מקור
ויניא [ישוע אחי חוניו הכהן הגדול] את לבב העם ללכת בדרכי היוונים.
[…] וייבן בית משחק מתחת לעיר דוד כחפצו […] ויפרצו חוקות היונים על פני כל העיר […] ויחשבו את דרכי אבותיהם להבל וריק, ויינשאו ויהללו את דרכי היוונים.
ספר מכבים ב’, תרגום יצחק פרנקיל, פרק ד’, מתוך פסוקים יא-יז
רַב הוּנָא אָמַר בְּשֵׁם בַּר קַפְרָא: בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם: שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרַע [לא הלשינו לשלטון] וְלֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶן אֶחָד מֵהֶן פָּרוּץ בָּעֶרְוָה.
לֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם – רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן נַחְתִין [הגיעו לשם], רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן סַלְקִין [עלו משם].
לֹא הָיוּ קוֹרִין […] לִרְאוּבֵן לוּלְיָאנִי, וְלֹא לְיוֹסֵף לִסְטִיס, וְלֹא לְבִנְיָמִין אָלֶכְּסַנְדֶּרִי.
ויקרא רבה, פרשה ל"ב סימן ה
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הִתִּירוּ לְבֵית רַבִּי [יהודה הנשיא]: שֶׁיְּהוּ רוֹאִין בַּמַּרְאָה, וְשֶׁיְּהוּ מְסַפְּרִין קוֹמֵי, וְשֶׁיְּלַמְּדוּ אֶת בְּנֵיהֶן יְוָנִית, שֶׁהָיוּ זְקוּקִין לַמַּלְכוּת.
תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב' הלכה ב
רַבִּי אַבַּהוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: מֻתָּר אָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ יְוָנִית מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַּכְשִׁיט לָהּ.
תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ו' הלכה א'
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- באילו דרכים אני מחובר/ת לעם היהודי?
- כיצד היהדות שלי באה לידי ביטוי בחיי?
- כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?
- אילו גורמים מעצבים את הערכים והאמונות שלנו ומשפיעים עליהם? כיצד מושפעים הערכים והאמונות שלי מהסובבים אותי?
- כיצד לעצב את זהותנו כך שתישאר אמיתית ונאמנה לעצמנו?
- מה עושים כאשר יש התנגשות בין מערכת האמונות של הפרטים והחברה?
- כיצד חקר העבר משפיע על ההווה שלנו?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- האם חשוב לשמור על זהות תרבותית ומדוע?
- אילו בעיות עשויות להיווצר באימוץ התנהגות (חגים, מנהגים) של עמים אחרים?
- מה מבדיל אותי בהיותי יהודי מול שכני וחברי שאינם יהודים?
רקע למורה
בעת העתיקה התפתחה ביוון תרבות עשירה: אדריכלות מפוארת, פסלים מרהיבים ומרכזי ספורט, תאטרון, פילוסופיה ועוד. תרבות זו התפשטה אל מחוץ ליוון, בעקבות כיבוש יוון על ידי ממלכת מוּקְדוֹן, והפצת התרבות בכל הארצות שנכבשו על ידי אלכסנדר הגדול. כך נוצרה התרבות ההלניסטית, שהיתה מיזוג בין...
עוד
בעת העתיקה התפתחה ביוון תרבות עשירה: אדריכלות מפוארת, פסלים מרהיבים ומרכזי ספורט, תאטרון, פילוסופיה ועוד. תרבות זו התפשטה אל מחוץ ליוון, בעקבות כיבוש יוון על ידי ממלכת מוּקְדוֹן, והפצת התרבות בכל הארצות שנכבשו על ידי אלכסנדר הגדול. כך נוצרה התרבות ההלניסטית, שהיתה מיזוג בין התרבות היוונית לתרבויות המזרחיות המקומיות. ההֵלֵנִיזְם היה בעל השפעה רבה על אירופה, גם לאחר התנצרות היבשת, והתגבשות התרבות המערבית.
