מקור
וַיַּקָם בְּנוֹ [של מתתיהו] יְהוּדָה, הַנִּקְרָא מַקַּבִּי, תַּחְתָּיו
וַיַּעְזְרוּהוּ כָּל אֶחָיו וְכָל אָשֵׁר הָלְכוּ אַחֲרֵי אָבִיו,
וַיִּלָּחֲמוּ אֶת מִלְחֶמֶת יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה. […]
וַיִּלְבַּשׁ שִׁרְיוֹן כְּגִבּוֹר וַיַּחְגֹּר כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ
וּמִלְחֲמוֹת עָרַךְ וַיָּגֵן עַל הַמַּחֲנֶה בַּחֶרֶב.
וַיִּדְמֶה לְאַרְיֵה בְּמַעֲשָׂיו וְלִכְפִיר שׁוֹאֵג לַטֶּרֶף.
וַיִּרְדֹּף רְשָׁעִים וַיחַפְּשֵׂם
וּמַבְהִילִי עַמּוֹ לִהֵט. וַיִּכָּנְעוּ הָרְשָׁעִים מִפַּחֲדוֹ.
ספר מכבים א, תרגום אוריאל רפופורט, פרק ג' פסוקים א-ו
מי ימלל / מנשה רבינא
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל,
אוֹתָן מִי יִמְנֶה?
הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר
גּוֹאֵל הָעָם.
שְׁמַע!
בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה
מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה,
וּבְיָמֵינוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל
יִתְאַחֵד, יָקוּם וְיִגָּאֵל.
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- מהן הדרכים השונות להיות גיבור וכיצד אפשר להיות אחד כזה?
- מה נוכל ללמוד מן הדורות השונים?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- מהי הגבורה שמשתקפת בפנים השונות של חג החנוכה?
רקע למורה
בשנת 175 לפני הספירה, עלה לשלטון בממלכה ההלניסטית אַנְטִיּוֹכוּס אֵפִיפָּנֶס (הרביעי), שפעל להגביר את תהליכי ההלניזציה בארץ ישראל. הוא שדד את בית המקדש ולקח לְשָׁלָל את מנורת הזהב שעמדה בו. הוא חייב את היהודים לזבוח לו כאל. כשהבין כי היהודים מסרבים למלא צו זה,...
עוד
בשנת 175 לפני הספירה, עלה לשלטון בממלכה ההלניסטית אַנְטִיּוֹכוּס אֵפִיפָּנֶס (הרביעי), שפעל להגביר את תהליכי ההלניזציה בארץ ישראל. הוא שדד את בית המקדש ולקח לְשָׁלָל את מנורת הזהב שעמדה בו. הוא חייב את היהודים לזבוח לו כאל. כשהבין כי היהודים מסרבים למלא צו זה, יצא נגד הדת היהודית ובשנת 167 לפנה"ס חוקק חוקי דת קשים שכונו גזרות אנטיוכוס, שכללו איסורים על שמירת שבת וחגים, על לימוד תורה, ועל קיום ברית מילה. פקידי המלך הקימו מזבחות והכריחו את היהודים להקריב בהם קורבן חזיר. מי שהתעקש על שמירת מצוות היהדות הוצא להורג.
בספר מכבים, המתאר את המאורעות מאותה תקופה, מסופר על מתתיהו הכוהן ממשפחת החשמונאים מכפר מודיעין, שסירב להיכנע לגזרות המלך. אליו הצטרפו חמשת בניו, ביניהם יהודה המכבי, ועוד מתושבי הכפר. כך פרץ מרד החשמונאים. המרד סחף אליו רבים, אך לעומת צבאו של אנטיוכוס הם היו מעטים. גם אמצעי הלחימה שלהם היו מתוחכמים פחות מאמצעי הלחימה של הצבא שמנגד. למרות זאת, החשמונאים נחלו הצלחות רבות במלחמתם ביוונים בין השאר בתכסיסי מלחמה שנקטו ובזכות הכרת השטח. בעקבות תבוסת צבא אנטיוכוס בקרב מכריע, התבטלו גזרות הדת. החשמונאים כבשו בחזרה את בית המקדש. בכ"ה בכסלו הם טיהרו את בית המקדש ממזבחות האלילים, הדליקו בו מנורה וחגגו את חנוכתו. המכבים קבעו כי הימים האלה יהיו חג שיצוין מדי שנה במשך שמונה ימים – חג החנוכה. בנוסף, בשנת 142 לפני הספירה הצליחו החשמונאים להקים מדינה יהודית עצמאית.
