האור כי טוב

היחידה עוסקת באור כסמל לטוב בעקבות סיפור החנוכה.

יחידה גילים: 11-9, 14-12

מקור

גם עתה גם בכל הזמנים לא יהיה נצחון לאור,

כל עוד לא יעמדו על האמת הפשוטה והברורה,

כי צריך להגביר את האור

תחת להילחם בחושך.  

אהרון דוד גורדון, הסופרים והעובדים, האומה והעבודה, ההסתדרות הציונית, 1951

צָרִיךְ שֶׁכָּל אִישׁ יֵדַע וְיָבִין

שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ דּוֹלֵק נֵר

וְאֵין נֵרוֹ כְּנֵר חֲבֵרוֹ

וְאֵין אִישׁ שֶׁאֵין לוֹ נֵר.

וְצָרִיךְ שֶׁכָּל אִישׁ יֵדַע וְיָבִין

שֶׁעָלָיו לַעֲמֹל וּלְגַלּוֹת

אוֹר הַנֵּר בָּרַבִּים

וּלְהַדְלִיקוֹ לַאֲבוּקָה גְּדוֹלָה

וּלְהָאִיר לְעוֹלָם כֻּלּוֹ.

מיוחס לרב אברהם יצחק הכהן קוק

עקרונות בתכנון הלמידה

שאלות מהותיות

  • מה תפקידם של סמלים בחגים? 
  • כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?
  • כיצד לוח השנה העברי מסייע לי לצמוח?

שאלות מהותיות הקשורות לתוכן

  • מה המשמעות של האור בתרבות?
  • כיצד פעולותינו משפיעות על הסביבה?
  • מה כוחו של היחיד במצבים של אי צדק חברתי?

רקע למורה

בחג החנוכה מצווה להדליק נרות חנוכה בכל לילה משמונת ימי החג. מטרת הדלקת נרות חנוכה היא פרסום נִסי חנוכה. בשנת 167 לפנה"ס גזר המלך אנטיוכוס גזרות דת נגד הדת היהודית בארץ ישראל שהייתה תחת שליטתו. בעקבות הגזרות החל מרד בקרב היהודים (בהנהגת המכבים) שהוביל...

עוד

בחג החנוכה מצווה להדליק נרות חנוכה בכל לילה משמונת ימי החג. מטרת הדלקת נרות חנוכה היא פרסום נִסי חנוכה. בשנת 167 לפנה"ס גזר המלך אנטיוכוס גזרות דת נגד הדת היהודית בארץ ישראל שהייתה תחת שליטתו. בעקבות הגזרות החל מרד בקרב היהודים (בהנהגת המכבים) שהוביל לבסוף לביסוס ממלכה יהודית עצמאית בארץ ישראל. המכבים אף כבשו את בית המקדש מידי היוונים. הם טיהרו אותו ממזבחות האלילים, הדליקו בו מנורה, וחגגו את חנוכת בית המקדש – את חזרתו לידי העם היהודי כדי שיוכלו לעבוד בו את האל. ניצחון זה נתפס כנס. נס נוסף אותו חוגגים בחנוכה והוא נס פך השמן. על פי המתואר במסכת שבת (דף כ"א, עמוד ב') עמד לרשות המורדים רק פך אחד קטן של שמן זית שלא נטמא לצורך הדלקת המנורה. אף על פי שכמות השמן בפך הספיקה רק ליום אחד, נעשה נס והשמן הספיק לשמונה ימים. נִסים אלו מזכירים בהדלקת נרות חנוכה בחנוכייה במשך שמונה ימים. 

