מניין

1. מדוע לדעתכם בחרה היהדות לקבוע מספר מינימום של משתתפים לפעולות מסוימות? 
2. איך התפילה בקבוצה משפיעה על חוויית התפילה של היחיד? 
3. אילו ערכים באים לידי ביטוי בנושא המניין?
4. האם הרגשתם פעם חלק ממשהו "גדול יותר" מכם? כיצד השתתפות במניין יכולה לגרום להרגשה כזאת?
5. חשבו על מצבים שבהם התפילה ביחד תהיה משמעותית, ועל מצבים שבהם דווקא עדיפה תפילה לבד 
6. ספרו על מצב שבו קבוצה כלשהי (משפחה/חברים/נבחרת…)  תורמת לכם ואתם תורמים לקבוצה. 
7. חשבו על מצב שבו תוכלו לגרום לאדם אחר להרגיש שייך וחלק מקבוצה (אפשר גם מצב שפעלתם כך, או שפעלו כך כלפיכם).  

בעקבות הסיפור:

1. מה לדעתכם גרם למספר להרגיש "בחוץ" כאשר הגיע לראשונה לכותל כעולה חדש?
2. מה הדבר שגרם לו להרגיש שייך כאשר צירפו אותו למניין?
3. אבא קובנר אמר: "התשעה זקוקים לעשירי, והאחד לתשעה". נסו ללמוד ממילים אלו על היחסים שבין היחיד לקבוצה: מה מקומו של כל יחיד בקבוצה? מה  מקומה של הקבוצה בחייו של האדם היחיד?

• אפשר לחלק את התלמידים לקבוצות קטנות ולבקש מכל קבוצה ליצור תסריט שמתאר מצב (אמיתי ודמיוני) שמתחבר עם שאלה 6 ב"להעמקה ולדיון". אפשר לבקש מחלק מהקבוצות להציג את התסריט מול הכיתה.
• לבוגרים: אפשר להפנות את התלמידים לערוך מחקר קצר באינטרנט על מצבים נוספים ביהדות ובתרבויות העולם שדורשים מספר מסויים של משתתפים. מה העקרונות הנובעים מהמחקר הזה? איפה, מי, מתי, ולשם מה יש צורך ב"מניינים"?

• אפשר ללמד קצת יותר על נושא המניין: להכין "סל" מצוות/ מנהגים יהודיים כמו צדקה, קדיש על אדם קרוב, קריאה בתורה, ביקור חולים, סדר פסח, צום יום כיפור, חופה, ברכות, ועוד. (אפשר להכין פעילות flip card דיגיטלית).
  התלמידים מתבקשים לנחש האם הם דורשים מניין או לא, ולנמק מדוע. לאחר גילוי התשובה, אפשר לדון בשאלה אם הם מסכימים עם המסורת לגבי כל אחד מהמקרים.
• אפיון של תפילות רבות הוא הניסוח בלשון רבים, המצביע גם הוא על הערך הקהילתי של התפילה. אפשר ללמוד את תפילת העמידה, בה עוסקים במאפיין זה.