האור באמנות: מוֹנֶה – צייר האור

הצבעים שאנו רואים סביבנו בעולם נוצרים באמצעות קרני האור החוזרים לעינינו מהפרטים השונים סביבנו. בחושך מוחלט אין צבעים, ובהתאם לעוצמת האור ולצבעו – כך גם צבעי הטבע. את העובדה הזו ניצלו ציירי הזרם האימפרסיוניסטי במאה ה-19. האימפרסיוניסטים טענו שהציירים עד תקופתם מושפעים מידיעתם על צבעי הטבע (העלים ירוקים, השמים כחולים) ולא מהתרשמותם, מה שבפועל הם רואים. כדי להמחיש זאת הם חזרו לצייר את אותו הנוף בשעות שונות של היום ובעונות שנה שונות, וציוריהם המחישו כיצד האור המשתנה מציג סביבה שונה.

אחד הבולטים בציירים אלה הוא קלוד מונה, שצייר סדרות שלמות של ציורים כאלה, בהן תיאר בין השאר ערימות שחת, אגם עם פרחי חבצלות מים, וכן את הקתדרלה בעיר רואן שבצרפת שבה אנו מתמקדים.

כדי לצייר את הסדרה קתדרלת רואן, שבה שלושים יצירות, שכר מונה חדר מול הכנסייה והציב מול החלון את כן הציורים שלו. שעת היום היא שקבעה על איזה ציור יעבוד: בשעות הבוקר צייר את הקתדרלה באור הבוקר, ובשעות הצהריים עזב את הציור אף שלא סיים לעבוד עליו ועבר לציור של הקתדרלה באור הצהריים, וכן הלאה.

נוכל ללמוד מציורים אלו שלמעשה אין מציאות "אובייקטיבית" אפילו בדברים שנראים לנו מוחלטים כמו צבען של אבני הקיר. הכל תלוי במגוון רחב של הקשרים – ההתבוננות שלנו, תנאי הסביבה ועוד. בחיינו לא רק האור צובע את הדברים אלא גם נקודת מבטנו האישית, רגשותינו, תקוותינו והיחס שלנו לאנשים.

נושא האור והשפעתו מתקשר לכמה אספקטים במסורת היהודית, אליהם אפשר לקשר את הלימוד:

בחג החנוכה: האור הוא סמל מרכזי בחג החנוכה – אנחנו מדליקים נרות לזכר מנורת בית המקדש, ולזכר סיפור נס פך השמן שהדליק אותה. האור בחג מסמל גם את ניצחון המכבים, את התגברות "הטוב" על "הרע". היצירות של מונה מזמנות את העיסוק בשאלה מה תפקידם של הנרות בחג – אילו אירועים ורעיונות הם "מאירים" לנו בסיפור.

בשבת: אור הנרות מציין את כניסת השבת ויציאתה, ובכך הוא 'ממסגר' את 24 שעות של השבת כזמן שונה מימות החול, בלשון מסורתית – כזמן קדוש. הצגת אותו אובייקט באורה שונה ממחישה כיצד סוג האור משפיע על התחושות שלנו: אור רך ליצירת אווירה רגועה או רומנטית, אור חזק וממוקד לאפקט דרמטי,  ובהקשר של שבת – אילו תחושות ואווירה יוצר אור נרות השבת?

בערכים יהודיים: אפשר לקשר את הרעיון שעמד בבסיס היצירה של מונה לעניין של סובלנות וקבלת דעות שונות. במדרש מסופר כי אלוהים מצווה את משה לקבל את העובדה שלאנשים יש דעות שונות: "כשם שאין פרצופיהם [של בני האדם] שווים זה לזה, כך אין דעתן שווה זה לזה". (מדרש תנחומא, מהדורת בובר, פרשת פנחס, סימן א). עקרון הסובלנות בא לידי ביטוי גם בתפיסה של מחלוקת כדבר הכרחי ומפרה, ואפשר לראות זאת גם במחלוקת הלל ושמאי על נרות חנוכה.

למידע נוסף על קלוד מונה, ועל סדרת קתדרלת רואן.