הללויה

היחידה תעסוק בקשר בין מוזיקה לבין תפילה שמאפשר ביטוי מלא יותר של מכלול הרגשות, התחושות והגוף בתפילה. 

יחידה גילים: 8-6, 11-9

מקור

הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃

הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃

הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃

כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ׃

תהילים מזמור ק"נ

עקרונות בתכנון הלמידה

שאלות מהותיות

  • כיצד טקסים ומנהגים יהודיים מעשירים את הדרך שבה אני חווה את חיי ואת העולם?
  • כיצד יכולים מנהגים יהודיים להיות משמעותיים עבורי גם אם אני לא מגדיר/ה את עצמי דתי/ה?
  • כיצד התפילה היא כלי עזר ביצירת חיבור לאלוהים?
  • כיצד אוכל לחוות רגעי חיבור לאלוהים?

שאלות מהותיות הקשורות לתוכן

  • מה הדחפים הפנימיים שמביאים אדם להתפלל?
  • כיצד המצב האישי של האדם משפיע על התפילה?
  • כיצד השירה בתפילה עשויה להעשיר את החוויה הרוחנית?
  • במה תורמת המוזיקה לתפילה?
  • באילו דרכים שאינן מילוליות ניתן להתפלל?
  • עבור מי מיועדת המוזיקה בתפילה – עבור האדם או אלוהים?

רקע למורה

התפילה שבפנינו היא חלק ממזמור ק"נ בתהילים. זהו המזמור האחרון בספר וגם המזמור האחרון ברצף מזמורי השבח המופיעים בתפילת שחרית, הנקראים "פסוקי דזמרה". הקטע מכיל קריאה להלל את אלוהים באמצעי נגינה שונים. הכלים המוזכרים הם: שופר, נבל, כינור (כלי שהיה אולי בצורת הלירה, דומה...

עוד

התפילה שבפנינו היא חלק ממזמור ק"נ בתהילים. זהו המזמור האחרון בספר וגם המזמור האחרון ברצף מזמורי השבח המופיעים בתפילת שחרית, הנקראים "פסוקי דזמרה". הקטע מכיל קריאה להלל את אלוהים באמצעי נגינה שונים. הכלים המוזכרים הם: שופר, נבל, כינור (כלי שהיה אולי בצורת הלירה, דומה לנבל של ימינו), תוף, חליל, מינים (על פי הפרשנות – מיני כלי נגינה), עוגב, צלצלי שמע (דומים למצלתיים), צלצלי תרועה (ייתכן והכוונה לחצוצרות). חלק מכלים אלה היו כלים ששימשו בבית המקדש לנגינת ושירת הלוויים. את המשפט "כל הנשמה" אפשר להבין כפשוטו – כל יצור חי, או כמתייחס לכל חלקי גופו של האדם כל "נשמתו", שמהללת את אלוהים, לא רק פיו.

מזמור זה נאמר בכל יום בתפילת שחרית בחול ובשבת, במוסף של תפילת ראש השנה ובמועדים נוספים במהלך השנה. זהו מזמור שהולחן במספר רב במיוחד של לחנים וזכה לביצועים בידי מוזיקאים יהודים ולא יהודים כאחד. 

מוזיקה מלווה את האנושות עוד מהתקופה הפרה-היסטורית והיתה חלק מהפולחן הדתי. במקרא, ובעיקר בספר תהלים, המוזיקה מוזכרת כדרך להלל את אלוהים, ובבית המקדש המוזיקה היתה חלק מהפולחן שנעשה בידי הלויים. בחסידות ניתן למצוא שימוש במוזיקה כאמצעי לחוויה רוחנית וחיבור עם אלוהים. כוחה של המוזיקה הוא בהיותה לא גשמית ועל כן מסוגלת לבטא תחושות וחוויות ערטילאיים.

פתיח אפשרי
להעמקה ולדיון
הצעות לפעילויות
להרחבה

כדי להבין את הקשר בין מוזיקה לחוויה רגשית ולתפילה, השמיעו לתלמידים קולות כלי נגינה והציגו תמונות של הכלים. או הקרינו סרטון עם קולות של כלים שונים.
אם יש כלי נגינה בכיתה כמו מצלתיים, תוף, משולש, חליל, וכו', כדאי להיעזר בהם.
על כל כלי שהשמעתם, בקשו מהתלמידים לציין רגש המתאים לו. 

