עונג שבת

בעקבות מדרש חכמים לפסוק "וקראת לשבת עונג" נלמד מהי המשמעות של עונג שבת

יחידה גילים: 14-12

מקור

וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג […] וְכִבְּדַתּוֹ.

ישעיהו פרק נח, פסוק יג

"עֹנֶג" – בְּמָה מְעַנְּגִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת?

בְּתַבְשִׁיל מְיֻחָד שֶׁל סֶלֶק אוֹ תֶּרֶד

וְדָגִים גְּדוֹלִים 

וְרָאשֵׁי שׁוּמִים.

"וְכִבְּדַתּוֹ" – שֶׁלֹּא יְהֵא לְבוּשְׁךָ שֶׁל שַׁבָּת כִּלְבוּשְׁךָ שֶׁל יוֹם חֹל.

על פי תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיח, עמוד ב ודף קיג עמוד א

עקרונות בתכנון הלמידה

שאלות מהותיות

  • כיצד הפעולות שלי מעניקות מימד של קדושה לזמן?
  • כיצד החגים מביאים יופי ועושר, ומעניקים סדר לשנה היהודית?
  • כיצד יכולים מנהגים יהודיים להיות משמעותיים עבורי גם אם אני לא מגדיר/ה את עצמי דתי/ה?
  • כיצד היהדות שלי משפיעה על חיי ביומיום ובמהלך השבוע?

שאלות מהותיות הקשורות לתוכן

  • במה בא לידי ביטוי ה"עונג" בשבת?

רקע למורה

עבור המסורת היהודית, בנוסף להיותו יום מנוחה והימנעות ממלאכות, השבת הוא גם יום בו אנו מצווים להתענג, כלומר, לעשות דברים שאנו לא תמיד עושים ביומיום, ושמסבים לנו הנאה. הדרישה להתענג בשבת מופיעה רק פעם אחת בתנ"ך, בספר ישעיהו, בו כתוב "וקראת לשבת עונג […]...

עוד

עבור המסורת היהודית, בנוסף להיותו יום מנוחה והימנעות ממלאכות, השבת הוא גם יום בו אנו מצווים להתענג, כלומר, לעשות דברים שאנו לא תמיד עושים ביומיום, ושמסבים לנו הנאה. הדרישה להתענג בשבת מופיעה רק פעם אחת בתנ"ך, בספר ישעיהו, בו כתוב "וקראת לשבת עונג […] וכיבדתו". ברם, בסגנונו המתומצת, אין התנ"ך מפרט מה צריך להיות תוכנו של אותו עונג שבת. על כן באו חז"ל דורות רבים אחרי כן ומילאו את החסר. חכמי התלמוד פירשו את המילים "עונג" ו"כבוד" כפעולות הקשורות לאכילה, שתיה ולבוש שונים ומיוחדים. דורות רבים של חכמים אחרי התנ"ך והתלמוד המשיכו להעניק משמעות למילים "עונג שבת", והוסיפו מנהגים כגון סידור וקישוט השולחן, שירת זמירות שבת, אירוח, שינה ערבה, לימוד תורה ועוד. עד היום, יהודיות ויהודים רבים מנסים להעניק למושג הזה תוכן עכשווי ורלוונטי.

פתיח אפשרי
להעמקה ולדיון
הצעות לפעילויות
להרחבה

לקו את התלמידים לזוגות, ותנו לכל זוג לקרוא את הסיפור הבא:

בתלמוד מסופר מעשה באדם ושמו יוסף, וכינו אותו: "יוסף מוקיר שבת". וכינוי זה ניתן לו משום שיום השבת היה חשוב לו במיוחד והשתדל תמיד לכבד אותו במאכלים טובים. בשכונתו של יוסף גר נכרי אחד עשיר מאד ובעל נכסים רבים. יום אחד אמרו חוזים בכוכבים לאיש העשיר: כל הנכסים שלך – יגיעו לידיו של יוסף מוקיר שבת. נבהל אותו האיש, הלך ומכר את כל נכסיו, ובכסף הרב שקיבל תמורתם קנה אבן יקרה מאד – מרגלית, תפר אותה בכובעו, והלך תמיד עם הכובע על ראשו. יום אחד עבר בגשר שמעל הנהר הזורם בעיר, נשבה רוח חזקה, העיפה את כובעו. נפל הכובע למים, ונסחף עד לים. משהגיע לים בלע דג גדול את הכובע. ערב שבת אחד, ממש לפני שנכנסה השבת, יצאו דייגים לים ודגו את הדג הזה, והביאוהו אל השוק. שאלו הדייגים בשוק: בשעה כזו מאוחרת לפני כניסת שבת, מי יסכים לקנות את הדג הגדול הזה מאתנו? ענו להם האנשים בשוק: לכו והביאוהו אל יוסף מוקיר שבת, שלעולם לא יסרב לקנות מאכל מכובד לכבוד השבת. הלכו הדייגים והביאו את הדג אל ביתו של יוסף. ראה יוסף את הדג ומיד קנה אותו. משנכנס הביתה ופתח את הדג, מצא בתוכו את המרגלית שבלע. שמח מאד, ולאחר השבת מכר אותה בעד הון רב.
כשחזר לביתו עם הכסף הרב, פגש את יוסף מוקיר שבת זקן אחד ואמר לו: "מי שמלווה לשבת (משקיע בשביל השבת) – השבת מחזירה לו!"

עיבוד על פי תלמוד בבלי מסכת שבת דף קי"ט עמוד א
  • לאחר קריאת הסיפור כל זוג יכתוב מה, לפי דעתם, המסר של הסיפור.
  1. מדוע, בנוסף למנוחה חשוב למסורת היהודית לחבר דווקא את השבת לעונג?
  2. למה יש בכלל צורך לצוות להתענג, ומדוע דווקא בשבת?
  3. מה המשמעות של "לכבד" יום מסוים? 
  4. האם העובדה שהשבת מגיעה פעם בשבוע מקלה או מקשה להרגיש בה "עונג"?
  5. כל אחד מתענג על משהו אחר. מדוע לדעתכם חכמים הציעו דברים ספציפיים להתענג בהם? ומה אתם הייתם בוחרים לכתוב במקומם? 

חלקו את הכיתה לקבוצות שיתכננו "עונג שבת". החליטו יחד אילו דברים ייכללו בפעילות זו. אם אפשר, הקבוצות השונות יארחו אצלם בבית את הכיתה לעונג שבת. אפשר גם לארן פעילות עונג שבת בכיתה אחת לחודש. 

הרב אברהם יהושע השל מדמה את השבת ל"ארמון בזמן", ומומלץ ללמוד את הקטע כהרחבה על היחס בין שבת לימי השבוע.