מקור
תָּנוּ רַבָּנַן:
מִצְוַת חֲנֻכָּה […]
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יוֹם רִאשׁוֹן מַדְלִיק שְׁמֹנָה מִכָּאן וְאֵילָךְ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יוֹם רִאשׁוֹן מַדְלִיק אַחַת מִכָּאן וְאֵילָךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.
וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.
אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי.
וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ.
משנה, מסכת אבות פרק ה, משנה יז
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?
- כיצד טקסים ומנהגים יהודיים מעשירים את הדרך שבה אני חווה את חיי ואת העולם?
- כיצד ייראו החיים היהודיים לו באמת היינו פועלים על פי הרעיון של "מחלוקת לשם שמים"?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- מהי מחלוקת ומהי מחלוקת לשם שמים?
- מהן הסיבות והרעיונות מאחורי השיטות השונות בין הלל ושמאי?
- מה אנו לומדים מהתנהגותם של חכמים?
- באיזו מידה יש צורך באחידות במנהגים יהודים?
רקע למורה
בחג החנוכה מצווה להדליק נרות בכל לילה בשמונת ימי החג, לפרסום נס החנוכה. נהוג להדליק את הנרות בחנוכייה בת תשעה קנים, הקן התשיעי מיועד לנר השַמָש. מלכתחילה קבעו חכמים שדי בהדלקת נר אחד בכל ימי החג, עבור כל בני המשפחה, אך המהדרים ביותר במצווה...
עוד
בחג החנוכה מצווה להדליק נרות בכל לילה בשמונת ימי החג, לפרסום נס החנוכה. נהוג להדליק את הנרות בחנוכייה בת תשעה קנים, הקן התשיעי מיועד לנר השַמָש. מלכתחילה קבעו חכמים שדי בהדלקת נר אחד בכל ימי החג, עבור כל בני המשפחה, אך המהדרים ביותר במצווה מדליקים בכל יום נר נוסף עד אשר מגיעים לשמונה נרות ביום השמיני (עפ"י דברי הרמב"ם בהלכות מגילה וחנוכה, ד, א). כיום, הנוהג המקובל הוא כמהדרים ביותר – הוספת נר בכל יום.
במסכת שבת מובאת מחלוקת בין שתי קבוצות חכמים – בית הלל ובית שמאי – בנוגע לשאלה האם להוסיף או להפחית בכל יום במספר הנרות. בית שמאי מציעים להתחיל ביום הראשון עם שמונה נרות, ולהפחית בכל יום, עד אשר ביום האחרון מדליקים רק נר אחד. בית הלל מציעים להתחיל בנר אחד ולהוסיף עליו בכל יום, ולסיים בהדלקת שמונה נרות. ההלכה נפסקה כבית הלל. נימוק אחד להבדל בין גישת בית שמאי לגישת בית הלל, היא שבית שמאי מציינים את כמות הימים שנשארו לחג, ובית הלל מציינים את כמות הימים שעברו מהחג. נימוק שני הוא שבית שמאי מקבילים את הדלקת נרות חנוכה לקורבנות בחג הסוכות, שם הולכים ומפחיתים בכל יום ממספר הזבחים. ובית הלל פועלים לפי העיקרון "מעלים בקודש ואין מורידים".
מחלוקת זו בין בית הלל ובית שמאי היא דוגמא אחת מיני רבות למחלוקות המופיעות במשנה ובתלמוד. בית הלל ובית שמאי היו שתי קבוצות של תלמידים, תלמידי הלל הזקן, ותלמידי שמאי הזקן, שהחזיקו בגישה שונה כלפי ההלכה. בית הלל לרוב פסקו באופן מקל, ובית שמאי לרוב פסקו לחומרה. ברוב המחלוקות ביניהם נקבעה ההלכה לדורות על פי דעת בית הלל.
בקטע המובא מן המשנה נאמר שהמחלוקת בין שני הבתים מייצגת מחלוקת "לשם שמיים", שמטרתה היא חתירה לבירור האמת ולא לצורך כבוד או מעמד, ולכן "סופה להתקיים". משמע, ערכה של המחלוקת לא בטל לדורות, והשאלות המהותיות שהיא מעלה והגישות השונות שהיא מציגה, נותרות בעינן גם לאחר שנפסקה ההלכה. זאת בשונה מהמחלוקת בין קרח ועדתו למשה, שבה ערערו קרח ועדתו על מנהיגותו של משה לצורך כבוד ומעמד עבור עצמם. אפשר לפרש את ההגדרה "מחלוקת לשם שמיים" כמתייחסת הן למטרת המחלוקת והן לדרך בה היא מתנהלת: בהקשבה אחד לשני, כבוד הדדי, בנועם וכדומה. אנחנו יכולים לראות שהמסורת היהודית אינה חותרת ליצירת תפיסה אחת של אמת מחייבת, אלא היא נשענת לאורך כל דרכה על קיומן של מחלוקות, ללא ניסיון לבטלן, אלא להפרותן באמצעות כלים דיאלוגיים בלי לוותר על ערך האמת.
