חנוכה – פנים שונות לחג

ביחידה נערוך הקבלה בין שני תיאורים של סיפור החג: התיאור ההיסטורי בספר מכבים מול התיאור התלמודי של נס פך השמן. נעסוק בשאלה מה כל נרטיב תורם לנו להבנת המכלול, ולחיבור האישי לחג.

יחידה גילים: 11-9, 14-12

מקור

וַיִּבְנוּ [המכבים] אֶת הַמִּקְדָּשׁ וְאֶת פְּנִים הַבַּיִת וְאֶת הַחֲצֵרוֹת קִדְּשׁוּ.

וַיַּעֲשׂוּ כְּלֵי קֹדֶשׁ חֲדָשִׁים, וַיָּבִיאוּ אֶת הַמְּנוֹרָה וְאֶת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֶל הַמִּקְדָּשׁ.

וַיַּקְטִירוּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲלוּ אֶת הַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל הַמְּנוֹרָה וְיָאִירוּ בַּמִּקְדָּשׁ. […]

וַיַּשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, הוּא חֹדֶשׁ כִּסְלֵו […]

וַיַּעֲשׂוּ אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ יָמִים שְׁמוֹנָה. וַיַּעֲלוּ עוֹלוֹת בְּשִׂמְחָה וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים וְתוֹדָה.

ספר מכבים א', פרק ד' פסוקים מ"ח–נ"ו

מַאי חֲנֻכָּה?  […]

כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְוָנִים לַהֵיכָל, טֻמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל. וְגָבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנָאִים וְנִצְּחוּם. 

בָּדְקוּ, וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כּוֹהֵן גָּדוֹל. 

וְלֹא הָיָה בּוֹ [מספיק] אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד, וְנַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים. 

לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׁאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה. 

תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב

עקרונות בתכנון הלמידה

שאלות מהותיות

  • מדוע חשוב לאנשים ולתרבויות לטוות נרטיבים סביב חוויותיהם או ההיסטוריה שלהם?
  • מה מחולל שינויים בעם במהלך הזמן? 
  • מה נוכל ללמוד מן הדורות השונים?

שאלות מהותיות הקשורות לתוכן

  • מהן הדרכים השונות לספר את סיפור חנוכה?
  • כיצד נבין את סיפור נס פך השמן אל מול התיאורים ההיסטוריים המוקדמים של ספר מכבים?
  • כיצד פנים שונות של חג מאפשרות דרכי התחברות שונים אליו (בפן הלאומי, החברתי והאישי)?

רקע למורה

בחג החנוכה חוגגים את ניצחון המכבים (החשמונאים ובראשם יהודה המכבי) על היוונים ואת נס פך השמן. על פי המסופר בספר מכבים ובמקורות נוספים, בשנת 167 לפנה"ס גזר אנטיוכוס הרביעי, מלך הממלכה הסלאוקית, גזרות דת נגד הדת היהודית בארץ ישראל שהייתה תחת שליטתו, וכן השתלט...

עוד

בחג החנוכה חוגגים את ניצחון המכבים (החשמונאים ובראשם יהודה המכבי) על היוונים ואת נס פך השמן. על פי המסופר בספר מכבים ובמקורות נוספים, בשנת 167 לפנה"ס גזר אנטיוכוס הרביעי, מלך הממלכה הסלאוקית, גזרות דת נגד הדת היהודית בארץ ישראל שהייתה תחת שליטתו, וכן השתלט על המקדש והכניס לתוכו פסל של האל היווני זאוס. בעקבות הגזרות החל מרד בקרב היהודים שהוביל לבסוף לביסוס ממלכה יהודית עצמאית בארץ ישראל. המכבים אף כבשו בחזרה את בית המקדש מידי היוונים. הם טיהרו אותו ממזבחות האלילים והכשירו אותו לעבודת אלוהים, הדליקו בו מנורה שהכינו במקום המנורה הקבועה שדלקה בו והיוונים בזזו, ובמשך שמונה ימים חגגו את חנוכת בית המקדש – את חזרתו לידי העם היהודי כדי שיוכלו לעבוד בו את האל. המכבים קבעו לזכר נס הניצחון של המעטים על הרבים, חג שיצוין מדי שנה במשך שמונה ימים – חג החנוכה. 

בספר מכבים א מתואר סיפור המלחמה ומוצגת בו גבורת יהודה המכבי וחייליו, והצלחתם בטכסיסי מלחמה אל מול הצבא הסלאוקי הגדול, המצוייד ומאומן אך שהשטח זר לו. לפי ספר זה, מוקד החגיגות היה חנוכת המזבח שטוהר, חגיגות שנמשכו שמונה ימים, וזה גם המקור לחג שיוסד מאז.

בתלמוד הבבלי, שנכתב מאות שנים לאחר המרד, מוזכר לראשונה נס נוסף אותו חוגגים בחנוכה והוא נס פך השמן. על פי המתואר במסכת שבת עמד לרשות המורדים רק פך אחד קטן של שמן זית שלא נטמא לצורך הדלקת המנורה. אף על פי שכמות השמן בפך הספיקה רק ליום אחד, נעשה נס והשמן הספיק לשמונה ימים. לזכר הנס מדליקים נרות במשך שמונה ימים בחנוכייה בחג החנוכה.

