מקור
וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר:
אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים.
כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ. וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל מָרְדֳּכָי: לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם. גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן. וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי. וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר.
(אסתר, פרק ד', פסוקים י"ג-י"ז)
נהלל, 17.2.1940
לפני כמה ימים נפל מבטי על שני דברים: על גלויה מבודפשט, ששלחה אווה מנשף של איזו חברה, ובמקרה, מבלי להרגיש, עבר המבט אל ידיי, הפצועות מעבודה. לרגע שאלתי את עצמי את השאלה: האם לא היתה זאת רומנטיקה טיפשית, נגד האינסטינקט, לעזוב את החיים הקלים, לבחור בחיים של עבודה קשה, של פועלת? אבל כעבור רגע נחה דעתי. אני יודעת: לא הייתי יכולה לחיות אותם החיים של הגולה: ופה בארץ-ישראל – מקומי. רק שאלה היא, אם בחרתי פה בדרך הטובה. אני חושבת שכן. אני חושבת שלא אהיה פועלת פשוטה. יש לי רצון לחפש את האפשרויות להיטיב, לגדול, לעזור, ואני מקווה שאולי תהיה לי גם יכולת לכך.
חיפה, 25.12.1943
ישנם מאורעות, שלאורם חיי האדם מאבדים את ערכם: האדם נהפך לצעצוע מחוסר-ערך, או שעולה התביעה: מוכרחים לעשות משהו, אפילו במחיר החיים.
[…]
יש צורך באנשים עזי-נפש, משוחררים ממשפטים קדומים. אנשים שיכולים ורוצים לחשוב בראשיהם-הם ואינם עבדים מיכניים למחשבות קפואות. וזה – הקשה ביותר. קל לחצוב חוק לאדם: חיֵה לפיו. יותר קשה לחיות בדפוסי חיים חצובים. אך הקשה ביותר [הוא] לפלס דרכי חיים לעצמנו, אגב ביקורת עצמית מתמדת. נראה לי, שזוהי הדרך המוסרית היחידה לקבוע חוק לאדם. ורק בדרך זו יש ואפשר לבנות חיים חדשים, חיים שלמים.
(מתוך פרקי יומן, חנה סנש)
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- מי או מה תומכים, מאפשרים ומעניקים השראה לצמיחתי?
- כיצד נדע להחליט החלטות טובות?
- מה אחריות הפרט לקהילה? מה אחריות הקהילה לפרט?
- מה מניע יחידים / קהילות / עמים להקרבת קורבנות גדולים ומהן ההשלכות של זה?
- באילו דרכים אני מחובר/ת לעם היהודי?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- כיצד החלטות המנהיגות השונות של הדמויות במגילה היו משמעותיות לעלילה?
- מה נוכל ללמוד מן המהפך המנהיגותי של אסתר?
- במה באה לידי ביטוי מנהיגות נשית במגילה?
- מה נוכל ללמוד ממנהיגים מעוררי השראה?
רקע למורה
מנהיגות היא היכולת לחולל שינוי או להשפיע על המציאות באמצעות הובלה של אחרים, למען מטרה משותפת. תיאוריות פסיכולוגיות עכשוויות רואות במנהיגות יכולת הקיימת במידה כזו או אחרת בכל אדם, כאשר ניתן לחזק תכונות מסויימות שמאפיינות את המנהיג. בין היתר, יכולות המנהיג הן: יכולת הצגת...
עוד
מנהיגות היא היכולת לחולל שינוי או להשפיע על המציאות באמצעות הובלה של אחרים, למען מטרה משותפת. תיאוריות פסיכולוגיות עכשוויות רואות במנהיגות יכולת הקיימת במידה כזו או אחרת בכל אדם, כאשר ניתן לחזק תכונות מסויימות שמאפיינות את המנהיג. בין היתר, יכולות המנהיג הן: יכולת הצגת חזון, דוגמא אישית, קבלת החלטות ויישומן, הובלת שינויים, אומץ, האצלת סמכויות, יכולת לגייס אחרים למטרה ועוד.
במגילת אסתר, אסתר מוצגת בתחילה כדמות פסיבית שנלקחת שלא ברצונה לבית המלך ופועלת בהתאם לרצונם ולהוראותיהם של גברים בחייה. אך בהמשך היא עוברת תהליך בו מתעצמות אצלה יכולות ההנהגה, עד אשר היא הופכת למנהיגה של העם היהודי לצד מרדכי. המעבר מפסיביות לאקטיביות מתרחש לאור שיחה עם מרדכי, בה הוא מטיח בה שיש לה תפקיד ועמדה המאפשרת לה לפעול להצלת העם היהודי. אסתר לוקחת יוזמה ומתוך עמדה של אחריות נכונה לפנות אל המלך אחשוורוש לבקש על עמה, למרות הסכנה שבפנייה אל המלך מבלי שנקראה אליו.
