קריאת שמע

"שמע ישראל" היא תפילה מרכזית ביהדות. היחידה תעסוק בתפילה זו כסמל לזהות היהודית לאורך המסורת היהודית מדור לדור.

יחידה גילים: 8-6

מקור

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱ-לֹהֵינוּ ה' אֶחָד.

עקרונות בתכנון הלמידה

שאלות מהותיות

  • כיצד התפילה משמשת כלי עזר ביצירת חיבור לאלוהים?
  • כיצד אוכל לחוות רגעי חיבור לאלוהים?
  • כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?

שאלות מהותיות הקשורות לתוכן

  • כיצד התפילה מחברת אותנו לעבר שלנו?
  • כיצד התפילה מחברת אותנו לקהילות יהודיות אחרות?

רקע למורה

הפסוק "שמע ישראל" נחשב למשפט מפתח מרכזי ביהדות. זוהי הצהרת אמונה הן בברית בין עם ישראל לאלוהים והן באחדותו של האל. זהו ביטוי שורשי לתפיסה המונותאיסטית שייחדה את התרבות היהודית מראשיתה. יש לציין כי הרעיון של אמונה באל אחד היה חידוש של היהדות שחיה...

עוד

הפסוק "שמע ישראל" נחשב למשפט מפתח מרכזי ביהדות. זוהי הצהרת אמונה הן בברית בין עם ישראל לאלוהים והן באחדותו של האל. זהו ביטוי שורשי לתפיסה המונותאיסטית שייחדה את התרבות היהודית מראשיתה. יש לציין כי הרעיון של אמונה באל אחד היה חידוש של היהדות שחיה בקרב עמים מרובי-אלים. מקור הפסוק הוא בספר דברים (ו, ד) בנאום שנושא משה בפני העם לפני מותו. משה מצווה את העם להאזין ולקיים את מצוות אלוהים ופונה אליהם בקריאה: "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד". "שמע ישראל" משמש הן כקריאה לעם ישראל והן כקריאה לכל אדם באופן אישי, לשוב ולהיזכר בעיקרי האמונה היהודית. 

הפסוק נאמר בתפילה שלוש פעמים ביום – בתפילת שחרית, בתפילת ערבית, ובקריאת שמע לפני השינה. ידיעת הפסוק נחשבת לידע שכל ילד יהודי אוחז בה, והיא מעידה על חיבור לשרשרת הדורות ולמסורת היהודית. הפסוק נחשב גם לדבר האחרון שאדם יהודי צריך לומר לפני מותו, וסיפורים רבים העוסקים במוות על קידוש השם, מתארים את רגע אמירת "שמע ישראל" לפני המוות. דוגמא לכך היא הסיפור על רבי עקיבא שעונה בידי הרומאים וקודם מותו קרא "שמע ישראל" (תלמוד בבלי ברכות, סא, ע"ב).

בעת אמירת שמע ישראל נוהגים לכסות את העיניים ביד, זאת כדי להתרכז באמירת המילים ולהעביר את המבט מהחוץ פנימה. שמע ישראל אינה תפילה רגילה, במובן שאין אין בה בקשה/שבח/הודיה, ואין פנייה לאל.  זוהי הצהרת אמונה המופנית לעצמנו ולקהילה.

פתיח אפשרי
להעמקה ולדיון
הצעות לפעילויות
להרחבה

הסבירו על ההקשר בו נאמר המשפט "שמע ישראל" בתורה. משה בנאומו האחרון בערבות מואב (במדבר), מעביר לבני ישראל מסר שיזכרו לעד: הוא מצהיר שיש אלוהים שאנחנו מאמינים בו, והוא אחד.  מסר זה היה חשוב מאוד כי כל העמים האחרים סביבם באותו הזמן האמינו באלים רבים.  

  • בקשו מה לתלמידים לחשוב איזה מסר חשוב הם היו רוצים להעביר לעולם? התלמידים יכולים לצייר את עצמם על הר ולכתוב את המשפט בבועת דיבור. 
  • לחלופין, אפשר גם להמחיז זאת: הכינו 'הר' – כסא – והזמינו ילדים לעמוד עליו ולהכריז את המסר שלהם.
  1. למי פונים בתפילה "שמע ישראל"? מה רוצים שהוא ישמע/ ידע?
  2. האם שמעתם פעם את הפסוק הזה? אם כן, באילו הקשרים? 
  3. "שמע ישראל" הוא משפט שהיה מוכר ליהודים לאורך ההיסטוריה ומוכר ליהודים מכל העולם, גם כאשר אותם אנשים לא בהכרח מחוברים מאוד למסורת היהודית. מה זה מלמד על משפט זה?
  4. "שמע ישראל" הוא משפט עם מסר חשוב במסורת היהודית. מהו אותו מסר? 
  5. למה לדעתכם אומרים אותו כמה פעמים ביום? מה קורה כאשר אנחנו חוזרים על מסר כמה פעמים?
  6. האם קורה שאתם משתמשים במשפטים מסוג זה – משפטים עם מסר חשוב – ששמעתם מאחרים? 
  7. במשך הדורות, המשפט "שמע ישראל" חיבר בין יהודים במקומות שונים. אילו דברים נוספים מחברים בין אנשים שונים בעם היהודי?
  8. למה לדעתכם נהוג לכסות את העיניים בזמן שאומרים "שמע ישראל"?
    יש סברה שעצימת העיניים מסייעת לריכוז. האם עצימת עיניים עוזרת לכם להתרכז פנימה? אילו פעולות אחרות אתם עושים כדי להתרכז?