חג החנוכה נקרא גם חג האורים והאור בו נושא משמעות סמלית מרכזית. בתרבויות רבות האור הוא סמל לטוב (והדבר משתקף למשל בשמות תקופות כמו dark ages או עידן הנאורות). בסיפור החג, אנו רואים שימוש סִמלי באור בהדלקת המנורה ברגע הניצחון של המכבים על היוונים. אור המנורה משמש בסיפור כסמל לטוב שניצח את הרע. גזרות אנטיוכוס נגדן נלחמו המכבים, מסמלות את הרע ואת החושך. הן נתפסו בעיני החשמונאים כגזרות שמד שמטרתן להמיר את היהודים מדתם. בין היתר כללו גזרות אלו ציוויים על חילול שבת, אכילת מאכלות לא כשרים, ואיסור על ברית מילה. המכבים לחמו למען חופש דת, ועל זכותם לקיים ולשמור על אמונתם. 

מסיפור זה ניתן ללמוד על ההתמודדות עם מצבים לא מוסריים שמתרחשים גם היום, בחברה שלנו או ברחבי העולם. המקורות המובאים ביחידה מלמדים על יכולתו של כל אדם בודד לפעול ולהוסיף אור בעולם, ועל החשיבות להגביר את האור כדי להילחם בחושך.

חג החנוכה הוא אחד מבין חגי אור רבים בתרבויות שונות בחצי הכדור הצפוני שנחגגים באותה תקופת זמן בחורף בסמוך ל-21 בדצמבר, יום ההיפוך החורפי. בחצי כדור זה זהו היום הקצר בשנה, בו שעות החושך הרבות ביותר, שלאחריו הימים מתחילים להתארך. האור שמדליקים בחגים אלה מסמל את התגברות אור האדם על החושך בטבע, לצד משמעותו הסמלית של האור כטוב המתגבר על הרע.

פתיח אפשרי
להעמקה ולדיון
הצעות לפעילויות
להרחבה

הציגו לתלמידים שני ציורים של גיבורי על: האחד מוקף אור והאחר נראה בחושך (למשל: 1, 2) כל תלמיד יכתוב על דף מי לדעתו הטוב ומי הרע וינמק. לאחר מכן ישתפו בזוגות את נימוקיהם, ויבחנו אחד את טענת השני. במליאה, בקשו ממספר תלמידים להציג את נימוקיהם וערכו רשימה על הלוח. נסו להבין מדוע רוב התשובות מצביעות על הדמות החשוכה כמאפיינת את הרע ועל הדמות המוארת כמאפיינת את הטוב.

  1. מה מייצג האור בסיפור חג החנוכה?
  2. מדוע לדעתכם מסמל האור את הטוב בתרבות היהודית ובתרבויות רבות אחרות? 
  3. מה היה ה"חושך" איתו התמודדו המכבים? מה היה ה"אור" שהם האירו? לאור זה, מה מסמל מנהג הדלקת החנוכייה?

בעקבות הקטע של א. ד. גורדון:

  1. מהי ההצעה שמביא גורדון כדי להתמודד עם החושך? במה היא שונה מהדרך המקובלת להתמודד עם החושך? תנו דוגמא ל"להגביר את האור".
  2. הקטע מזכיר את ה"מאבק בחושך", הסבירו במילים שלכם למה הכוונה בדימוי זה. אילו אירועים היסטוריים או עכשוויים אתם מכירים שניתן לתאר אותם באמצעות דימוי זה?

בעקבות הקטע של הרב קוק:

  1. מהו ה"נר" עליו מדבר הרב קוק? מה הופך את הנר לאבוקה גדולה?
  2. מדוע חשובה האמירה ש"אין איש שאין לו נר"? 
  3. מה החשיבות והערך לפרט ולחברה בגילוי האור הכמוס בנו ברבים? 
  4. אילו חלקים בכם מאירים?

