מקור
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.
מן הסידור
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָֽנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת (וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת), שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה.
מַאי חֲנֻכָּה?[…]
כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְוָנִים לַהֵיכָל, טֻמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל. וְגָבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנָאִים וְנִצְּחוּם.
בָּדְקוּ, וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כּוֹהֵן גָּדוֹל.
וְלֹא הָיָה בּוֹ [מספיק] אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד, וְנַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים.
לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׁאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- כיצד אמונות, מוסר וערכים משפיעים על ההתנהגות שלנו?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- מהו נס (אילו סוגי ניסים יש, האם נס הוא בהכרח דבר אלוהי)?
- האם נכון "לסמוך על הנס"?
- האם אמונה בניסים מקטינה מהאחריות שלנו?
רקע למורה
נס הוא מצב בו דבר מה בלתי רגיל מתרחש, שלא בהתאם למצופה ולחוקי הטבע. לרוב נס משויך לגורם רוחני ועל טבעי, כמו אלוהים. זוהי התערבות במציאות באופן לא צפוי שמביאה להצלה, ריפוי, ניצחון וכדומה. במסורת היהודית יש לעתים אבחנה בין נִסים גלויים ונִסים נסתרים....
עוד
נס הוא מצב בו דבר מה בלתי רגיל מתרחש, שלא בהתאם למצופה ולחוקי הטבע. לרוב נס משויך לגורם רוחני ועל טבעי, כמו אלוהים. זוהי התערבות במציאות באופן לא צפוי שמביאה להצלה, ריפוי, ניצחון וכדומה. במסורת היהודית יש לעתים אבחנה בין נִסים גלויים ונִסים נסתרים. נס גלוי יהיה נס שמזוהה כהתרחשות על-טבעית, כמו קריעת ים סוף. נס נסתר מתייחס למצבים שמתרחשים כדרך הטבע, אך משויכים באופן מסורתי לאלוהים, כמו תפקוד הגוף ביום יום באופן תקין, או כמו צירופי מקרים. פרשנים שונים הביאו הסברים שונים לקשר בין הנס לבין חוקי הטבע. לדעת הרמב"ם כל הנִסים, גם אלו שנוהגים שלא כדרך הטבע (כגון קריעת ים סוף, או בליעת האדמה את קרח ועדתו) נובעים מחוקי הטבע, מעצם כך שכאשר אלוהים ברא את העולם הוא יצר את האפשרות להתרחשותם של נִסים אלו בתוך הטבע.
חכמים קבעו שלמרות שקיימת מציאות נִסית, אסור לאדם להציב את עצמו במצב סכנה ולסמוך על הנס שיצילו בשעת הצורך. יש שמפרשים כלל זה שאין לסמוך על הנס, לא רק כמצוות אל תעשה – שלא לשים את עצמך במצב סכנה – אלא גם כקביעה רעיונית שעל האדם לפעול בעולם באופן אקטיבי למען הצלתו, בריאותו וכדומה, ולא לסמוך על הנס שיפעל עבורו.
בחג החנוכה חוגגים שני נִסים: נס ניצחון המכבים (החשמונאים ובראשם יהודה המכבי) על היוונים ונס פך השמן. בשנת 167 לפנה"ס גזר המלך אנטיוכוס גזרות דת נגד הדת היהודית בארץ ישראל שהייתה תחת שליטתו. בעקבות הגזרות החל מרד בקרב היהודים שהוביל לבסוף לביסוס ממלכה יהודית עצמאית בארץ ישראל. כחלק מהניצחון המכבים כבשו בחזרה את בית המקדש מידי היוונים, טיהרו אותו, הדליקו בו את מנורת בית המקדש, וחגגו את חנוכת בית המקדש. המכבים קבעו את הימים האלה כחג שיצוין מדי שנה במשך שמונה ימים – חג החנוכה. בתלמוד הבבלי שנכתב מאות שנים לאחר מכן מוזכר נס נוסף אותו חוגגים בחנוכה והוא נס פך השמן. על פי המתואר במסכת שבת, עמד לרשות המורדים רק פך אחד קטן של שמן זית שלא נטמא לצורך הדלקת המנורה. אף על פי שכמות השמן בפך הספיקה רק ליום אחד, נעשה נס והשמן הספיק לשמונה ימים. את נס זה מזכירים בהדלקת נרות חנוכה שמונה ימים. לאחר ההדלקה נהוג לומר את הטקסט "הנרות הללו" לציון הקשר בין הדלקת הנרות לנִסים. תפילת "על הנִסים" נאמרת במהלך שמונת ימי החנוכה בתפילת העמידה ובברכת המזון. בתפילה זו מוזכר הנס של ניצחון המכבים ולא נס פך השמן.
ההבדלים בין שני הנִסים קשורים בין היתר, לשתי התפיסות של נס. בעוד נס פך השמן הוא נס שמיימי גלוי שאיננו כדרך הטבע והעשייה האנושית לא תרמה לו, נס ניצחון המכבים הוא נס נסתר שיכול להתרחש אף כדרך הטבע. יש בו חלק נכבד לפעולה האנושית וללוחמים שהביאו את הניצחון, והבחירה לראות בניצחון זה נס היא בחירה אמונית.