פעמים רבות עמדת המנהיגות דורשת אומץ, וכך גם לקיחת האחריות למול המחירים האפשריים של פעולה מעין זו. לשם כך אסתר מאצילה סמכויות ומצווה על מרדכי לאסוף את העם היהודי בשושן ולצום עליה, כאקט של פנייה לרחמי שמים קודם שתפנה למלך. היא גם משמשת כדוגמה אישית, בכך שהיא ונערותיה צמות אף הן. לבסוף, היא מצליחה להביא להצלת העם היהודי בכוח יכולותיה כמנהיגה, ומתוך האחריות שחשה כלפי גורל עמה.
חנה סנש (1944-1921) היתה לוחמת יהודייה שעלתה לארץ ישראל מהונגריה ממניעים ציוניים והצטרפה לקבוצת(קיבוץ) שדות ים, שם עבדה בחקלאות. היא התנדבה להילחם בנאצים במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וב-1943 הצטרפה לקבוצת צנחנים שנועדו לצנוח על אדמת אירופה. הקבוצה הוצנחה באירופה ב-1944 ולאחר מספר חודשים סנש נתפסה בידי חיילים הונגרים והוצאה להורג בהיותה בת 23. היא כתבה יומן עד יומה האחרון, בו ניתן למצוא את מאפייני אישיותה שהובילו אותה לקחת תפקיד אמיץ זה, מתוך תחושת שליחות ואחריות על גורל העם היהודי.
בשני קטעי היומן המובאים ניתן לראות את התעצבות דמותה של סנש כמנהיגה. הקטע הראשון נכתב לאחר עלייתה ארצה, כאשר ויתרה על חיי נוחות עבור תפקיד פועלת פשוטה בשדה. זהו מעשה שמייצג אומץ והחלטיות ומדבריה נלמדת תחושת האחריות שקיננה בה, לצד הרצון לפעול ולתרום. הקטע השני מבטא את ההגשמה של שאיפתה לתרום אף יותר, על ידי פעולה הירואית ומסכנת חיים של השתתפות בלחימה בנאצים. הפתיח לקטע זה מזכיר את הדילמה שעמדה למול אסתר – האם להישאר "צעצוע מחוסר ערך" או לתרום תרומה גדולה שיכולה אף להביא לאובדן החיים.
הציגו לתלמידים תמונות של מספר מנהיגים מוכרים (מנהיג פוליטי, מנהיג חברתי, אסתר המלכה, וכדומה) מבלי לומר שהמשותף שהם כולם מנהיגים. בקשו מהן לדון בקבוצות מה המשותף לדמויות אלה, אילו תכונות בולטות יש להם, במה הם ידועים בעיקר.
הסבירו לתלמידים שלדמות המנהיג מאפיינים מסוימים, ובקשו מהם להכין בזוגות רשימה של תכונות של המנהיג, וכן לנסות להגדיר מהו מנהיג ומה הפעולות הנדרשות כדי להיות מנהיג. לבסוף הזמינו את התלמידים לשתף את תשובותיהם במליאה.
- בעקבות פרק ב פסוקים ה-כ: האם דמותה של אסתר כפי שהיא מוצגת בראשית המגילה, לפני שמרדכי מודיע לה על תוכניתו של המן, היא דמות מנהיגה? הסבירו.
- אסתר עוברת תהליך במגילה מעמדה פסיבית לאקטיבית. מה מוביל לשינוי זה לפי הפסוקים? איזה רגש או תחושה מתעוררים בה לדעתכם ומשפיעים עליה לשנות את עמדתה?
- מה הם הדברים שעושה אסתר, לאחר שהחלה לחוש אחריות לגורל העם היהודי, שמעידים על מנהיגותה?
- מהן התכונות הנדרשות למנהיג לפי דעתכם? אילו דמויות במגילה מגלות תכונות אלה?
- האם לדעתכם היכולת להיות מנהיג היא מולדת? האם יש אנשים שיכולים להיות מנהיגים ואנשים שלא יכולים? האם ניתן לפתח יכולת מנהיגות? הסבירו את דעתכם.
- לא כל אחד רוצה להיות בעמדת מנהיגות. ציינו יתרונות וחסרונות של עמדה זו. אילו סכנות אורבות למנהיג? באיזה אופן הוא יכול לשגות, ומה ההשפעה של שגיאות מעין אלו על ההולכים בעקבותיו?
- רגש האחריות יכול להוות גורם משפיע לבחירה בעמדת מנהיגות. לאילו עוד מקומות יכולה האחריות להוביל? הביאו דוגמה מחייכם למצב בו חשתם אחריות על דבר מה, וכיצד פעלתם לממש את אחריותכם.
- אילו סיבות אנוכיות מובילות לעתים להחלטה להנהיג? מה עשויות להיות השלכות של סיבות כאלה?
- האם יש הבדל בין מנהיגות שבאה מתוקף תפקיד (קבלת מלוכה בירושה, בחירה כראש ממשלה או נשיא או מינוי לתפקיד) לבין מנהיגות שבאה מתוקף תכונות ומעשים של האדם?
