מקור
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכֵי עֶלְיוֹן
מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכֵי עֶלְיוֹן
מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בְּשִׁבְתְּכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- כיצד הפעולות שלי מעניקות מימד של קדושה לזמן?
- כיצד יכולים מנהגים יהודיים להיות משמעותיים עבורי גם אם אני לא מגדיר/ה את עצמי דתי/ה?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- כיצד טקסי ותפילות השבת משפיעים על התחושה בשבת ומשקפים את ייחודה?
- כיצד אנו לומדים ערכים מטקסי ותפילות השבת?
- כיצד הבעת רעיונות, ערכים ותקוות בצורה מפורשת עשויה להשפיע עלינו?
רקע למורה
הפיוט "שלום עליכם" מושר בליל שבת (שישי בערב) לפני הקידוש, לאחר החזרה מתפילת שבת בבית הכנסת. שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, אך מקורו במסורת המיסטית היהודית. יש מחלוקת לגבי מקום וזמן חיבורו, ויש המייחסים אותו למקובלי צפת במאה ה-16, ואחרים מייחסים אותו למקובלי...
עוד
הפיוט "שלום עליכם" מושר בליל שבת (שישי בערב) לפני הקידוש, לאחר החזרה מתפילת שבת בבית הכנסת. שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, אך מקורו במסורת המיסטית היהודית. יש מחלוקת לגבי מקום וזמן חיבורו, ויש המייחסים אותו למקובלי צפת במאה ה-16, ואחרים מייחסים אותו למקובלי צפון אפריקה במאה ה-17.
בפיוט מקבלים את פני המלאכים, המכונים מלאכי השלום או מלאכי השרת, בבואם אל הבית בליל שבת. שני מקורות השראה שימשו את מחבר הפיוט: 1. מנהג המופיע בכמה סידורים עתיקים על פיו בסיום התפילה יש לפנות לסובבים ולברכם במילים "שלום עליכם"; 2. אגדה תלמודית לפיה בערב שבת מלווים את המתפללים הביתה מבית הכנסת שני מלאכים (ראו בהרחבה).
הפיוט התקבל בכל קהילות ישראל, וזכה למנגינות רבות. בחלק מעדות המזרח נוסף לפיוט בית לפני הבית האחרון: "בְּשִׁבְתְּכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם…".
בדימוי המלאכים המתלווים למשפחה בשבת והעוטפים אותה בשלום, הפיוט משקף את האווירה המיוחדת הנלווית לשבת – את קדושת השבת.
האגדה עליה מבוסס הפיוט מעלה רעיון נוסף: על האדם ליצור את האווירה הייחודית של שבת המביאה לשלום ואחדות בבית, היא לא מתרחשת מעצמה. המלאכים עדים לפעולת האדם, ומאשרים אותה, אך האחריות מוטלת עלינו.
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה - השמיעו את הפיוט. לנוחותכם, מוצעים מספר ביצועים: לחן מרוקאי; לחן ישראל גולדפרב; לחן אשכנזי מסורתי, לחן שמואל ברזיל.
- לבוגרים: הציעו לתלמידים לחפש ברשת לחנים וביצועים שונים של שלום עליכם ממגוון עדות. בקשו שיבחרו בלחן שאהבו במיוחד ושלא הכירו קודם, ויסבירו את החירה בו.
- מהי המילה המרכזית בפיוט, החוזרת בכל בית? ומדוע לדעתכם בחר המחבר דווקא מילה זו?
- השיר מספר שמגיעים אל ביתנו מלאכים הביתה בשבת. מה הם מביאים איתם? מדוע לדעתכם הם מגיעים דווקא לשבת? למה דווקא זה חשוב?
- לגדולים: במשפחות רבות שרים פיוט זה ביחד בתחילת ארוחת ערב שבת. כיצד עצם הזמנת "מלאכי השלום" עשויה להשפיע על כל המשפחה יחד?
- כיצד תוכלו אתם להביא שלום לבית בשבת? (חשבו על דוגמאות מאוד ספציפיות)
- איזו מלאכים אחרים הייתם רוצים להזמין לבית שלכם שבת?
- השיר מרמז כיצד עלינו להתייחס לאורחים שמגיעים אלינו. מה אפשר ללמוד ממנו על קבלת אורחים הביתה?
- לצעירים:
נמחיש בכיתה את קבלת הפנים הראויה למלאכים הבאים בערב שבת. ביחד עם התלמידים נתכנן – מה חשוב שיראו? (סדר ונקיון, שולחן ערוך). נארגן ונסדר את הכיתה ונכין שולחן ערוך ומקושט במרכזה. אפשר לבקש מראש מתלמידים להביא דברים כמו מפה, פמוטים, פרחים, מפיות וכל דבר שלפי דעתם יוסיף ליצירת אוירה ייחודית לכבוד השבת.
לאחר שהשולחן ערוך נשמיע את השיר (מי שיודע לשיר יצטרף), ונעשה פנטומימה בה אנו נכנסים יחד עם המלאכים, עומדים בשירה סביב השולחן ואז קמים ונפרדים לשלום.
בסיכום נבחן עם התלמידים באיזו מידה פעולות אלה של סדר, עריכת שולחן ושירה משותפת אכן עשויות להביא עמן לבית את "מלאכי השלום".
- לבוגרים:
מה המשמעות של "לברך בשלום" את המשפחה? כתבו מכתב קצר (תוכלו למען אותו למלאכי השלום או לנמען כללי) בו תפרטו אילו מאפייני שלום תרצו שישרו במשפחתכם בשבוע הקרוב.
התלמידים יחלקו בחברותא את מכתביהם.
במליאה תוכלו לשאול: מה היתרון בחזרה הקבועה על ברכת ובקשת השלום מדי שבוע באמצעות שיר קבוע, לעומת כתיבת מכתב חדש כמו זה בכל שבוע מחדש?
- עם הגדולים יותר אפשר ללמוד את האגדה שעליה מבוסס הפיוט:
שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך", ומלאך רע עונה "אמן" בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר: "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך", ומלאך טוב עונה "אמן" בעל כרחו.
(תלמוד בבלי, מסכת שבת דף קי״ט עמוד ב)בעקבות קריאת האגדה כדאי להעלות שאלות על תוכנה:
1. לפי האגדה של חכמים, איך ראוי לקבל אורחים שמגיעים אלינו?
2. מה נוכל ללמוד מהאגדה על החשיבות של תכנון מראש?
3. לגדולים: האגדה מרמזת על כך שהמעשים שלנו אינם עומדים בפני עצמם – מעשה חיובי לעתים קרובות גורר מעשה חיובי נוסף ולהפך. האם אתם מסכימים עם רעיון זה? תנו דוגמאות מהחיים. -
כדאי לחבר את הלימוד ללימוד על טקסי קבלת שבת האחרים: הדלקת נרות וקידוש. אפשר ללמד פיוט נוסף של ליל שבת – לכה דודי, שהוא חלק מתפילת קבלת שבת.
