לכה דודי

נהוג לקבל את השבת בשירת מזמורי תהילים ופיוטים, ביניהם הפיוט "לכה דודי". היחידה עוסקת בפיוט וברגש הציפייה וההתרגשות לקראת בוא השבת. 

יחידה גילים: 11-9, 14-12

מקור

לכה דודי מקוצר / לחן מרדכי זעירא

לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה, לִקְרַאת כַּלָּה

פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה, נְקַבְּלָה

לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה, לִקְרַאת כַּלָּה

פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה, נְקַבְּלָה

שַׁבָּת שָׁלוֹם, שַׁבָּת שָׁלוֹם

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ

שַׁבָּת שָׁלוֹם, שַׁבָּת שָׁלוֹם

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ

עקרונות בתכנון הלמידה

שאלות מהותיות

  • כיצד החגים מביאים יופי ועושר, ומעניקים סדר לשנה היהודית?
  • מה הופך זמן לקדוש?
  • כיצד מעצבת או מגדירה היהדות את תפיסתנו בנוגע לשמחה?

שאלות מהותיות הקשורות לתוכן

  • מה מקומה של השירה בתפילה?
  • מה מעורר ציפייה והתרגשות לקראת השבת?
  • כיצד מנהגים מעצבים את תחושותינו ותפיסתנו את הזמן?

רקע למורה

הפיוט "לכה דודי" נכתב בצפת במאה ה-16 בידי המקובל והפייטן רבי שלמה הלוי אלקבץ. הפיוט משתמש בדימוי של דוד (חתן) וכלה לתיאור הקשר בין עם ישראל לשבת. הוא קורא ל"דוד", שהוא עם ישראל, לצאת ולקבל את ה"כלה", שהיא השבת.  בתי הפיוט המקורי עוסקים בקבלת...

עוד

הפיוט "לכה דודי" נכתב בצפת במאה ה-16 בידי המקובל והפייטן רבי שלמה הלוי אלקבץ. הפיוט משתמש בדימוי של דוד (חתן) וכלה לתיאור הקשר בין עם ישראל לשבת. הוא קורא ל"דוד", שהוא עם ישראל, לצאת ולקבל את ה"כלה", שהיא השבת.  בתי הפיוט המקורי עוסקים בקבלת השבת ובציפייה לגאולה. הפיוט אומץ בידי מקובלי צפת והם שרו אותו בערב שבת בצאתם לשדה, לבושים לבן, כחלק מטקס קבלי של קבלת השבת שהם ייסדו בהתבסס על מנהג עתיק מימי התלמוד. מנהג מקובלי צפת לקבל את השבת בשירת פרקי תהילים, יחד עם הפיוט "לכה דודי", הפך למנהג מקובל בכל קהילות ישראל. כך נכנס הפיוט לסידור התפילה והוא מושר היום בתפילה עימה מקבלים את השבת בערב שישי. למזמור הולחנו עשרות לחנים.

הגירסה שבפנינו היא גירסה מקוצרת של המזמור בן תשעת הבתים, בהלחנת המלחין והפזמונאי מרדכי זעירא, שהיה מראשוני הזמר העברי. גירסה זו עושה שימוש בפזמון "לכה דודי" ומוסיפה עליה את המילים "שבת שלום" שאינן במזמור המקורי.

 רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 – 1584) היה פרשן, מקובל ופייטן צפתי. נודע בשל פיוטו לכה דודי, שהוכנס לכל סידורי התפילה. עיקר פעילותו ותרומתו בתחום חוכמת הקבלה.

פתיח אפשרי
להעמקה ולדיון
הצעות לפעילויות
להרחבה

ספרו לתלמידים שעליהם לתכנן קבלת פנים עבור דמות שיבחרו (זאת יכולה להיות דמות בדיונית כמו מלכה או כלה, או דמות אמיתית כמו תלמיד חדש או איש צוות מבית הספר). 