- המלך אחשוורוש היה בעל מעמד של מנהיג מתוקף תפקידו, אך נראה שהוא אינו בעל תכונות מתאימות למנהיג, ולכן ניתן לשלוט בו בקלות. באילו נסיבות אדם שאינו בעל כושר מנהיגות יכול לקבל תפקיד מנהיגותי? מה הבעיות בכך?
בעקבות קטע היומן של חנה סנש:
- מה הקווים המקבילים בין סיפורה של חנה סנש לסיפורה של אסתר? מה שונה ביניהם?
- כדי שאסתר תוכל לממש את תחושת אחריותה על גורל העם היהודי, היא נאלצת להקריב קורבן ולסכן את עצמה בפנייה למלך ללא שנקראה אליו. איזה קורבן מזכירה חנה סנש ביומנה? מדוע לדעתכם למרות הקורבן היא בוחרת בדרך בה בחרה?
- כשעלתה לארץ, חנה סנש לא חשבה שתיקח חלק בהובלת מבצע שיסכן את חייה. הביאו דוגמה לעוד מנהיגים או מנהיגות כמו אסתר או סנש שתפנית לא צפויה בחייהם הובילה אותם לקחת אחריות ולסכן דברים רבים ואף את החיים בעבור הכלל.
- בעקבות קריאת הקטעים, בקשו מהתלמידים לבדוק: אילו מתכונות המנהיגות שכתבו בפתיח מופיעות אצל שתי הדמויות? אילו תכונות אינן מופיעות? האם אין בהן צורך?
- הזמינו כל זוג תלמידים לקיים שיחה בה כל אחד מהם מייצג את אחת הדמויות – אסתר או חנה סנש, והם משתפים זה את זה בשני דברים: בלבטים שהיו לדמות, ומה הוביל להחלטה לסכן את החיים. במליאה שוחחו על ההבדלים בין הדמויות, והתייחסו לכך שיש פנים שונות למנהיגות.
- הזמינו את התלמידים להגיב לדברי חנה סנש בצורת מכתב הממוען אליה, או לעצב את דבריה כפוסט וליצור שרשור תגובות על גביו. אפשר להתייחס לדברים בכל דרך יצירתית אחרת. בקשו מהתלמידים להביע בכך את דעתם על דבריה, להתווכח או לחזק, או לשתף ברעיונות משלהם לגבי אחריות אישית
- השוו את שתי הפעולות של מנהיגות ולקיחת אחריות על גורל העם בהן עוסקת חנה סנש בשני קטעי היומן: האחת הצטרפות לחלוצים והקמת יישוב בארץ, השנייה היא משימה מסכנת חיים למען הצלת חיים. מה ההבדל ביניהן? האם אחת מפעולותיה חשובה מהאחרת? באילו נסיבות מתאים או נדרש כל סוג הנהגה?
- גם בחיי התלמידים יש צורך עתים לקחת החלטות של מנהיגות. בקשו מכל תלמיד לבחור בחיים שלהם בו נדרשות החלטות כאלה (בתחרויות ספורט, בהדרכה בתנועת נוער, בוועד הכיתה, בבית מול האחים ועוד). כל אחד יקח דף, יכתוב את שמו בפינה, ובראש הדף יציין אתגר מנהיגותי שבו עמד או עשוי לעמוד בתחום שבחר. עליהם להעביר את הדף לשלושה חברים לפחות שיכתבו עצה כיצד לנהוג במקרה כזה. אחרי כל עצה יש לקפל את הדף כמו אקורדיון כך שהתלמיד הבא יראה רק את האתגר עצמו ולא את העצות של האחרים. לבסוף הדפים יחזרו למקורם, וכל אחד יבחן את העצות שקיבל וישווה למה שנהג או תכנן לנהוג. בקשו ממספר תלמידים לשתף במליאה את העצות ואת המחשבות שלהם. בקשו שיפרטו גם קשיים ודילמות לכאן ולכאן.
- אפשר גם להרחיב על סיפורה של חנה סנש ואף לצפות במחווה שנעשתה לזכרה בחטיבת הצנחנים של צה"ל.
- אפשר לעסוק בהבדל בין סמכות למנהיגות ביחידה על כוח במגילה.
- מומלץ לחבר את היחידה לנושא רוחבי של לימוד ערכים והתנהגות מן ההיסטוריה היהודית. בהקשר הזה מומלץ ללמד גם את היחידה בכל דור ודור בה לומדים על אחריות לסובלים בעולם בהשראת יציאת מצרים; את היחידה החסד במגילת רות בה נלמד על דאגה לנזקקים בהשראת סיפורה של רות; ואת היחידה נאמנות לעקרונות שלנו בה עוסקים בשמירה על ערכים ועקרונות אל מול אתגרים בהשראת החשמונאים.
- אפשר ללמוד ולהרחיב על הנושא של מנהיגות נשית באמצעות המצגת גלריה של גיבורות ישראל ( באנגלית / בספרדית) ובאמצעות היחידה ושתי ואסתר – אקטיביות נשית.
- חנה סנש כתבה גם שירים יפים ונוגעים ללב. אפשר ללמד שיר של חנה סנש, המופיע ביחידה מה זו תפילה?, ולהציג קווים נוספים של דמותה.