כוונה בתפילה

התפילה המסורתית היא תפילה עם נוסח קבוע וזמנים קבועים. לצד זאת קיימת חשיבות ביהדות לתפילה עם כוונה. ביחידה נעסוק במתח בין קבע וכוונה ובאופן בו הם משלימים זה את זה.

יחידה גילים: 14-12

מקור

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ קֶבַע, אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים [מהלב].

משנה, מסכת ברכות פרק ד, משנה ד

תְּפִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה כְּגוּף בְּלִי נְשָׁמָה.

רבי יצחק אברבנאל, מתוך: ספר ישועות משיחו

עקרונות בתכנון הלמידה

שאלות מהותיות

  • כיצד התפילה היא כלי עזר ביצירת חיבור לאלוהים?
  • כיצד אוכל לחוות רגעי חיבור לאלוהים?

שאלות מהותיות הקשורות לתוכן

  • מה בין תפילות אישיות לתפילות קבועות (מסורתיות)? מה עשוי להיות הפער ביניהן?
  • האם יש ערך לאמירת מילות התפילה גם בלי כוונה?
  • כיצד לאזן בין תפילות קבע לבין ביטוי או חוויה אישיים, שהם גם כנים וספונטניים?
  • מהם היתרונות והחסרונות של ניסוחים מסורתיים וקבועים? באילו נסיבות הם מעשירות את החוויה שלנו? באילו נסיבות הם פחות מספקים?

רקע למורה

בתקופת המקרא היתה התפילה דרך לביטוי אישי ושיח פנימי עם האל. בתקופת המשנה נוצר נוסח תפילה קבוע. נוסח זה, בו נעשה שימוש עד היום, לצד הלכות המגדירות זמני תפילה קבועים, מחזק את הפן של המחויבות בקשר מול אלוהים והמסגרת הקהילתית בה מתקיימת התפילה. אך...

עוד

בתקופת המקרא היתה התפילה דרך לביטוי אישי ושיח פנימי עם האל. בתקופת המשנה נוצר נוסח תפילה קבוע. נוסח זה, בו נעשה שימוש עד היום, לצד הלכות המגדירות זמני תפילה קבועים, מחזק את הפן של המחויבות בקשר מול אלוהים והמסגרת הקהילתית בה מתקיימת התפילה. אך לצד זה, קיימת סכנה בתפילה ריטואלית ושגרתית שתהפך להיות אוטומטית ותאמר ללא כוונה פנימית. לכן, לצד המחוייבות ההלכתית לנוסח התפילה וזמניה, קבעו חכמים שיש צורך גם בכוונה בתפילה.

במאמר רבי אליעזר במשנה "העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים", מוצגת בפנינו הסתירה הפנימית והמתח בין קבע ותחנונים – כוונת הלב. רבי אליעזר טוען ששני אלה לא יכולים ללכת ביחד.  כפי שידוע מעצם קיום הסידור עם תפילות מנוסחות להלכה לא נפסק  כמותו וכן נקבע נוסח קבוע וזמנים קבועים לתפילה על אף שהחכמים האחרים לא זלזלו בחשיבות הכוונה. הם הבינו שללא נוסח יאבדו מאפיינים חשובים אחרים של התפילה (התפילה המשותפת, בקשה על נושאים לאומיים ועוד).

באמירה ש"תפילה בלא כוונה היא כגוף ללא נשמה" נרמז שמה שמעניק לתפילה את החיות שלה והופך אותה לאמצעי חיבור לאלוהים, היא הכוונה. 

חכמים ופרשנים הסבירו שכוונה בתפילה משמעה הסרת מחשבות שאינן קשורות לתפילה קודם התפילה: "כיצד היא הכוונה? שיפנה את לבו מכל המחשבות" (רמב"ם, משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ד', הלכה טז), מודעות ונוכחות בתפילה כך שהאדם מכוון את ליבו לשוחח עם האל: "המתפלל צריך שיכוין את לבו לשמים" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף לא, ע"א), ומחשבה על המילים הנאמרות בזמן אמירתן בתפילה:  "המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צ"ח, סעיף א'). כמו כן, התפילה כוללת מימד של תחנונים – כבן המבקש מאביו את צרכיו, או עני המבקש נדבה.

