מקור
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
וַיְכַל אֱ-לֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה;
וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ:
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱ-לֹהִים לַעֲשׂוֹת.
בראשית ב, א-ג
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- מי או מה תומכים, מאפשרים ומעניקים השראה לצמיחתי?
- כיצד לוח השנה העברי מסייע לי לצמוח?
- כיצד טקסים ומנהגים יהודיים מעשירים את הדרך שבה אני חווה את חיי ואת העולם?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- במה מתבטאת חשיבותו של יום מנוחה שבועי?
- מה הקשרים בין ימות השבוע ליום השבת?
- אילו דרכי מנוחה קיימות מלבד דרכים פיזיות?
רקע למורה
לפי סיפור הבריאה בתורה (בראשית א-ב, ג) אלוהים ברא את העולם בשישה ימים. בכל יום נברא חלק אחר בעולם: האור והחושך, השמיים והארץ, הימים והיבשה, בעלי החיים, גרמי השמים וכמובן, האדם. ביום השביעי לבריאה פסק ("וַיְכַל") אלוהים ממלאכת הבריאה. הוא בירך את היום השביעי...
עוד
לפי סיפור הבריאה בתורה (בראשית א-ב, ג) אלוהים ברא את העולם בשישה ימים. בכל יום נברא חלק אחר בעולם: האור והחושך, השמיים והארץ, הימים והיבשה, בעלי החיים, גרמי השמים וכמובן, האדם. ביום השביעי לבריאה פסק ("וַיְכַל") אלוהים ממלאכת הבריאה. הוא בירך את היום השביעי והבדיל אותו משאר הימים. היום השביעי מוגדר במסורת היהודית כיום מנוחה, זכר ליום בו שָבַת אלוהים ממלאכת הבריאה. בדומה לאלוהים, המסורת מלמדת אותנו לא לעשות מלאכה ביום זה ולנוח מעיסוקי השבוע. במשך הדורות הגדירו בהלכה ובמחשבה היהודית את גבולותיה של המנוחה בשבת – מהי הימנעות ממלאכה המוגדרת כמנוחה. אך גם מי שאינו נצמד להלכה היהודית יכול להגדיר לעצמו את מנוחת השבת שלו: למשל מנוחה פיזית, זמן משפחתי, פנאי לתחביבים, פנאי לתפילה, זמן "להיות" ולא רק "לעשות" או כל דבר אחר שמייצג עבורנו את השביתה וההפסקה של רצף השבוע.
פסוקים אלה פותחים את הקידוש בערב שבת.
לצעירים:
- בקשו מהתלמידים להציג תנועות של עבודה (בנייה, בישול, ניקיון, שיעורי בית, עבודה במשרד, עבודת גינון וכדו') ותנועות של מנוחה (כדאי לעודד אותם לחשוב על סוגים שונים של מנוחה, לא רק שינה, למשל לקרוא ספר, לטייל בנחת, לעשות משהו שאוהבים וכדומה).
בשלב הבא בקשו מהם לחזור על הפעילות, הפעם על רקע מוזיקלי. השמיעו מוזיקה קצבית וציינו בקול רם: יום ראשון, יום שני וכו', על התלמידים לעשות את תנועות העבודה. כאשר מגיעים לשבת, הנמיכו או החליפו את המוזיקה, והתלמידים יחליפו את פעולתם לתנוחת מנוחה.
לבוגרים:
- קיימו פעילות אסוציאטיבית למושגים עבודה ומנוחה, שמטרתה להרחיב את המושגים אל מעבר החשיבה הסטנדרטית והאוטומטית. ציירו שתי "שמשות" על הלוח, אחת עם המילה עבודה, והשנייה עם המילה מנוחה. בקשו מהתלמידים לחשוב על אסוציאציות לכל אחת מהמילים. לאחר מכן, שרטטו טבלה עם שתי עמודות: שבת וימות השבוע, ובקשו לשבץ בתוכה את המילים שעל הלוח.
ביחד תוכלו לבדוק אם היתה הלימה בין המילים הקשורות למנוחה לבין השבת, ואם היתה הלימה בין המילים הקשורות לעבודה לבין ימות החול.
האם יש מילים ואסוציאציות של עבודה שמתקשרות דווקא לשבת? מה למשל?
- ממה שָבַת (נח) אלוהים ביום השביעי?
- האם לדעתכם אלוהים היה צריך מנוחה אחרי שברא את העולם? אם לא, אז למה שָבַת?
- האם אתם זקוקים למנוחה בסוף השבוע? ממה?
- מה אתם מרגישים שאין לכם מספיק זמן במהלך השבוע?
- איך אתם נחים?
- במה תורמת המנוחה בשבת לשאר ימות השבוע?
לבוגרים:
- למה לדעתכם התורה מספרת גם על הפסקת מלאכת הבריאה ביום השביעי ולא נעצרת ביום השישי, בתום פעולת הבריאה?
- מה הקשר בין שביתה (הפסקת עבודה) לבין מנוחה? מה ההבדלים?
- נאמר שאלוהים בירך את השבת וקידש אותה – הסבירו את פעולות אלה במילים שלכם. מהי הברכה של השבת בעיניכם?
- הקרינו מצגת עם תמונות מבריאת העולם. הסבירו על הדברים השונים שנבראו בכל יום והתלמידים ימצאו אותם בתמונות. כעת נבקש מהתלמידים לצייר את השבת: חשבו יחד – איך מציירים שבת, איך מציירים מנוחה? אילו דברים מייצגים את השבת ומנוחת השבת עבורנו? אתגר: בקשו מהתלמידים לבחור קבוצת צבעים שמייצגים בעיניהם מנוחה, ולצייר איתה את ציור השבת שלהם. אילו צבעים אינם מתאימים לציור השבת, ולמה?