בספר מכבים שנכתב באותה תקופה מתוארים יהודה, אחיו ולוחמיהם כגיבורי חיל, בעלי תושייה מלחמתית, יכולת אסטרטגית ותעוזה על אף נחיתותם המספרית והחימוש הדל יחסית לצבא הממלכה. בד בבד מתוארת אמונתם באלוהים שיבוא לעזרתם.
לעומתם, חז"ל, שחיו כמה עשרות שנים ואף מאות שנים לאחר המרד ייחסו את הצלחתו אך ורק לעזרה אלוהית. בתפילה שניסחו לרגל המאורע, תפילת "על הניסים", ציינו את גבורת אלוהים ונִסיו: "מסרת גיבורים [יוונים] ביד חלשים [מכבים]" ונמנעו מלייחס למכבים עצמם יכולות לוחמה.
עם עליית התנועה הציונית, הפכה גבורת המכבים למוקד העיקרי של חג החנוכה. הציונים ראו בעצמם ממשיכי דרכם של המכבים ושאבו מהם השראה. הם קיוו שכפי שהמכבים הצליחו בגבורה, עוז ותושייה להשתחרר מהשלטון הזר ולהקים ממלכה יהודית עצמאית, כך גם הם, בגבורה ובנחישות, יצליחו להשתחרר מהשלטון הזר ולהקים מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.
תפיסה זו באה לידי ביטוי בשיר הציוני "מי ימלל" של מנשה רבינא העוסק בניצחון המכבים לאור שאיפות הניצחון הציוניות. השיר מבוסס על הפסוק מתהילים (קו, ב) "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ". בשיר משולבים רמזים נוספים ההופכים את תפיסת חכמים ביחס למקור הגבורה, למשל:
"גואל העם" – בתפיסת חז"ל הגואל הוא המשיח שליח אלוהים ולא אדם מן השורה, ואילו בשיר הכוונה לבני אדם רגילים שקיימים בכל דור.
"בימים ההם בזמן הזה" – בתפילת "על הניסים" הביטוי מתייחס לניסים שאלוהים חולל לעם ישראל, ובשיר הציוני מילים אלו מתייחסות לגבורתם של האנשים.
ספר מכבים א' – ספר קדום המתאר את סיפור מאבק המכבים ביוונים. הספר נכתב בזמן סמוך לזמן ההתרחשות של המאורעות המתוארים בו. נכתב במקורו בעברית, אך הוא מוכר לנו רק בתרגומו ליוונית.
- ספרו לתלמידים את סיפור חנוכה עד לנקודה בה היוונים קובעים חוקים נגד הדת היהודית (תוכלו לתרגם ולספר את סיפור היומן של ילדה יהודית מהתקופה) ואמרו להם שבעקבות כך קם מרד יהודי ביוונים.
בקשו מהתלמידים לחשוב: איזה סוג אנשים מתאימים למרד כזה, מרד במעצמה חזקה וגדולה?
בזוגות, התלמידים ינסחו מודעות דרושים לגיבורים המוזמנים להשתתף במרד. עליהם לחשוב מראש מה התכונות שיש לציין במודעה, איך יהיה ניתן לבחון אם המועמד אכן גיבור, באיזו תמונה ישתמשו למודעה – האם יש מראה מסוים לגיבור? - ערכו סיעור מוחות סביב המילה "גיבור": מה משמעותה? מה מאפיין גיבור? בעברית גיבור זה מלשון להתגבר. על אילו דברים גיבור צריך להתגבר, לדעתכם?
- האזינו לשיר "מי ימלל".
- בטקסט מספר מכבים מתואר יהודה המכבי כגיבור. מה בתיאור של יהודה המכבי מעיד על כך שהוא גיבור? כיצד נראה גיבור לפי הטקסט? כיצד מתנהג גיבור?
- בטקסט מדומה יהודה המכבי לאריה. אילו תכונות יש לאריה שבעטיין לדעתכם בחר המחבר להשתמש בדימוי זה?
