השבת – ארמון בזמן

בדתות רבות ישנה התייחסות לקדושתם של מקומות. גם ביהדות קיימים מקומות שנחשבים קדושים, בעיקר אלה הקשורים לבית המקדש ולעיר ירושלים. אך, החידוש הגדול של התורה והמסורת היהודית הוא התביעה מבני האדם לקדש גם את הזמן. 

עבור היהדות, קדושת הזמן עולה בחשיבותה על כל קדושה חומרית. יום השבת הוא אחד הביטויים המרכזיים והמשמעותיים של קדושת הזמן במסורת היהודית. 

הפילוסוף אברהם יהושע השל בחר להמחיש את קדושת השבת בדימוי של ארמון. בדימוי זה טמונים כמה מהמאפיינים הבולטים של היום הזה, כפי שהתגבשו על ידי המסורת. למשל, ארמון הוא מבנה אצילי ומפואר, בו שוהים אנשים חשובים ביותר. זהו גם מקום נבדל ושונה משאר הבתים הסובבים אותו. כך גם השבת, שכבר בתלמוד משולה לכלה ולמלכה, ובה, על פי המקורות, אנו מצווים להתענג, ולהתפאר לכבודה (ראו היחידה על "עונג שבת")

בדומה לארמון שמסתכלים עליו מרחוק ושואפים להגיע אליו, כך השבת –במשך כל ימות השבוע פנינו לשבת, מצפים לבואה ולתוכניות שמתכננים לה. בנוסף, כפי שכאשר נכנסים לארמון לפגוש מלך או מלכה צריכים להתכונן למפגש, כך גם עם השבת, המסורת מציעה מגוון הכנות לכניסה לארמון השבת. וכך, מצד אחד כל שבוע אנו פוגשים את "שבת המלכה", ומצד שני, אנו נכנסים לארמון ובו אנו עצמנו הופכים קצת למלכים ומלכות. 

השל כתב בצורה פיוטית וכללית, אך נציע פרשנות מעשית לכמה מהרעיונות שהביע: 

רודנותם של ה"דברים" שבמרחב – השליטה של המחוייבויות סביבנו – בית, עבודה, עניינים שיש לטפל בהם.

לסור מתוצאות הבריאה, ולפנות אל סוד הבריאה – כלומר, להיות בהרמוניה עם הבריאה, לא לשלוט בה. להיות בה, ולא לרכוש או לפעול.

קירותיו עשויים מנשמה, משמחה – בין המאפיינים שיוצרים את "קירות" השמחה של השבת נוכל למנות פעולות של תפילה, לימוד, ארוחות מענגות וקשר עם יקירינו

וממידת ההתאפקות – "קירות" הארמון המבוססים על מידת ההתאפקות יכולים להתבטא למשל בהפסקה ובהימנעות המכוונת מענייני יום יום כמו עסקים ונסיעות.

אברהם יהושע השל – (1907 ורשה – 1972 ניו יורק) פילוסוף והוגה דעות יהודי. נצר למשפחה חסידית מיוחסת. שימש כפרופסור לאתיקה יהודית וקבלה בבית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית (JTS) . בנוסף פעילותו האינטלקטואלית, השל התפרסם בשל תמיכתו הציבורית במאבקים לזכויות אדם, כגון המאבק לשוויון זכויות לאפרו אמריקאים בארצות הברית, והדיאלוג לקירוב ללבות בין יהודים ונוצרים. הגותו עוסקת ביחסי אדם ואלוהים ובקדושת הזמן ביהדות.