מקור
ברכת רפואה
רְפָאֵנוּ, ה', וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה,
וְהַעֲלֵה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ.
כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
ברכת ירושלים
נוסח עדות המזרח:
תִּשְׁכּוֹן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ,
וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ, מְהֵרָה בְתוֹכָהּ תָּכִין,
וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ
כל השאר:
וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב,
וְתִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ,
וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיָן עוֹלָם,
וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין .
בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.
ברכת שומע תפילה
אָב הָרַחֲמָן. שְׁמַע קוֹלֵנוּ, ה' אֱ-לֹהֵינוּ,
חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ,
וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.
כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה,
וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.
חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ,
כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְּׁרָאֵל בְּרַחֲמִים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?
- כיצד הידיעה שיהודים בכל העולם חוגגים את אותם החגים ומתפללים את אותן התפילות תורמת לתחושת השייכות שלי לעם היהודי?
- כיצד התפילה היא כלי עזר ביצירת חיבור לאלוהים?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- כיצד התפילה מחברת אותנו לקהילות יהודיות אחרות?
- באיזו מידה יכולה התפילה להשפיע על המציאות?
- כיצד התפילה היא אמצעי להבעת רגשות שונים?
- האם התפילה עשויה להיות משמעותית גם עבור מי שאינו מאמין באל?
- מה מסמלת ירושלים עבור העם היהודי לדורותיו?
- למה חשוב להתפלל על אחרים?
- איך התפילה האישית שלי יכולה להשתלב בתפילה המסורתית?
רקע למורה
תפילת העמידה היא התפילה המרכזית בסידור התפילה – ובספרות חז"ל היא מכונה "התפילה". תפילה זו מכונה גם תפילת שמונה עשרה, משום שבמקור היו בה שמונה עשרה ברכות (בהמשך נוספה עוד ברכה). התפילה נאמרת שלוש פעמים ביום: בתפילת שחרית, בתפילת מנחה ובתפילת ערבית. היא נאמרת...
עוד
תפילת העמידה היא התפילה המרכזית בסידור התפילה – ובספרות חז"ל היא מכונה "התפילה". תפילה זו מכונה גם תפילת שמונה עשרה, משום שבמקור היו בה שמונה עשרה ברכות (בהמשך נוספה עוד ברכה). התפילה נאמרת שלוש פעמים ביום: בתפילת שחרית, בתפילת מנחה ובתפילת ערבית. היא נאמרת גם בשבתות ובחגים, אך במועדים אלו התוכן שונה במקצת.
אומרים את תפילת העמידה בעמידה, בלחש ובפנייה לירושלים. הפנייה של כל עם ישראל לירושלים משקפת ואף מחזקת הן את החיבור של כל העם לארץ ישראל והן את החיבור בין כל חלקי העם.
בתפילה חלקים אישיים וחלקים לאומיים, אך כולה נאמרת בלשון רבים. עובדה זו משקפת את הערך של ערבות הדדית: גם כאשר אנחנו דואגים לצרכים האישיים שלנו אנחנו מודעים לאחרים. התפילה כוללת גם הזדמנות להוסיף תפילה אישית (צמוד לברכה "שומע תפילה").
הבאנו שלוש ברכות בקשה מתוך תפילת העמידה:
ברכת רפואה היא הברכה השמינית בתפילת העמידה והיא ברכה אישית. חכמים הסתמכו בברכה זו על פסוק מספר ירמיהו: "רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה" (י"ז, י"ד), ובהתאם לנוסח תפילת העמידה, שינו את הפסוק ללשון רבים. בברכת "רפואה" ניתן להזכיר שם של חולה מסויים באמצעות הוספת התפילה: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף לְחוֹלה (פְּלוֹנִי/ת בֶּן/בַּת פְּלוֹנִית) בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל".
ברכת ירושלים היא הברכה הארבע עשרה בתפילת העמידה. זוהי ברכת בקשה לאומית על ירושלים, להקים אותה מחורבנה ולהכין אותה למלכות דוד (ביאת המשיח). התפילה על ירושלים מייצגת אותה כסמל לכמיהה של דורות רבים, וניתן להתחבר אליה גם היום, כאשר ירושלים בנויה, כסמל לכמיהות אחרות המבטאות מצב מתוקן ואוטופי.
ברכת שומע תפילה היא הברכה השש עשרה בתפילת עמידה והיא ברכה אישית. היא בקשה לשמיעת התפילות וקבלתן בידי אלוהים. בתפילה זו נוהגים רבים להוסיף תפילה אישית בשפה חופשית ולציין דברים אישיים או כלליים שאינם מופיעים בסידור ודורשים תפילה. מהניסוח "שומע תפילת כל פה" משתמע שברכה זו מבקשת על שמיעת התפילות של כל המתפללים באשר הם, ואף שמיעת תפילות סותרות זו לזו.
