ושמחת בחגך

בחג הסוכות ישנו ציווי לשמוח בחג. ביחידה נעסוק בסיבות לשמחה בחג הסוכות ובשמחת תורה, ובשמחה כערך יהודי.

יחידה גילים: 11-9, 14-12

מקור

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. 

כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ.

דברים פרק ט"ז, פסוקים י"ד-ט"ו

 

שִׂישוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה,

וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה.

כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִכָּל סְחוֹרָה,

מִפָּז וּמִפְּנִינִים יְקָרָה.

נָגִיל וְנָשִׂישׂ בְּזֹאת הַתּוֹרָה.

כִּי הִיא לָנוּ עֹז וְאוֹרָה.

פיוט לשמחת תורה

 

מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד,

וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה־שְׁחֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ.

וְכָל הַחוֹלַאַת הַבָּאִין עַל הָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה […].

עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכֹחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד

וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל,

וַאֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא.

ר' נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, חלק ב’, תורה כ"ד

עקרונות בתכנון הלמידה

שאלות מהותיות

  • כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?
  • כיצד מעצבת או מגדירה היהדות את תפיסתנו בנוגע לשמחה?

שאלות מהותיות הקשורות לתוכן

  • מה החשיבות של שמחה ביהדות?
  • מה החשיבות של שמחה בחג?
  • מה הקשר בין שמחה לתורה?
  • האם אפשר לצוות על שמחה?

רקע למורה

בשלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) ישנה מצווה לשמוח. השמחה בשלושת הרגלים התבטאה בימי בית המקדש בעלייה לרגל ובהקרבת שלמי [קורבנות] שמחה ואכילת הקורבן. בחג הסוכות נוספו חגיגות "שמחת בית השואבה", בהן שאבו מים ממעיין הגיחון וניסכו אותם על המקדש. השאיבה לוותה בתזמורת, שירה, להטוטנות...

עוד

בשלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) ישנה מצווה לשמוח. השמחה בשלושת הרגלים התבטאה בימי בית המקדש בעלייה לרגל ובהקרבת שלמי [קורבנות] שמחה ואכילת הקורבן. בחג הסוכות נוספו חגיגות "שמחת בית השואבה", בהן שאבו מים ממעיין הגיחון וניסכו אותם על המקדש. השאיבה לוותה בתזמורת, שירה, להטוטנות של החכמים באבוקות של אור ועוד. 

לאחר חורבן בית המקדש חכמים קבעו ששמחת החג מתבטאת בשתיית יין, ויש אף שטענו ששתיית יין היא עבור שמחת הגברים, ושמחת הנשים היא בלבוש חדש (פסחים, ק"ט, ע"א). כיום שמחת שלושת הרגלים יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כגון: סעודה משפחתית, טיול, לבישת בגדים יפים וכן הלאה. יש הנוהגים לציין באופן סמלי את "שמחת בית השואבה" בחגיגות וריקודים בימי חול המועד.

חג הסוכות הוא ייחודי בהקשר זה משום שבו נאמר שלוש פעמים בתורה הציווי לשמוח בחג (זאת לעומת שני ציוויים בשבועות ואף לא ציווי אחד בפסח). על כן חג הסוכות נחשב "זמן שמחתנו" וכך גם נקרא בתפילה. שניים מהציוויים בתורה מופיעים בפסוקים שלפנינו בספר דברים – ושמחת בחגך, והיית אך שמח – וציווי נוסף מופיע בספר ויקרא כג, מ: "ושמחתם לפני ה' אלוהיכם". במדרש פסיקתא דרב כהנא, מוסברת השמחה היתרה שבחג הסוכות כתוצאה מסיום תקופת הימים הנוראים וקבלת הכפרה ביום הכיפורים, וכנלווית לסיום העונה החקלאית ואיסוף התבואה מהשדה למחסנים, ויש לכך אסמכתא בפסוקים: "כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ". נראה שברכת התבואה היא הסיבה המקראית לשמחת החג. 

התורה קושרת בין שמחת החג לבין היחס לנזקקים בחברה וקובעת שאת השמחה יש לחגוג לא רק עם בני המשפחה הקרובים, אלא גם עם העבדים ועם כל מי שאין לו נחלה (הלוויים) או שחי במחסור רגשי או פיזי, כמו הגר, היתום והאלמנה.

על לשון התורה "והיית אך שמח", מסביר רש"י בפסוק זה שהכוונה אינה ציווי אלא הבטחה שנהיה רק שמחים בחג. האבן עזרא לעומתו בפרשנותו לאותו פסוק, טוען שיש בכך ציווי לשמוח. מצוות השמחה מעוררת תהייה כיצד ניתן לחייב אדם לחוש שמחה, והאם ניתן להיות "אך" שמח בכל מצב שהוא בחיינו? כיוון אפשרי למענה על קושי זה הוא  הרעיון של הכרת הטוב: היכולת לשמוח בחלקנו.  

מיד לאחר חג הסוכות חוגגים את חג שמחת תורה, המציין את סיום מחזור הקריאה בתורה של חמשת חומשי תורה, והתחלתו של מחזור חדש. ביום זה חוגגים ושמחים בתורה, השמחה מתבטאת בריקודים ובהקפות של בימת בית הכנסת עם ספר התורה ודגלים בבית הכנסת, קריאת פיוטים, ועוד.