ספר מכבים א' הוא ספר קדום המתאר את סיפור מאבק המכבים ביוונים. הספר נכתב בזמן סמוך לזמן ההתרחשות של המאורעות המתוארים בו. ספר זה מהווה עבורנו מקור היסטורי להבנת מאורעות התקופה. למול זאת, התלמוד מאפשר לנו הצצה לנרטיב הדתי שהתפתח סביב החג. הסיפור על פך השמן מהתלמוד משלים ומוסיף על הסיפור ההיסטורי, ומלמד על ערכים שהיו חשובים באותה תקופה לחכמי ישראל, כמו אמונה, קדושה והודיה. 

פתיח אפשרי
להעמקה ולדיון
הצעות לפעילויות
להרחבה
  • פתחו בשאלה: מה חוגגים בחנוכה? כל תלמיד יכתוב לעצמו תשובה אחת, ואחר כך כל זוג ישוו זה עם זה. האם כתבו את אותה תשובה? בקשו מהתלמידים להעלות את תשובותיהם במליאה וכתבו על הלוח.
    אם לא נאמר הוסיפו בעצמכם את החסר: נס פך השמן, ניצחון המכבים על היווני, טיהור המקדש והמזבח וחנוכתו, ביטול גזרות אנטיוכוס.
    סכמו: יש לחנוכה כמה פנים, וכולם באים לידי ביטוי בחג. נלמד ונראה מקורות לתפיסות שונות של מהות החג.
  1. מה ההבדלים ומה הדמיון בין שני המקורות? איזה סוג קשר קיים ביניהם לדעתכם (משלים, סותר וכו')?
  2. מה לדעתכם הסיבות לשוני בין התיאורים לחג החנוכה במקורות השונים? מה ניתן ללמוד מכך על האופן בו אנו מספרים סיפורים?
  3. מה היה חשוב לחכמים בנוגע לחג החנוכה, כפי שניתן ללמוד מהטקסט מהתלמוד? מה מוסיף סיפור נס פך השמן לסיפור בספר מכבים, שתומך בתפיסת חכמים?
  4. לאיזה מהנרטיבים של החג אתם יותר מתחברים? למה?
  5. מה ניתן ללמוד מהנרטיבים השונים של סיפור חנוכה על האופן בו אנחנו מתארים אירועים או מתוודעים לאירועים בחיי היום יום? האם נכון לחפש אחר אמת מוחלטת לגבי המאורעות או לא? הסבירו את דעתכם.
  6. כיצד העובדה שקיים יותר מנרטיב אחד של החג גורמת לכם להרגיש? האם זה מעשיר? האם זה מבלבל?

לבוגרים:

  1. לאיזה מהטקסטים הייתם נותנים רמת אמינות היסטורית גבוהה יותר? למה? האם זה משנה משהו בנוגע ליחס שלנו לסיפור החג?
  2. האם לדעתכם יש ללמוד על החגים רק דרך מקורות היסטוריים או רק דרך סיפורים מהמסורת? למה?
  3. בטקסטים רואים שקבוצות שונות ודורות שונים מדגישים פנים שונות של החג. אילו חלקים מהסיפור הייתם אתם רוצים להדגיש בסיפור החג כדי להעביר מסרים לחברה כולה?
  • הציעו לתלמידים לבחון את שני הנרטיבים של סיפור חנוכה המובאים כאן דרך חלוקה של הסיפורים למרכיביהם. התלמידים יבדקו בכל סיפור מי הגיבור הראשי, מה השיא של הסיפור, מה חגגו ומה הסיבה לשמונת ימי החג. תוכלו להיעזר בתבנית, או לעשות זאת באמצעות יצירת מצגת, הכנת כרטיסיות ועוד. 
  • כדי להמחיש את הרעיון של נרטיבים בעלי אג'נדה, חלקו את התלמידים לקבוצות: הציעו נושא לסיפור, וכל קבוצה תכתוב את אותו סיפור ממספר נקודות מבט של גורמים בעלי אינטרסים שונים. אפשר להציע סיפור המתקשר לחנוכה – ייצור נרות, הפקת שמן זית, חומרים לחנוכיות וכדומה. נקודות מבט אפשריות לקבוצות השונות: שמירת הסביבה, מסורתיות, ערכים בין אדם לחברו.
    בסיכום חברו לדוגמה שנלמדה בשיעור – סיפור אחד שנרטיבים שונים משקפים ומעבירים דגשים ומסרים שונים.
  • הרחיבו עוד על סיפור החג מנקודת המבט של חכמים, באמצעות היחידה על סיפור החג.  
  • הכירו עוד מקורות המתארים חלקים נוספים בסיפור החג מנקודת המבט ההיסטורית, כמו הטקסטים מספר מכבים א, ומספר מכבים ב המופיעים ביחידות על גבורה והתייוונות בהתאמה.