כעת התלמידים יעבדו בזוגות: כל תלמיד יספר לשני כמו איזה כלי הוא מרגיש היום, ויסביר למה בחר בכלי הזה. אם יש מספיק כלי נגינה בכיתה, התלמידים יוכלו להמחיש את תחושותיהם באמצעות הכלים עצמם.

  1. למה אומרים הלל? מה לדעתכם גורם לאנשים להרגיש רצון להלל את אלוהים/ אדם אחר? 
  2. למה לדעתכם המזמור קורא להלל את אלוהים באמצעות כלי נגינה, ולא מסתפק באמירת הלל במילים? מה מוסיפה המוזיקה למילות ההלל?
  3. למה הובאו דוגמאות של כלים שונים? למה כל כך הרבה כלים ולא שניים שלושה?
  4. מה מטרת המוזיקה בתפילה? מה מסייעת לנו המוזיקה לבטא? 
  5. תפילת "הללויה" הולחנה בידי יוצרים רבים לאורך ההיסטוריה ומכל העולם. הסבירו מה בתפילה הופך אותה לאוניברסלית כל כך שאנשים מתרבויות שונות מתחברים אליה.
  6. לא כולם יודעים לנגן בכלי נגינה. באילו אופנים נוספים ניתן ליצור מוזיקה על ידי שימוש בגוף בלבד? במה שונה שירה, לדוגמא, מנגינה בכלי?
  • בעקבות הלימוד על כך שמוזיקה יכולה להביא יותר חלקים בעצמי לידי ביטוי בתפילה, קיימו פעילות שתחבר את התלמידים בכל הגוף לתפילה. התלמידים יאזינו לביצועים שונים של התפילה (אצל גדולים ניתן שיחפשו בעצמם ברשת ביצועים). כל קבוצת תלמידים תבחר ביצוע ותכין לו ריקוד, או ביצוע בתנועות.
    דונו עם התלמידים בהשפעה של חוויה רב חושית על החיבור האישי לתפילה. וגם על ההבדלים בין הביצועים – מה כל ביצוע מביא לידי ביטוי.
    הצעות לביצועים:
    אנסמבל הפיוט של מכון בן צבי
    ביצועים שונים באתר הפיוט
    הדר מעוז
    מקדם
  • בכיתות שנהוג להתפלל, תכננו תפילה מיוחדת שתשלב כלי נגינה. הזמינו תלמידים שמנגנים להביא את הכלים שלהם, ותלמידים נוספים יוכלו ללוות בכלי הקשה למיניהם, כמו מצילתיים ומשולש.
  • התבוננו ביצירת האמנות "הללוהו בתוף ומחול" של האומנית אלנה קוטליארקר. שוחחו: באילו אמצעים השתמשה האומנית כדי להמחיש את הנגינה והריקוד? כיצד לדעתכם התיאור של האומנית מתקשר לשבח לאלוהים דווקא לדעתכם? התייחסו לפרטי הציור, לצבעים, לתנועות ועוד. 
  • תפילת הללויה כתפילה אוניברסלית: הקרינו לתלמידים ביצוע רב משתתפים של נגנים מכל העולם של להקת מקדם (הערה: השיר כולל קטע מתחילת מזמור ק"נ שלא הבאנו ביחידה זו). דונו עם התלמידים בשאלה אילו דברים מחברים בין בני אדם מכל העולם? כיצד תפילה ובעיקר תפילה מוזיקלית, יכולה לתרום לחיבור שלנו עם אנשים שונים מאיתנו ולמה? דונו גם בחיבור על ידי אמצעים שונים כפי שמוצג בסרטון – כלי נגינה, שירה, תנועות, כאשר כל אחד מביא את החיבור הרגשי המילולי והלא מילולי שלו.
  • האזינו לשיר הללויה של לאונרד כהן או השיר הללויה של להקת חלב ודבש, העושים שימוש במילה הללויה באופן חוזר בשיר.
  • האזינו ליצירה פטר והזאב שעושה שימוש בכלי נגינה שונים לביטוי אופי שונה של כל אחת מהדמויות. הסבירו לתלמידים שניתן להבין את כלי הנגינה בתפילת "הללויה" כביטויים לתכונות או רגשות שונים. בקשו מהם לשייך לכל אחד מכלי הנגינה במזמור רגש או תכונה וליצור סיפור שכותרתו "כל הנשמה תהלל יה" באמצעות הכלים בדומה לתפקיד הכלים ביצירה "פטר והזאב".