תבלין של שבת

רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא עָרַךְ סְעוּדַת שַׁבָּת לִידִידוֹ אַנְטוֹנִינוֹס הַקֵּיסָר.

רַבִּי יְהוּדָה הֵכִין אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים לִפְנֵי שַׁבָּת, וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא נָהַג לְהַדְלִיק אֵשׁ בְּשַׁבָּת, הִגִּישׁ אוֹתָם קָרִים לַשֻּׁלְחָן, אוּלָם לַקֵּיסָר הַדָּבָר לֹא הִפְרִיעַ – הוּא אָכַל מֵהֶם, וְהֵם הָיוּ טְעִימִים לֹו. כַּעֲבֹר זְמַן מָה שׁוּב הִזְמִין רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אֶת אַנְטוֹנִינוֹס לִסְעוּדָה, הַפַּעַם בְּיוֹם חֹל, וְהִגִּישׁ לְפָנָיו תַּבְשִׁילִים חַמִּים. בְּסוֹף הָאֲרוּחָה אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: "הַתַּבְשִׁילִים שֶׁאָכַלְתִּי בַּסְּעוּדָה הַקּוֹדֶמֶת הָיוּ טְעִימִים לִי יוֹתֵר מֵהַתַּבְשִׁילִים הָאֵלֶּה אַף עַל פִּי שֶׁהַתַּבְשִׁילִים בַּסְּעוּדָה הַקּוֹדֶמֶת הָיוּ קָרִים". אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: "אַתָּה צוֹדֵק. הַסִּבָּה הִיא שֶׁבַּתַּבְשִׁילִים הַיּוֹם חָסֵר תַּבְלִין אֶחָד".

הִתְרַגֵּז אַנְטוֹנִינוֹס: "וְכִי בַּמִּטְבָּח שֶׁל הַקֵּיסָר חָסֵר מַשֶּׁהוּ? מַדּוּעַ לֹא בִּקַּשְׁתָּ שֶׁאָבִיא לְךָ אֶת הַתַּבְלִין"? 

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: "אֶת הַתַּבְלִין הַזֶּה לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לְהָבִיא לִי. שְׁמוֹ שֶׁל הַתַּבְלִין הוּא 'שַׁבָּת'".

הִתְרַגֵּז אַנְטוֹנִינוֹס עוֹד יוֹתֵר: "שַׁבָּת? מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל תַּבְלִין כָּזֶה".

הִסְבִּיר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא בְּנַחַת: "הַסְּעוּדָה הַהִיא הָיְתָה סְעוּדַת שַׁבָּת, וְהָאֲוִירָה הַמְּיֻחֶדֶת נָתְנָה לָאֹכֶל טַעַם מְיֻחָד, וְאִלּוּ הַיּוֹם הוּא יוֹם חֹל רָגִיל, וְלָכֵן גַּם טַעֲמוֹ שֶׁל הָאֹכֶל רָגִיל וְלֹא מְיֻחָד".

עַל פִּי בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה יא, פִּסְקָה ד