פתיח אפשרי
להעמקה ולדיון
הצעות לפעילויות
להרחבה
  • בקשו מהתלמידים להכין רשימה של דברים שמשמחים אותם. התלמידים ידונו זה עם זה בקבוצות בשאלה: "מה משמח אותי?". התייחסו במליאה להבדלים בין תשובות התלמידים. האם יש משהו שמשמח תלמיד אחד אבל גורם אי נעימות לאחר? למה בכלל השמחה חשובה לנו? מה המשמעות שלה בחיים שלנו?
  • בלימוד על חג הסוכות: שחקו "הרצל אמר" ולאחר כמה הוראות 'רגילות', הגידו: "הרצל אמר להיות שמח". התייחסו במליאה לאופן בו התלמידים ענו על המשימה הזאת – האם הציגו שמחה באמצעות חיוך? בתנועה אחרת? האם באמת חשו שמחים? דונו בציווי לשמוח בסוכות, האם ניתן לצוות על רגש?

על חג הסוכות

  1. חג הסוכות נקרא גם 'חג האסיף' וגם 'זמן שמחתנו'. מה הקשר בין שני השמות? איפה בפסוקים ניתן למצוא את קשר זה? 
  2. לפי התורה, מי נכלל בשמחת החג? למה לדעתכם מפרטת התורה את כל אלה ולא מסתפקת באמירה כללית יותר?
  3. אילו דברים מעוררים בכם שמחה שהם חלק ממאפייני חג הסוכות?

על שמחת תורה

  1. על מה שמחים בשמחת תורה? מה משמח בזה?
  2. "מפז ומפנינים יקרה" למה התורה נחשבת כיקרה מכל מיני סחורות כמו זהב ופנינים? 
  3. האם קרה לכם ששימח אתכם ללמוד משהו חדש? ספרו על כך.

על השמחה

  1. בתורה נאמר "ושמחת בחגך… והיית אך שמח". האם לדעתכם ניתן להיות רק שמחים? הסבירו. אילו דברים יכולים להפריע לנו לחוות שמחה מלאה ואיזה דברים תומכים בחוויה כזאת?
  2. מה דעתכם על הציווי לשמוח, איזו בעייתיות יכולה להיות בציווי זה? בעקבות הבעייתיות האפשרית שבציווי: כיצד אם כך, אתם מבינים את הפסוק? מה ניתן לעשות אם קשה לנו לחוות שמחה בחג ואנחנו רוצים בכל זאת לקיים את הציווי? 
  3. שתפו במקרים וחוויות בהם הרגשתם מחויבים לשמוח, או להציג התנהגות שמחה. מה היו הגורמים לכך? האם זה נבע מלחץ חברתי? או ציפייה מצד ההורים או חברים? איך אנחנו נוהגים במקרים בהם מצופה מאיתנו להרגיש רגש שלא משקף את התחושה הפנימית שלנו?
  4. האם שמחה היא דבר מרכזי או שולי בחיים שלכם? האם השמחה היא מטרה או ערך בפני עצמו או פשוט דבר שקורה אבל לא בעל חשיבות בפני עצמו?
  5. במסורת היהודית ניתן למצוא התייחסות לשמחה כערך חשוב. איפה אתם פוגשים בשמחה בחיים היהודים (במחזור השנה, בטקסים, במסורת במשפחתית וכדומה) וכיצד היא משפיעה עליכם?

לבוגרים: בעקבות דבריו של רבי נחמן

  1. האם נכון להיות בשמחה תמיד או שיש לתת מקום לפעמים גם לרגשות אחרים, לא נעימים, על פני השמחה? 
  2. אילו "מחלות" או קשיים לדעתכם נובעים מהיעדר שמחה? 
  3. מה דעתכם על השיטה של רבי נחמן להצחיק את עצמך? האם יש לכם שיטות אחרות?
  • התלמידים יכינו שרשראות נייר לקישוט הסוכה, או שרשראות של דגלים (אפשר לחתוך נייר או שאריות בדים בצורת משולשים). כל תלמיד יכין שרשרת אחת קטנה, ועל כל טבעת או דגל ירשום דברים שמשמחים אותו או מילים /אסוציאציות הקשורות במילה "שמחה". את השרשראות הקטנות ניתן לחבר יחד לשרשרת אחת גדולה ולקשט בה את הסוכה הבית ספרית או הכיתה.
  • הציעו לתלמידים לארגן אירוע לכבוד חג הסוכות שיגרום לאחרים להיות בשמחה (בקהילה, במוסדות של צרכים מיוחדים, בגן הילדים וכדומה).
  • האזינו לשיר שישו ושמחו בשמחת תורה ולמדו את מילות השיר. תוכלו לקיים ריקודים בכיתה לצלילי השיר עם החומשים או התנ"כים שבכיתה.
  • צפו בסרטון (עד 1:10) עם שרשרת שירי חג הסוכות ושמחת תורה. דונו בקשר בין מוזיקה לשמחה, ובמוזיקה יהודית חסידית בפרט. תוכלו להציע לתלמידים להתאים מנגינה משיר מוכר ושמח למילים "ושמחת בחגך והיית אך שמח" ואף ליצור לו ריקוד או תנועות.
  • למדו על חשיבות התורה גם מהיחידה טובה תורה מכל סחורה. ניתן לקשור בין הסיפור המופיע ביחידה לבין המילים בשיר שישו ושמחו: "כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִכָּל סְחוֹרָה".