חלקו את התלמידים לקבוצות. כל קבוצה תלמד על אחת משלושת הברכות. לאחר מכן התלמידים יציגו באופן יצירתי את הברכה בה עסקו בפני שאר הכיתה.
ברכת רפואה
- תפילת רפואה, כמו כל תפילת העמידה, מנוסחת בלשון רבים, אך לכל אחד בעיותיו הרפואיות משלו – מדוע לא אומרים רפאני ביחיד?
- בברכה ניתן להזכיר שם של חולה מסוים. לצורך כך נקבע נוסח בו מוזכר השם ומבקשים על רפואתו "בתוך שאר חולי ישראל". אם מתפללים על כולם, למה לדעתכם מזכירים מישהו ספציפי שממילא כלול בכולם? למה לדעתכם קושרים את הבקשה על אדם אחד לכלל החולים? אם הייתם מתפללים על חולה, ללא קשר לברכה זו, איך הייתם מעדיפים להתפלל עליו – להתפלל עליו לבד או כחלק מחולים אחרים? למה?
ברכת שומע תפילה
- נהוג שמתפללים מוסיפים תפילה אישית משלהם צמוד לברכה. מדוע היה חשוב לסמן 'מקום' מסוים בתפילה המיועד לכך? מה אפשר ללמוד מציפייה זו?
- מדוע לדעתכם צריכים תפילה בה מבקשים שהתפילה תשמע? האם לדעתכם כאשר תפילת בקשה אינה מתגשמת, זה אומר שהיא לא נשמעה? הסבירו. איזה ערך יש בתפילה לדעתכם, מלבד התגשמות התפילה?
- דונו בדילמה: אדם אחד מתפלל שהאוטובוס ייסע מהר כי הוא מאחר לפגישה, אדם שני מתפלל שהאוטובוס יתעכב, כדי שהוא יספיק לעלות עליו. האם יש עדיפות לאחת התפילות? איך והאם ניתן להגשים את כל התפילות בעולם יחד, גם אם הן מתנגשות? מה ניתן ללמוד מכך על הציפייה שלנו להתגשמות התפילות והבקשות שלנו?
ברכת ירושלים
- בתפילת העמידה כל המתפללים – בכל קצוות העולם – פונים לירושלים. מה הרעיון שמובע בכך? כיצד ידיעה זו עשויה להשפיע על המתפללים?
- הברכה מבטאת כמיהה של דורות רבים לשוב לירושלים. האם כמיהה זו נוכחת בחייכם?
- מה המשמעות של ברכה זו כיום, כאשר ירושלים בנויה והיא עיר הבירה של מדינת ישראל?
כללי
- מהי עבורכם המשמעות של תפילות אלה? אילו ערכים הן מבטאות?
- כיצד תפילות אלה קשורות או לא לחייכם, ומה יכול ליצור חיבור אצלכם לברכות אלה?
- איזה ערך יכול להיות לברכות אלה עבור אדם לא מאמין?
- התפילה על ירושלים מבטאת את הרעיון שירושלים עשויה לחבר בין יהודים בכל העולם. רעיון זה מתבטא בין היתר בכך שמתפללים פונים לירושלים בזמן אמירת העמידה. אפשר לרשום שמות של קהילות יהודיות בעולם ולבקש מהתלמידים לפרט לאיזה כיוון הם פונים באמירת העמידה (אפשר להיעזר במפה/ גלובוס).
- בעקבות המנהג של הפנייה לירושלים בעת אמירת תפילת העמידה, בבתי כנסת רבים ואף בבתים תולים שלט "מזרח" – זה הכיוון אליו התפללו יהודים רבים שחיו במזרח אירופה, שם התפתח המנהג. בכיתות שמתפללות, אפשר להכין יחד שלט "מזרח". יש לקשט אותו כך שהוא יביע את הרעיונות המובעים במנהג: החיבור בין העם היהודי בכל תפוצותיו, החשיבות של ירושלים כ"לב העם" וכדומה. אפשר גם להכין לכל כיתות בתי הספר.
להשראה אפשר להציג סגנונות קלאסיים של שלטי המזרח שהיו תלויים בבתי כנסת באירופה, כמו מגזרות נייר, או איור, ולדון במוטיבים המופיעים שם ובייצוגים שלהם (בין השאר העיר ירושלים ובית המקדש וכליו, אריות, כהנים וכו'). - צרו רשימה של חולים שהתלמידים מכירים וקשטו את הרשימה עם איחולי רפואה. תוכלו לקבוע בכיתה פינה לתפילה עבור החולים, מקום להתייחד ולהתכוונן בתפילה כשרוצים.
- על תפילת עמידה הרחבנו ביחידה תפילת העמידה – התפילה.
- אפשר ללמד את המקור התלמודי עליו מבוססת המנהג לפנות לכיוון ירושלים בעת אמירת העמידה:
היה עומד בחוצה לארץ יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל […]
היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים […]
היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש […]
נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד.
תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף ל עמוד א