בשנת 332 לפני הספירה כבש אָלֶכְּסַנְדֶר מוּקְדוֹן את ארץ ישראל, והביא עימו את התרבות ההלניסטית. התרבות ההלניסטית החלה לחדור ולהשפיע על האוכלוסייה היהודית, בעיקר בקרב היהודים האמידים שחיו בערים. היהודים שחיו בארץ ישראל נקטו גישות שונות כלפיה: היו שהמשיכו לדבוק בתרבות היהודית לבדה והסתייגו מאימוץ סממנים הלניסטיים, והיו שהושפעו מן התרבות היוונית ואימצו מנהגים והשקפות הלניסטיים נוסף על השמירה על הדת היהודית או במקומה. יהודים אלו כונו מתייוונים ונתפסו באופן שלילי בעיניי המנהיגות הדתית של התקופה. אחת הסיבות המרכזיות של הסתייגות המנהיגות הדתית מההלניזם הייתה יסודות הגלומים בה הנוגדים את רוח היהדות וערכיה, כמו תיאטראות שהיו מוקדשים לאלים ופעילויות בעירום שם ובגימנסיונים.
ההתנגדות של המנהיגות הדתית לאימוץ התרבות הזרה המשיכה עוד מאות רבות אחר כך, וייתכן שהיא הבסיס לקביעת חג החנוכה לזכר ניצחון הדת היהודית על התרבות ההלניסטית, וכסמל לעמידה בפני השפעות זרות ושמירה על ייחוד תרבותי.
הדוגמאות מהתלמוד הירושלמי (מהמאה ה-3), והמדרש הארצישראלי ויקרא רבה (המאה ה-5 או ה-6), ממחישות את הרוח נגד ההשפעות הזרות שהמשיכה גם מאות שנים לאחר תקופה זו. הקטעים מהתלמוד הירושלמי מתארים מנהגים שהותרו נקודתית בתקופת המשנה והתלמוד: למשפחת הנשיא הותרו מסיבות פוליטיות הסתכלות במראה (מעשה שלא נחשב ראויה בקרב גברים), תספורת בנוסח רומי ולימוד השפה המנהלית. גדול חכמי התלמוד הירושלמי, רבי יוחנן, התיר לימוד יוונית לנשים כי זה מעלה את חשיבותן לצורך נישואין. הקטע ממדרש ויקרא רבה "מלביש" רעיונות אנטי-הלניסטיים על תקופת שעבוד מצרים שהתרחשה יותר מ-1500 שנה קודם.
ספר מכבים ב' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, ובו סיכום היסטורי של מאורעות מ-161-175 לפני הספירה. בספר ניתן למצוא את סיפור השתלשלות המאורעות שהביאו לקביעת חג החנוכה. בפרק ד (בטקסט שלפנינו) מסופר על ישוע, אחיו של חוניו הכהן הגדול, שפנה למלך והציע למנות אותו עצמו לכהן גדול, ובתמורה ירושלים תהפוך לעיר בעלת אופי הלניסטי. המלך הסכים וישוע הצליח במזימתו להפוך את ירושלים לעיר הלניסטית, והכוהנים המשרתים בבית המקדש נמשכו אף הם אחר התרבות ההלניסטית.
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה - בקשו מהתלמידים לשתף על חגים וימים טובים שהם חוגגים במשפחתם. אילו חגים הם יהודיים? אילו חגים קשורים למסורת ולתרבות המקומית? מה ניתן ללמוד מכך על המקום של התרבות היהודית בחיים שלהם לעומת זו המקומית? שאלו למה אנחנו מעלים שאלה זו עכשיו, ותנו רמז שאנחנו מתקרבים לחג החנוכה.
ספרו שהסוגייה של השפעת התרבות הכללית על התרבות היהודית ועל יהודים היא סוגייה מרכזית בסיפור חנוכה, כי באותה תקופה הייתה השפעה הלניסטית על העם היהודי ורבים התייוונו – אימצו מנהגים או אפיונים של התרבות ההלניסטית (למשל שינו את שמותיהם לשמות יווניים), ולעומתם היו כאלה שהתנגדו לכך. - במידה ומתאים לכיתה (אם לתלמידים רבים יש שם יהודי) אפשר להרחיב את הרעיון גם עם שמות: האם לחלק מהתלמידים יש שם יהודי (ראשי / שני / משפחה). דונו: מה ניתן ללמוד מהשמות לגבי מידת ההשפעה של התרבות הכללית על הזהות היהודית? איך הם מרגישים ביחס לשם היהודי / הלועזי שלהם? האם הם משתמשים בשם היהודי ומתי?
- מה היו "דרכי היוונים" המוזכרות בטקסט? במה הן שונות מ"דרכי האבות"? למה לדעתכם ההולכים בדרכי היוונים ביטלו את דרכי האבות? האם זה בהכרח אמור לבוא זה על חשבון זה?
- המתייוונים היו אנשים שבחרו בתרבות ההלניסטית על פני התרבות היהודית. מה יכולות להיות הסיבות לבחירה זו? מה דעתכם עליה?