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה - התלמידים יתחלקו לזוגות ויענו על רשימה של 9-7 היגדים במילים "מסכימים / לא מסכימים". על כל זוג להגיע לתשובה אחידה לגבי כל ההיגדים. דונו לאחר מכן במליאה: האם משימה זו אפשרית? האם ניתן להסכים על הכל? מה עומד בבסיס מחלוקות שיש לנו עם אנשים אחרים (בין אם זה בטעם אישי או בהשקפת עולם)? הצעות להיגדים: גלידת פיסטוק עדיפה על וניל, הספר הכי טוב בסדרת הארי פוטר הוא השלישי, בריכה עדיפה על ים, וכו'.
- סדרו שתי חנוכיות עם נרות, אחת עם שלושה נרות ואחת עם שישה נרות. בקשו מהתלמידים להגיד לאיזה יום בחג מתאימה כל חנוכייה. לאחר מכן, קראו את הטקסט ממסכת שבת ושאלו את התלמידים לפי מי ענו על השאלה – לפי הלל או שמאי? כעת ספרו שהחנוכייה עם השישה נרות היא לפי בית שמאי, ובקשו מהתלמידים להגיד באיזה יום בחג ידליקו אותה.
- בית הלל ובית שמאי חולקים בעניין הדרך להדליק את נרות חנוכה. מה לדעתכם יכולה להיות הסיבה לכל אחת מהדעות?
- בית הלל ובית שמאי היו שתי קבוצות חכמים שחלקו זו על זו בענייני הלכה רבים. מה לדעתכם גורם לאנשים לחלוק זה על זה באופן קבוע? האם אתם מכירים מקרים נוספים של אנשים שחולקים זה על זה כמעט בכל תחום? מנו לפחות שני דברים העומדים בבסיס התנהגות כזו.
- במשנה נאמר שהמחלוקת של בית הלל ובית שמאי היא "מחלוקת לשם שמים". הסבירו במילים שלכם, מהי מחלוקת לשם שמיים? במה שונה מחלוקת לשם שמיים ממחלוקות אחרות? מה הופך מחלוקת למחלוקת לשם שמיים? (חשבו על מטרת המחלוקת ועל הדרך בה היא מתנהלת).
- מה דעתכם על מחלוקות? האם אתם ממהרים להיכנס למחלוקות או מנסים להימנע מהן? האם עדיף להרבות מחלוקות בעולם או להמעיט? למה? מה החיסרון של מחלוקת ומתי היא מקדמת? תנו דוגמאות.
- מה ניתן ללמוד מהעובדה שהמסורת היהודית רוויה במחלוקות ובדעות של פרשנים ואנשי הלכה הסותרות זו את זו, על היחס של היהדות למחלוקת?
לבוגרים: במה גישה זו תורמת לתחושת השייכות וההכלה של זרמים שונים ביהדות? במה היא תורמת לחוויה שלכם בתוך היהדות? - האם לדעתכם יש עדיפות לאחידות דעים ומנהגים או ריבוי? הסבירו והביאו יתרונות וחסרונות לכל אחת מהשיטות.
- חזרו עם התלמידים לבית המדרש של פעם. תוכלו להיעזר בתפאורה ותלבושות. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות – בית שמאי ובית הלל. כל קבוצה צריכה לחשוב על טיעונים ונימוקים בעד הדעה שלה במחלוקת על נרות חנוכה. קיימו דיון בית מדרשי בין התלמידים כשהם "בתוך" הדמות.
- בחרו נושא אמיתי עליו הכיתה חלוקה (עדיף מחלוקת שעונה על ההגדרה "לשם שמיים" – ערכית, חינוכית, חברתית), והתחלקו לזוגות שבהן כל תלמיד מייצג אחת מהדעות, או קיימו את הדיון במליאה. התלמידים ישתפו זה את זה בסיבות לדעות שלהם, כאשר התלמיד המדבר מוגבל בזמן קבוע, והתלמיד המקשיב מחויב רק להקשיב מבלי להגיב או להיכנס בדברי חברו. תוכלו גם לקיים את הדיון במליאה באמצעות "חפץ דיבור" כמו מקל, שרק מי שמחזיק בו יכול לדבר והשאר מקשיבים.
השוו בין מחלוקת הנעשית מתוך הקשבה ונתינת מקום לכל צד להציג את טיעוניו, לבין מחלוקת שבה כל צד מנסה להשתלט על השיח. - מדברי המשנה עולה שיש מחלוקות שהן חיוביות ויש מחלוקות שליליות. נסו לנסח מספר כללים למחלוקת חיובית.
- עסקו בעוד מחלוקות של בית שמאי ובית הלל ולמדו על מאפייני התפיסות של כל אחד מהם. כדוגמה אפשר להתמקד מחלוקת על השיר ששרים כאשר רוקדים לפני הכלה (תלמוד בבלי מסכת כתובות דף טז עמוד ב- דף יז עמוד א), שבמוקדה הדיון על שימוש בשקרים לבנים. תוכלו להיעזר במידע נוסף.
- הרחיבו על הדלקת נרות חנוכה דרך היחידה על נרות חנוכה (לגילי 11-6).