  • אילו דברים חשוב שיהיו בקבלת פנים? 
  • אם אותה דמות שעבורה הם מתכננים את קבלת הפנים הייתה מגיעה בלי ההכנה המיוחדת מצידם, האם היו מתרגשים לקראת בואה באותה מידה? מה מוסיפה ההכנה והמחשבה מראש לחוויה של קבלת הפנים? 
  • השוו בין קבלת אורח, למושג של קבלת השבת, שכוללת מעשים שונים.
  1. אילו רגשות עולים מתוך הטקסט?
  2. השיר מושר בחלק מהתפילה בערב שישי המכונה "קבלת שבת". השבת נכנסת גם בלי שום מעשה מצידנו, למה לדעתכם נערך טקס לכבודה? למה דווקא בליווי שירה?
  3. האם אתם מצפים לשבת במהלך השבוע? אם כן, מה מעורר בכם ציפייה? אם לא, האם בכל זאת אתם חווים התרגשות עם בוא השבת? למה?
  4. איך אתם מביעים שמחה לקראת אירוע שאתם מצפים לו? מה ניתן ללמוד ולאמץ מהאופן בו מקבלים את השבת להבעת שמחה באירועים אחרים?
  5. לבוגריםמערכת היחסים בשיר בין החתן והכלה היא משל לקשר בין עם ישראל לשבת. למה לדעתכם הפייטן בחר בדימוי זה לתאר את הגעגוע לשבת והשמחה בבואה? הציעו רעיונות לקשרים נוספים בהם קיימים יסודות אלה.
  • לכה דודי בקריאה אל מול שירה: בשלב ראשון תנו למספר תלמידים להקריא בתורות קטעים מלכה דודי. בשלב השני השמיעו את הטקסט המולחן. כיצד המוזיקה משפיעה על חוויית קבלת שבת?
  • האזינו למספר לחנים של לכה דודי. לאיזה מהם אתם מתחברים?
  • האזינו לביצוע של השיר בלחן מרדכי זעירא. שאלו את התלמידים: אילו רגשות הייתם משייכים למנגינה? מה מוסיפה המנגינה על המילים? חלקו את התלמידים לקבוצות קטנות או זוגות ובקשו מהם להכין ריקוד עבור השיר שבו התנועות מתאימות גם לתוכן הטקסטואלי וגם למנגינה.
  • אפשר להשמיע את התפילה בחוץ, בטבע, כפי שהחסידים עצמם היו עושים, וכך להבין את משמעות השירה בהקשר המקורי שלה.

לבוגרים

  • בקשו מהתלמידים לחפש ברשת לחנים שונים של לכה דודי המקורי, השלם, לבחור אחד שאהבו במיוחד ולהשמיע אותו לכיתה. הם מוזמנים להסביר למה אהבו אותו.
    כל תלמיד שמציע לחן יענה על השאלה: איזו אווירה יוצרת המנגינה שהביא? (מכובדת, שמחה, מהורהרת וכו').
    לחילופין, אפשר להציג להם סרטון בו מתחלפות מס' מנגינות של "לכה דודי" ולהתייחס להבדלים ביניהן (יש לעצור בדקה 4:55 בה עוברים לשירים אחרים מתפילות שבת).
  • הכינו סרטון עם תמונות שאתם חושבים שמתחברות לתוכן של לכה דודי.
  • לבוגרים: האזינו לפיוט המלא במנגינה מסורתית כפי ששרים בבית הכנסת. הציגו לתלמידים את מילות הפיוט השלם מתורגם. הסבירו לתלמידים שהפיוט עוסק בגאולה: יש בו פנייה אל כנסת ישראל שיושבת אבלה בגלל החורבן והגלות, ועידודה לקום ממצב זה ולהתכונן לגאולה הקרבה ובאה. בקשו מהתלמידים לבחור משפט אחד או בית אחד שיפה או מעניין בעיניהם ולהסביר אותו במילים שלהם. אפשר להפנות את תשומת לבם להיפוך שקיים בשיר לקראת אמצעו שלעיתים גם מקבל ביטוי בלחן העובר מעצבות לשמחה, כפי שאפשר לראות בסרטון.
  • קראו את השיר שבת המלכה של ביאליק העוסק בברכת השבת מרגע קבלתה ועד צאתה. דונו בקווים הדומים בין שני השירים.