בסיכום, ניתן לתלות את ציורי השבת של כולם ולברר מה ההבדלים באופן בו כל אחד מציין את השבת ולבדוק האם בכל זאת קיים משהו משותף באופן בו כולנו חווים את השבת.
לבוגרים:
- ביחד עם התלמידים, הכינו רשימה על הלוח של דרכים בהם ניתן לנוח ולצבור כוחות. התלמידים יתחלקו לזוגות וכל אחד יספר לשני על השבת המשפחתית שלו ועל האופן שבו הם נחים בשבת. הַציעו להם לחשוב על שבת מיוחדת, שנהנו בה במיוחד, והרגישו שצברו בה כוחות חדשים לקראת השבוע הקרוב. סכמו במליאה: אילו אפשרויות שונות למנוחה עלו? מהן הנפוצות? מדוע הפעילויות השונות שהוזכרו מסייעות במנוחה?
- הקרינו תמונות של פעילויות מנוחה ובילוי. כל תלמיד יבחר 3 תמונות וידרג אותן לפי רמת המנוחה שהן מייצגות עבורו. התלמידים יכולים גם להוסיף פעילות שאינה מופיעה אבל מייצגת מנוחה עבורם ולשלב אותה בדירוג. בקשו מהתלמידים לשתף במליאה איזו תמונה מייצגת עבורם את הרמה הגבוהה ביותר של מנוחה ואיזו את הרמה הנמוכה ביותר.
דונו: מה הופך פעילות למנוחה? האם הדבר קשור ברמת הפעילות הפיזית? האם יש דברים שלפעמים נחשבים כמנוחה ובזמנים אחרים לא? האם לפעמים טיול זה מנוחה ולפעמים לא? מה הסיבה לכך?
- בקשו מהתלמידים להגדיר מהי מנוחה.
עד כאן הדגשנו שהציווי למנוחה בשבת אינו מתייחס אך ורק למנוחה פיזית, אך מנוחה פיזית היא בכל זאת חלק ממנוחת השבת.
- מקמו את עצמכם על הציר שלפניכם:
אני טיפוס של מנוחה —————————————– אני טיפוס של עשייה
(כיף לי לשבת ולשכב וכדומה) (כיף לי לרוץ ולקפוץ וכדומה)
שאלו:
– האם אתם מרוצים מאיפה שמיקמתם את עצמכם?
– האם הייתם רוצים להתנסות בסגנון אישיות אחר?
– האם יש מצבים בהם אתם יותר נוטים להיות טיפוס של מנוחה ומצבים אחרים שאתם יותר טיפוס של עשייה? איזה מצבים ולמה?
– מה היתרונות ומה החסרונות של כל אחד מהטיפוסים?
-
קראו את הקטע מפו הדב העוסק בעשיית שום דבר.
"מה אתה הכי בעולם אוהב לעשות, פו?"
"ובכן" אמר פו "מה שאני הכי אוהב… " ואז היה עליו לעצור להרהר בדבר […] ולאחר שהיפך בנושא, אמר, "מה שאני הכי אוהב לעשות בעולם, זה כשאני וחזרזיר באים לבקר אותך, ואתה אומר: 'מתחשק לכם משהו קטן?' ואני אומר: 'טוב, לא אתנגד למשהו קטן. מה איתך, חזרזיר?', וזה הופך להיות מין יום נחמד שכזה בחוץ, עם ציוץ ציפורים".
"גם אני אוהב את זה" אמר כריסטופר רובין, "אבל מה שאני הכי אוהב לעשות זה שום דבר."
"איך עושים שום דבר?" שאל פו, אחרי שתהה לעצמו במשך זמן רב.
"אה, זה כשאנשים קוראים לך בדיוק כשאתה עומד לעשות את זה, 'מה אתה עומד לעשות כריסטופר רובין', ואתה אומר: אה, שום דבר, ואתה הולך ועושה את זה".
"אה, אני מבין", אמר שוב פו. "זה מין שום דבר שכזה כמו שאנחנו עושים עכשיו"(מתוך א.א. מילן, הבית בקרן פו)
דונו בשאלה כיצד ניתן לעשות "שום דבר" ומה כל כך נחמד בכך? ממה נהנה רובין בעשיית שום דבר? התלמידים יכתבו זיכרון מחוויית "שום דבר" שחוו בזמן האחרון ונהנו ממנה.
-
קראו את הסיפור מתנת השבת העוסק במתנה שמעניקה מנוחת השבת. הסיפור מדגים כיצד מנוחת השבת יכולה לחדש את יצירתנו ולרענן את כוחנו לקראת השבוע החדש.
– באיזה אופן דומה סיפור זה לסיפור בריאת העולם ולמנוחת אלוהים ביום השביעי?
– בכיתות ג-ה נוכל לעסוק בשאלה האם יצירת האדם הסתיימה ביום השישי, או כמו בסיפור ניתן להמשיך ולהוסיף פרטים לציור / לבריאה?
- למדו את הטקסט של הקידוש בערב שבת, המצטט פסוקים מסיפור הבריאה (בראשית ב, א-ד). הקידוש הוא הטקס הפותח את השבת וההבדלה היא הטקס המסיים את השבת. בין שני הטקסים אנחנו מוזמנים לחוות זמן שנתפס במסורת כזמן אחר, זמן מנוחה.