.
מילות השיר "עבדים היינו, עתה בני חורין" מבוססות על קטע זה בהגדה. מלחין השיר, שלום פוסטולסקי, היה מראשוני קיבוץ עין חרוד, והוא הלחין את השיר לכבוד סדר הפסח שנערך בקיבוץ. השיר מורכב ממילים ספורות אך מכיל שני חלקים מנוגדים: "עבדים היינו" לעומת "עתה בני חורין".
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה - צפו בסרטון ובו קטעים מהסרט "נסיך מצרים". בקשו מהתלמידים לשים לב לתנועות הגוף ולמנח הגוף של הדמויות כעבדים, לעומת אנשים חופשיים. אילו עוד דברים מאפיינים עבדים למול אנשים חופשיים? אילו פעולות ועבודות הם עושים?
כעת השמיעו את השיר "עבדים היינו – עתה בני חורין", ובקשו מהתלמידים להדגים את תנועות ופעולות העבדים למול האנשים החופשיים בהתאם לשיר.
- ספרו לתלמידים את הסיפור המופיע בספר שמות על עבדות בני ישראל במצרים ויציאת מצרים והפיכתם לבני חורין.
לאחר מכן, חלקו את התלמידים לקבוצות: כל קבוצה תמציא עדויות של יוצאי מצרים משלב אחר בסיפור (תחילת השיעבוד, התקווה עם בוא משה, עשר המכות, יציאת מצרים). בגילאים הצעירים אפשר לעשות פעילות זו במליאה: לבקש מכל תלמיד בתורו לספר על אחד השלבים. אפשר גם לסייע להם בפתיח (כאשר הייתי עבד הייתי חייב… כל בוקר אמרתי… וכדומה).
- בשיר אומרים "עבדים היינו" – למה לא "היו בני ישראל"? באיזה מובן גם אנחנו היינו עבדים?
- מה לדעתכם היה הדבר הקשה ביותר בעבדות מצרים? הסבירו.
- מה עשו בני ישראל במצרים לפי הסיפור? מה לא יכלו לעשות לדעתכם? מה יכלו לעשות אחרי שיצאו ממצרים?
- מה לדעתכם מרגיש עבד? מה מרגיש בן חורין? מהם הדברים שבן חורין יכול להודות עליהם?
- מה הופך מישהו שעובד בעבודה קשה להיות עבד ולא סתם אדם שעובד קשה? במה שונה עבודה רגילה מעבדות?
- אילו דברים מונעים מעבד להיות בן חורין?
- ביהדות יש חשיבות גדולה לחירות. למה לדעתכם זה דבר כל כך גדול וחשוב?
- יש סוגים שונים של חופש. האם אנחנו יכולים לעשות כל מה שאנחנו רוצים? (ללכת לישון כשמתחשק, לאכול כל מה שבא לנו). האם זאת אומרת שאיננו חופשיים?
- כל תלמיד ייתן דוגמה של פעולה ביום-יום שהוא חופשי להחליט עליה לבד. איך הייתם מרגישים אם היו לוקחים מכם את החופש להחליט לגביהם? למה חשוב לנו כל כך לבחור בעצמנו?
התלמידים יציירו את עצמם כ"בני חורין" – צאצאים של בני ישראל שיצאו ממצרים ובזכותם אנו חופשיים. אילו צבעים יבחרו לציור? היכן הדמות שלהם נמצאת? אילו חפצים יש סביבם שלא היו להם לו היו עבדים? ילדים שיודעים לכתוב, יוסיפו בועת דיבור ויכתבו דברים שאפשר לומר בתור אנשים חופשיים היום, אך עבדים במצרים לא יכלו לומר.
- הקרינו סרטון של השיר, המציג ילדים המתחפשים לבני ישראל במצרים. מה מבטא אצל הילדים עבדות? איך הם מבטאים את החירות? אתם חושבים שזו דרך נכונה לבטא את החירות או שיש לכם הצעה אחרת?
- כדאי ללמד את התלמידים את הרקע לחג וסיפורו, כולל שמות החג השונים ומשמעותם.
- לבוגרים: למדו את הקטע עבדים היינו העוסק בעבדות מצרים (יחידה לכיתות ג ומעלה), מתוך ההגדה. מה מוסיף קטע זה על השיר? מה השמיט השיר מהקטע? מה השיר מדגיש ולמה דווקא את הדברים האלה?
- בהמשך לפעילות שהוצעה לעיל או במקומה, אפשר גם ליצור לוח קיר כיתתי להמחשת המשמעות של "עבדים היינו – עתה בני חורין" : המורה תבקש מראש מכל התלמידים להביא תצלום שלהם, ותדביק את כולם על הלוח, כשברקע יציירו את יציאת מצרים או קריעת ים סןף, אפשר למשל במגזרות נייר. תלמידים שיודעים לכתוב יוסיפו בועת דיבור או מחשבה לדמות שלהם, בה יוסיפו משפט המתאים להיותם "בני חורין".
