מקור
באוקיינוס הסוער של זמן ועמל יש איים של דממה, ואדם יש בכוחו להגיע אל חוף מבטחים ולהחזיר לעצמו את כבודו. אי כזה הוא היום השביעי.
השבת הוא יום של התבדלות מן הדברים הגשמיים.
יום השבת הוא יום של הרמוניה ושלום, שלום בין אדם לאדם, שלום בתוך נפשו של האדם ושלום בין אדם לבין כל מה שנמצא בעולם.
אברהם יהושע השל, השבת – משמעותה לאדם בימינו, תרגום יהודה יערי, בית הלל ירודלים תש"מ, עמ' 23
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- כיצד הפעולות שלי מעניקות מימד של קדושה לזמן?
- מי או מה תומכים, מאפשרים ומעניקים השראה לצמיחתי?
- כיצד יכולים מנהגים יהודיים להיות משמעותיים עבורי גם אם אני לא מגדיר/ה את עצמי דתי/ה?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- מה מעניקה לנו מנוחת השבת להתפתחות האישית / נפשית / רוחנית שלנו?
- מה הופך את השבת לחוף מבטחים לעומת חוויית היום-יום?
- כיצד ניתן ליצור חוויה דומה בתוך היום-יום בהשראת השבת?
רקע למורה
בתקופת המקרא העבודה בימות השבוע היתה פיזית ומתישה, ורעיון השבת איפשר מנוחה מזמן העבודה. כיום, העמל היום יומי עבור אנשים רבים איננו פיזי וכבד, ובכל זאת אנו מוצאים את עצמנו בתוך חוויה סוערת של מרוץ נגד הזמן להספיק במהלך השבוע את המשימות הרבות הניצבות...
עוד
בתקופת המקרא העבודה בימות השבוע היתה פיזית ומתישה, ורעיון השבת איפשר מנוחה מזמן העבודה. כיום, העמל היום יומי עבור אנשים רבים איננו פיזי וכבד, ובכל זאת אנו מוצאים את עצמנו בתוך חוויה סוערת של מרוץ נגד הזמן להספיק במהלך השבוע את המשימות הרבות הניצבות בפנינו. אתגר נוסף שמגבירה העת האחרונה, הוא אתגר הסחות הדעת. כך שגם בעת שאנו נחים לרוב נתקשה להוריד את היד ממכשיר הסמארטפון ולחוות חיבור ממשי לעצמנו. בטקסט של אברהם יהושע השל ישנה התייחסות אל השבת כ"אי" בזמן, בו ניתן לחוות שקט ומנוחה ממתחי ומרעשי השבוע. במובן זה, דומה השבת למדיטציה. השבת מלמדת אותנו על עצם החשיבות ליצור איים כאלה בחיינו – בין אם ביום השבת, אך גם בתוך השבוע, על ידי השקטה של הסחות הדעת וחיבור לעצמנו.
אברהם יהושע השל (1907-1972) היה מההוגים החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, מרצה בבית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.
באילו דרכים אתם מפיגים מתחים? בקשו מהתלמידים לכתוב באמצע דף את המילה מתח, אפשר בצורה טיפוגרפית המבטאת את משמעות המילה. סביב המילה על התלמידים לרשום פעילויות שהם עושים להפגת מתחים. לאחר הכתיבה כל תלמיד ישתף את מה שכתב עם מי היושב לצידו, ואז ערכו שיתוף במליאה.
- מהי המטאפורה בה משתמש השל? האם מטאפורה זו תואמת לדעתכם את הרעיון שהיא באה להמחיש?
- מה בחוויית היומיום שלכם דומה לחוויה של אוקיינוס סוער?
- באיזה דימוי משלכם הייתם משתמשים לתיאור חווית הזמן שלכם? אפשר לנסח זאת בתבנית: חוויית היום-יום שלי היא כמו … חוויית השבת שלי היא כמו ….
- מה עשוי להפוך את השבת לחוף מבטחים, אילו יסודות קיימים בשבת שעשויים ליצור חוויה של זמן אחר לעומת היום-יום?
- באיזה אופן זמן של התבוננות ושקט, כמו מדיטציה יכול לתרום לכם? האם השבת יכולה לדעתכם לפעול באותו אופן? באילו תנאים?
- כיצד ניתן לקבל השראה ממנוחת השבת בתוך מהלך השבוע? אילו פעולות תוכלו לעשות כדי לחוות רגעי רוגע וחיבור לעצמכם גם ביום-יום?
רבים מאיתנו חווים בימי השבוע עומס, חובות שצריך לבצע ומרוץ תמידי להספיק. נסו לתאר איך נראה שבוע עמוס בחייכם?
ציירו תמונה המתארת את השבוע כ"ים סוער", והוסיפו בציור את כל הדברים שאתם עושים בו לפי דרגת העומס שהם גורמים לכם.
כעת, ציירו "אי" (בציור עצמו או בדף נפרד) בו תוכלו לנוח, להרפות ולשחרר את לחצי השבוע. ציירו מה יהיה באי הזה.
- התבוננו בציוריו של ויליאם טרנר העוסקים בסערות גשמיות ונפשיות. בקשו מהתלמידים להסביר כיצד סערת היום-יום שנובעת מהמטלות השבועיות ומהעשייה האינטנסיבית יכולה להביא גם לסערה פנימית ומה יכולות להיות פתרונות להרגעת סערה פנימית זו.
משימה: התלמידים יחפשו יצירת אמנות שממחישה עבורם את היום-יום / יצירה שממחישה את השבת. - למדו את הקטע מספר בראשית העוסק במנוחת אלוהים ביום השביעי. דונו בהבדלים ובדמיון בין מנוחת אלוהים למנוחת האדם.
- למדו על הקידוש של שבת ועל משמעות הקדושה של שבת – מהי קדושה? במה היא מתבטאת? מה היא מוסיפה לחיינו?
- קראו את הקטע של אריך פרום העוסק בשבת כיחס של הרמוניה בין האדם לטבע:
העבודה, גם אם יוצרת היא וגם אם הורסת, הריהי התערבות מצד האדם בעולם הפיסי. המנוחה היא מצב של איזון בין האדם לטבע. אסור לו לאדם לנגוע בטבע, לשנותו בכל דרך שהיא, לא לבנות ולא להרוס דבר; השינוי הקטן ביותר, שיעשה האדם בתהליך הטבעי, כמוהו כפגיעה באיזון על ידי הימנעות מעבודה (בשבת) – דהיינו הימנעות מתהליך של שינוי הטבע והחברה – משחרר עצמו האדם מכבלי הטבע והזמן, אם כי רק ליום אחד בשבוע. היחס בין האדם והטבע והאדם לזולתו הוא יחס של הרמוניה, של שלום ושל אי־התערבות.(על פי אריך פרום, Erich Fromm, “The Meaning of the Sabbath”, in “A Shabbat Reader” ed. Dov Peretz Elkins, p. 186l)
שאלו את התלמידים כיצד האופן בו נוהגים ביום-יום לחיות כמו במירוץ, משפיע גם על יחסנו לטבע? בקשו מהתלמידים לתאר בכתב חזון של הרמוניה, יום שכולו שבת בו האדם והטבע מקיימים יחסים הרמוניים.