פתיח אפשרי
להעמקה ולדיון
הצעות לפעילויות
להרחבה

כדי להבין את המשמעות של כוונה בתפילה, הדגימו לתלמידים מהי כוונה במילים. פנו אל התלמידים בבקשה / ציווי / שבח / הודיה. עשו זאת פעם אחת ללא כוונה כאשר המילים נשמעות כדקלום ופעם שנייה בכוונה.

עכשיו בקשו מהתלמידים לעבוד בחברותות: על כל זוג ליצור 3-2 דוגמאות מהקטגוריות לעיל. 

 שאלו את התלמידים מה ההבדל בין שתי צורות הפנייה? איפה ניתן היה לחוש יותר שהמילים נאמרו בכוונה? מה יוצר את הכוונה במילים ומה גורם למילים להשמע ללא כוונה? למה קל לנו יותר להתחבר ולהיענות – לבקשה שנאמרת כדקלום או לבקשה שמכילה כוונה?

  1. מה חשיבות הכוונה בתפילה עבור המתפלל?
  2. מהי דעתו של רבי אליעזר על האפשרות לקיים תפילת קבע בשילוב עם כוונה? מה דעתכם בנושא?
  3. החכמים החליטו על תפילת קבע, אף שהכוונה חשובה. מדוע לדעתכם החליטו על כך?
  4. מה דעתכם האישית בנושא: במה תורמת תפילת קבע ביצירת חיבור עם האלוהי / הנשגב? במה היא מקשה על החיבור?
  5. הציעוה איך אפשר לשלב תפילת קבע עם כוונת הלב.
  6. רבי אברבנאל משתמש בדימוי כדי להמחיש את חשיבות הכוונה בתפילה. הסבירו את הדימוי. הציעו דימוי משלכם שממחיש את הרעיון.
  7. למרות שלפי המסורת עדיפה תפילה עם כוונה, גם תפילה ללא כוונה נחשבת כבעלת חשיבות. נסו לתת הסבר לכך.  (אפשר להשתמש בדוגמאות למעשים שנעשים ללא כוונה, כמו הורים שמלמדים את ילדיהם תמיד לומר "תודה". האם יש לזה ערך גם עם זה ללא כוונה?)
  8. מה תעדיפו – תפילה אישית או תפילה מסורתית? למה? מה לדעתכם מאפשר יותר חיבור עם אלוהים, עם הקהילה, או עם עצמכם?
  • כדי להבין את הקושי לשמור על כוונה בתפילה ועל ראש נקי ממחשבות שאינן קשורות בתפילה, קיימו תרגיל מדיטציה. בקשו מהתלמידים לשבת 5 דקות למדיטציה, להתרכז בנשימות שלהם ולנסות לרוקן את הראש ממחשבות. בכל פעם שתתעורר מחשבה, עליהם להניח לה לחלוף. דונו בשאלה מה הדברים שמונעים מאיתנו להיות מרוכזים ואיך הסחות הדעת משפיעות על חוויית התפילה.
  • בכיתות בהן מתפללים: ישנן שיטות שונות לרענן ולהוסיף כוונה לתפילת הקבע. בקשו מהתלמידים להציע דרכים לחזק את הכוונה בתפילה (אפשר להציע דוגמאות: דקה של מדיטציה לקראת תפילה, שינוי במיקום התפילה, שינוי בצורת התפילה, מנגינות שונות, תוספת של כלי מוזיקה, כתיבה יוצרת, שיח סביב משמעות תפילה לפני התפילה, וכו'). ניתן להתנסות בחלק מהשיטות שיציעו התלמידים.
  • קיימו דיון בין התלמידים לגבי שאלה 7. אפשר לבקש מתלמידים להדגים בחברותא  שיח בין רבי אליעזר לבין בן אדם שחולק עליו וחושב שזה חשוב להגיד תודה גם בלא כוונה.
  • למדו את היחידה מה זו תפילה, העוסקת במאפיינים בסיסיי של התפילה.
  • תרגמו וקראו את הסיפור החליל העוסק בתפילה ספונטנית ובכוונת הלב. שאלו את התלמידים אילו סוגי תפילה מופיעים בסיפור ומה היחס ביניהם? מה לדעתם המסר של הסיפור? האם יש בו עדיפות של סוג תפילה אחד על האחר?