- מאילו סיבות לדעתכם התנגדה המנהיגות הדתית לאימוץ סממנים הלניסטיים? באיזה אופן ההלניזם ואימוץ תרבות זרה פוגעים בדת היהודית או מאיימים עליה?
- הטקסט המתאר את תקופת רבי יהודה הנשיא, יותר משלוש מאות שנה לאחר שלטון היוונים כאשר בארץ היה שלטון רומי, מעיד על התנגדות לתרבות ההלניסטית. מדוע דווקא דברים אלו הותרו ומה ניתן ללמוד מכך לגבי גמישות בתחומי התרבות והדת?
- "הלניזם" הוא כינוי לתרבות שהביאו היוונים לארץ ישראל עם כיבושה. זאת הייתה התרבות השולטת והפופולארית ביותר באותה תקופה במערב. כיצד ניתן לכנות את התרבות הפופולארית ביותר בימינו? מה מידת השפעתה על חייכם?
- האם אתם משלבים מנהגים יהודים ומנהגים של תרבויות אחרות? תנו דוגמה והסבירו אם לדעתכם הם משתלבים ומדוע. האם אימוץ מנהגי תרבות לא יהודיים יכולים להשפיע על קיום המנהגים היהודיים? נמקו.
- האם לדעתכם אימוץ סממנים של תרבות זרה משפיע על תחושת השייכות היהודית? האם הוא עשוי לתרום לה דווקא? האם יש דרך בה מי שחי בקרב תרבות זרה יכול לשמור על שתי הזהויות שלו – היהודית והמקומית?
- האם יש מקומות בהם אתם מרגישים את המתח בין השייכות היהודית לבין ההשפעות התרבותיות והחברתיות? כיצד אתם נוהגים במקרים כאלה? מה המחיר של כל בחירה כזאת?
- חנוכה נופל לעיתים קרובות בסמיכות לחג המולד. האם יש לכך משמעות עבורכם? האם זה יוצר קושי או אתגר? אם כן – מהו ואיך לדעתכם מתאים להתמודד איתו?
- קיימו דיבייט בו חצי מהכיתה תומכת במתייוונים, וחצי מהכיתה תומכת במתנגדים. תוכלו גם לדון בהתרחשות ממוקדת, כמו כהן שהגיע לבית המקדש עם לבוש יווני וכדומה. התלמידים יביאו טיעונים בעד ונגד.
- התלמידים ייצרו קולאז' מתמונות ממגזינים בשילוב איורים שלהם, שמייצג את החלקים השונים מהם מורכבת הזהות התרבותית שלהם (כגון: שפות, לבוש, מאכלים, מנהגים, חגים, וכו'). קיימו דיון לאחר מכן ביצירות ובחנו את ממד המרכיבים היהודיים ביצירות למול המרכיבים הלא יהודיים. מה קורה כששמים יחד בקולאז' מרכיבים תרבותיים שונים? כיצד הם מתחברים אלה עם אלה?
- הסבירו לתלמידים על המושג "גלובליזציה" באמצעות מצגת. במצגת יש תמונות המצולמות במקומות שונים בעולם. על התלמידים לנחש היכן צולמה התמונה (יבשת או מדינה). לאחר הניחוש לחצו על אייקון העין וחשפו את המקום. האם הצליחו לנחש? הסיבה שאנו מתקשים לנחש היא הגלובליזציה.
בקשו מהתלמידים לאתר סביבם או אצלם ביטויים לגלובליזציה. בלבוש, בשפה, בחפצים, באפליקציות, ובכל דבר. דונו בהשפעה של הגלובליזציה גם על תפיסת עולם ואמונות וכיצד חדירה של דברים חומריים, כמו חפצים או מזון, יכולים להשפיע גם על תפיסת העולם שלנו. בקשו מהתלמידים לספר על התחושות שלהם לגבי ההשפעה של התרבות הגלובלית ברחבי העולם ועליהם באופן אישי.
העלו את השאלה: האם לרשתות החברתיות יש חלק בגלובליזציה? תנו דוגמה לתשובתכם.
- למדו את הקטע ממסכת אבות העוסק במחלוקת לשם שמיים, תוכלו להיעזר ביחידה על בית הלל ובית שמאי ונרות חנוכה. דונו בשאלה האם המחלוקת בין המתייוונים למתנגדים הייתה מחלוקת לשם שמיים?
- תוכלו להרחיב על הנושא דרך היחידה נאמנות לעקרונות שלנו וללמוד על גזרות אנטיוכוס והניסיונות להמיר את דתם של היהודים.