- לפי הטקסט ה"רשעים", היוונים, נכנעו למול גבורתו של יהודה המכבי. האם גבורה בהכרח קשורה בניצחון? האם ניתן להיות גיבור ולהפסיד? נמקו.
- איך לדעתכם הרגישו החשמונאים בזמן הלחימה ביוונים? אילו חששות היו יכולים להיות להם? כיצד הם התמודדו עם כך?
- אילו תכונות יש לגיבור? האם יש תכונות שבהכרח אין לגיבור? האם גיבור יכול לפחד? הסבירו.
- באילו עוד דרכים שאינן פיזיות ניתן לפעול בגבורה? אילו עוד מצבים שאינם איום קיומי קשורים בגבורה?
- מה ניתן ללמוד מהגבורה של יהודה המכבי והחשמונאים לגבי איך שאנחנו צריכים לנהוג היום במצבים בהם מישהו נוהג באופן שנראה לנו לא צודק?
- במה אתם גיבורים? באיזה הקשרים בחיים שלכם אתם נוהגים בגבורה?
בעקבות השיר "מי ימלל":
- למה לדעתכם שימשו המכבים כהשראה לתנועה הציונית?
- "הן בכל דור יקום הגיבור, גואל העם" – מיהו הגיבור הזה בתקופות שונות בעם היהודי? תנו דוגמאות לגיבורים כאלה ופרטו במה התאפיינה גבורתם ואילו תכונות בולטות היו להם.
- צרו קומיקס שיציג את הלוחמים מבית חשמונאי כגיבורי-על. לכל גיבור יש תכונת-על, בדגש על תכונות שאינן בהכרח גבורה פיזית. חזרו למה שכתבתם בפעילות הפתיחה, וממאפיינים האלה גזרו תכונות-על. אם לא ביצעתם את פעילות הפתיחה, חשבו ביחד: מהן תכונות-העל שיכלו לעזור במרד נגד היוונים?
לדוגמה: אם לגיבור נדרש המאפיין של חיבור רגשי חזק לעם ולארץ, תכונת-העל שלו יכולה להיות GPS פנימי שמזהה יהודים במצוקה. אם המאפיין הוא נאמנות ליהדות, תכונת-העל שלו יכולה להיות אפשרות להפוך יהודים שמקיימים את אחת המצוות האסורות ללא-נראים, וכדומה. - בהצבעה כיתתית בחרו ארבע-חמש תכונות שדרושות לגיבור והתאימו לכל תכונה צבע. התלמידים יצבעו דף (אפשר עם ציור של מדליה / גביע וכדומה) באמצעות הצבעים, כאשר מידת השימוש בצבע מעידה על מידת החשיבות של תכונה זו בעיניי התלמיד לגיבור. תוכלו גם להשתמש בנרות בצבעים ולטפטף שעווה לתחתית כוס, התוצאה תהיה מדלייה המייצגת את התכונות של הגיבור.
- הביאו שתי מימרות של חכמים העונות על השאלה מיהו גיבור. דונו בהן ובקשו מהתלמידים להסביר למה חכמים קובעים שיש גבורה דווקא במעשים אלה. בקשו מהתלמידים לנסח מימרה משל עצמם ולכתוב אותה על בריסטול. תוכלו לתלות בכיתה את המימרות של התלמידים.
אֵיזֶה הוּא גִּבּוֹר? – הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ.
משנה, מסכת אבות, פרק ד' משנה א'
אֵיזֶה הוּא גִּבּוֹר שֶׁבַּגִּבּוֹרִים? − מִי שֶׁעוֹשֶׂה שׂוֹנְאוֹ אוֹהֲבוֹ.
מדרש אבות דרבי נתן, פרק כ"ג פסקה א'
- השיר "מי ימלל" הוא מושלם למקהלת קנון, הקשיבו לביצוע ושירו יחד בכיתה.
אפשר לשים ברקע את הנגינה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. שימו לב לאופן הנגינה המתחלף בין הבית הראשון לשני. במה אופן הנגינה מותאם לתוכן? - הרחיבו ולימדו על היחידה על נס חנוכה. דונו בשאלות: האם יש סתירה בין נס לגבורה? איך ניתן לחגוג את שני הדברים יחד בחנוכה?