בעקבות שני המקורות:

  1. מה ניתן ללמוד מהמקורות על כוחו של היחיד להשפיע על סביבתו?
  2. במה שונה כל מקור מחברו בשימוש בדימוי האור? האם המקורות סותרים זה את זה או מוסיפים זה על זה? הסבירו.
  3. מה הם מצבי ה"חושך" בסביבה שלכם? כיצד אתם יכולים להוסיף אור ולפעול באותם מצבים?
  4. האם לדעתכם אור הוא באמת בהכרח טוב, וחושך רע? אילו יתרונות וחסרונות יש בכל אחד מהם? האם יש מצב שהוא כולו רע או מצב שהוא כולו טוב?
  • לִמדו על גזרות אנטיוכוס ובקשו מהתלמידים ליצור סיסמה, סמל או דגל למחאה נגד הגזרות שיעשה שימוש בדימויים של אור וחושך.  
  • שבו במעגל על הרצפה בכיתה מוחשכת יחסית, וחלקו לכל תלמיד נר (או פנס). כל תלמיד יספר על מעשה טוב שמישהו אחר עשה עבורו והוסיף כך אור לחייו. התלמיד שסיפר ידליק את האור שבידו בעזרת האור של מי שקדם לו בתור (בפנס אפשר לדמות כאילו הוא מדליק את הפנס של האחר). התייחסו למקור ממדרש במדבר רבה פרשה י"ג פיסקה כ, האומר: "כְּאָדָם שֶׁמַּדְלִיק נרֵ מִנּרֵ, הַנּרֵ דּוֹלֵק וַחֲבֵרוֹ אֵינוֹ חָסֵר". 
  • בקשו מכל תלמיד לבחור מקור אחד שהוא מתחבר אליו, ולצאת ליצירה בעקבותיו. אפשר באמצעות ציור, כתיבה, מוזיקה וכדומה.
  • למדו את הפתגמים הבאים, ובקשו מהם להביא דוגמאות מהחיים שלהם בהן ה"אור" שמוזכר בפתגם בא לידי ביטוי:
    נֵר אֶחָד מֵאִיר אֶת כָּל הַחֹשֶׁךְ. (חיים הזז)
    -כְּאָדָם שֶׁמַּדְלִיק נרֵ מִנּרֵ, הַנּרֵ דּוֹלֵק וַחֲבֵרוֹ אֵינוֹ חָסֵר. (מדרש במדבר רבה פרשה י"ג פיסקה כ)
    – 
    חכמה בבטן – כמו אור בכד. (פתגם אתיופי)
    מידע נוסף תוכלו למצוא באתר לבנה.
  • למדו על הדלקת נרות חנוכה ואת סיפור החג.
  • למדו את השיר באנו חושך לגרש (לגילים 8-6) העוסק בכוחם של היחיד והיחד לנצח את החושך. עם איזה מהמקורות בשיעור מתכתב שיר זה? 
  • אפשר לצפות בסרטון שמציג כיצד מעשים טובים יכולים לעבור הלאה מאחד לשני.
  • קראו את המדרש על אדם הראשון שנבהל מהחושך:
    שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ:
    כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אָמַר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי [חטאתי], עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי [נענשתי]  מִן הַשָּׁמַיִם.
    עָמַד וְיָשַׁב שְׁמוֹנָה יָמִים בְּתַעֲנִית וּבִתְפִלָּה. כֵּיוָן שֶׁבָּאָה תְּקוּפַת טֵבֵת וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ, אָמַר: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא, הָלַךְ וְעָשָׂה שְׁמוֹנָה יָמִים טוֹבִים.

    תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, עמוד ח, דף א

    הסבירו את הקשר בין המדרש לחג החנוכה: המדרש מנסה לתת מקור קדום לחג החנוכה, בכך שהוא מקשר בינו לבין יום ההיפוך החורפי שחל בתקופתו. 

    שאלו: מה מסמלת התמעטות שעות האור עבור אדם הראשון? מדוע לדעתכם זו הייתה התגובה שלו? כיצד משפיעה התמעטות האור על חייו של אדם בתקופה הקדומה בהיעדר חשמל, וכיצד חג אורות בתקופה הזו בשנה מסייע?

  • היעדר האור היה בתקופות קדומות יסוד מעורר חשש. וכך התפתחו במקביל בכל העולם חגים שמטרתם להגביר את האור בעונה האפלה. צפו במצגת חגי אור בעולם.