כדי להבין את האופן בו תפילת "שמע ישראל" מחברת אותנו לעבר ולמסורת היהודית, מוצעות פעילויות על דברים שעוברים מדור לדור. 

  • בקשו מהתלמידים לחשוב איזה דברים במראה שלהם או בתכונות שלהם מגיעים מההורים או מהסבים והסבתות שלהם (כמו צבע עיניים, נטייה להיות שקטים וכו'). לשיקול הדעת של המורה האם לעשות זאת בכיתות עם תלמידים מאומצים.
  • כמו שמע ישראל, יש ביטויים ואמירות שמשקפים את האמונות המשפחתיות וגם הם עוברים מדור לדור. שאלו את התלמידים האם יש אצלם במשפחה משפטים שהם מעין מוטו, שההורים משתמשים בהם הרבה וגם הסבים והסבתות, ואולי גם הם? 
  • אפשר לבקש מהתלמידים להביא מהבית חפץ שעובר במשפחה ונושא משמעות וזכרון, או לספר על חפץ כזה.
  • האזינו לשיר "שמע ישראל" של צביקה פיק. 
  • מידע נוסף ופעילויות אפשר למצוא ביחידה על קריאת שמע המיועדת לגילאי 14-9.
  • אפשר ללמד את האגדה על אברהם אבינו, שחיפש מי ברא את העולם והתחיל את האמונה באל אחד שברא את כל ברואי העולם
    מי ברא את הכל? רבקה אליצור כשהיה אברהם אבינו בן שלש שנים, יצא לשדה. ראה עצים ירקים. ראה פרחים יפים. ראה שמים כחלים. ראה צפורים עפות בשמים וחיות ובהמות הולכות על הארץ. עמד והביט והביט. חשב אברהם, חשב וחשב. אמר: מי ברא כל אלה? מי ברא את השמים? מי ברא את הארץ? מי ברא עצים ופרחים, חיות וצפורים? הביט אל השמים למעלה וראה את השמש. גדול השמש, גדול ומאיר. אור גדול יוצא מן השמש ומאיר את כל העולם. אמר אברהם: אני יודע! השמש ברא את הכל. השמש ברא את העולם. הרים אברהם הקטן את ידיו אל השמש ואמר: שמש גדול, שמש טוב, אתפלל אליך. התפלל אברהם אל השמש כל היום. הגיע הערב. הביט אברהם אל השמים והנה אין השמש. אין השמש בשמים. הביט והנה ירח וכוכבים בשמים . אמר אברהם: אני יודע! הירח גרש השמש. הירח חזק מן השמש . הירח ברא את הכל . אתפלל אל הירח. הרים אברהם את ידיו הקטנות אל הירח ואמר: ירח גדול, ירח טוב אתפלל אליך. התפלל אברהם אל הירח כל הלילה . הגיע בקר. הביט אברהם אל השמים והנה אין ירח. אין הירח בשמים. הביט והנה השמש, שוב השמש מאיר בשמים. חשב אברהם וחשב. אמר אברהם: לא השמש ברא את העולם. לא הירח ברא את העולם. אדון יש עליהם, א-לוהים יש עליהם. א-לוהים ברא את השמש. א-לוהים ברא את הירח. א-לוהים ברא את השמים ואת הארץ , את העצים ואת הפרחים , את החיות ואת הצפורים. את הכל ברא א-לוהים. אתפלל אל הא-לוהים, כי הוא אדון העולם.
    עיבוד רבקה אליצור מתוך אגדות חז"ל בלבוש קל, מבוסס על בית המדרש, ילינק ב
  • המזוזה: קריאת שמע נמצאת בתוך המזוזה. אפשר להביא קלף מזוזה לכיתה ולהראות להם את תוכנו. חפשו היכן יש מזוזות בבית הספר? המזוזה היא סמל לבית יהודי – למה שמים בתוכו את קריאת שמע?