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה - ספרו על מספר אירועים פלאיים (אפשר להביא דוגמאות מהתורה, מההיסטוריה ומהחיים האישיים). בקשו מהתלמידים לענות על השאלה האם מדובר בכל מקרה בנס או לא? איך מגדירים נס? פעילות זו אפשר לקיים בקבוצות קטנות של 4-3 תלמידים, בה הקבוצה צריכה להגיע להסכמה לגבי קבלת מאורע כנס. נציג מכל קבוצה יציג את הטיעונים במליאה.
- האזינו לשירת הנרות הללו.
- הסבירו במילים שלכם מהו נס, מה מאפייניו, כיצד מכריעים שדבר הוא נס. למשל, האם צירופי מקרים מפתיעים ובעלי השפעה הם נסים לדעתכם? וכן הלאה.
- במקורות לעיל שני סיפורים שונים המתארים נס שקרה בימי המכבים. מהו הנס בכל אחד מהסיפורים? מהו הסיפור בו הנס יותר מובהק מהשני? מה הופך את הנס בסיפור האחר לפחות מובהק? האם לדעתכם שני הסיפורים אכן מתארים נס?
- הסבירו על שני סוגי נִסים – נס גלוי ונס נסתר (מידע ברקע למורים). לאיזה סוג של נס שייך כל אחד מהנִסים אותם חוגגים בחנוכה?
- על פי תפילת "על הנִסים" מה היה ניתן לצפות שיקרה במאבק בין היוונים למכבים? למה? איך אפשר להסביר את הניצחון בלא הגורם של הנס?
- בספר מכבים, המספר את מאורעות הקרבות, כתוב שהמכבים פעלו בעצמם למען הניצחון. למה לדעתכם הם לא הסתפקו בלקוות לנס?
- למרות אמונם בנִסים ובהתערבות אלוהית, חכמים קבעו שאסור לסמוך על הנס. לְמה הם התכוונו לדעתכם ולָמה הם קבעו כלל זה?
- מה הנטייה האישית שלכם – האם תעדיפו לחכות לעזרה חיצונית מפתיעה או לפעול בעצמכם? למה?
- האם אתם חושבים שאכן נִסים מתרחשים? אם כן – מה הגורם להם? אם לא – מדוע לדעתכם אנשים מאמינים בנִסים?
- האם ניתן לסמוך על הנס, ולפעול ולקחת אחריות, בו זמנית? אם כן, הסבירו כיצד.
- כשאדם לא מאמין שתגיע לו עזרה חיצונית, זה יכול להיות מכביד או בודד. מצד שני, יש בכך עוצמה ותחושת עצמאות ומסוגלות. נסחו יתרונות וחסרונות לכל אחד מדפוסי ההתמודדות – לסמוך על הנס או לפעול לבד. איזה עצה תתנו לכל אחד מסוגי האנשים האלה?
- "הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה" (ִמִשנה, מסכת ברכות פרק ט' משנה א'). למה לדעתכם יש לברך על נס שנעשה למישהו אחר בעבר ולא די בברכה על נס שמתרחש עבורנו?
- בחנוכה נהוג לספר סיפורי נִסים אישיים. חלקו את התלמידים לקבוצות או זוגות ובקשו מהם לשתף בסיפור של נס שקרה להם או למישהו מסביבתם הקרובה. זה יכול להיות "נס" טבעי ומציאותי כמו צירופי מקרים מפתיעים. דונו במליאה בשאלה איך אנחנו מחליטים להגדיר משהו כנס, והאם נדרשת אמונה באלוהים בשביל להאמין בנִסים?
- בקשו מהתלמידים לתמלל מפגש בין שניים מהמורדים המכבים: אחד נכח בעת מציאת פך השמן, והשני היה חלק מכיבוש בית המקדש מידי היוונים. איך כל אחד מהם מתאר את הנס שראה מול עיניו? לחילופין אפשר לכתוב מכתב של חייל משדה הקרב המספר על הנִסים למשפחתו.
- תוכלו להרחיב על הרקע לחג החנוכה באמצעות היחידה על סיפור החג וקריאת המקור ממסכת שבת.
- ספרו לתלמידים סיפור עממי על נִסים:
מסופר על איש שעמד לטבוע בים, וקרא לאלוהים שיעשה לו נס ויציל אותו. לפתע עברה לידו סירה שהבחינה בו ושלחה לו גלגל הצלה. האיש סירב לקחת את הגלגל, כי האמין שיקרה לו נס משמים והוא יינצל. לאחר זמן הגיעה אליו יחידת מצילים, אבל הוא סירב לעזרתם וחיכה לנס. לאחר מכן עבר הליקופטר ושלשל אליו סולם, אבל האיש עמד בעקשנותו ואמונתו, סירב וחיכה לנס. לבסוף האיש טבע. כשהגיע לשמים הוא ניגש כעוס לאלוהים ושאל אותו למה הוא לא עשה לו נס? אלוהים חייך אליו וענה: אני שלחתי לך עזרה נִסית מספר פעמים – סירת הצלה, יחידת מצילים, אפילו הליקופטר. אבל גם אתה היית צריך לעזור לעצמך ולקבל את העזרה.
שאלו את התלמידים מה דעתם על ההתנהגות של האיש? האם הוא צדק בטענה שלו שלא נעשה לו נס? מה אפשר ללמוד מהסיפור על תפיסה עממית של נס ועל תפיסת המספר על מהו הנס? - צפו בסרטון המציג ביצוע של "על הנִסים" ולמדו את הלחן.
