מקור
וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים […]. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. […]
וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר, וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.
אסתר, פרק ט', פסוקים כ'-כ"ח
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- במה מתבטאת חשיבותי כפרט בקהילה?
- כיצד לוח השנה העברי מסייע לי לצמוח?
- מדוע חגים, ריטואלים, מנהגים, ערכים ומסורות חשובים לי, למשפחה שלי ולקהילה שלי?
- כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?
- כיצד יכולים מנהגים יהודיים להיות משמעותיים עבורי גם אם אני לא מגדיר/ה את עצמי דתי/ה?
- מה הם הערכים היהודיים (כגון: חירות, אחריות, צדק, קהילה, כבוד לאחר, ועוד) שחברה מתוקנת צריכה להוקיר?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- מה המשמעות והחשיבות החברתית של מנהגי הפורים?
- כיצד באים לידי ביטוי ערכים שונים בחג הפורים?
רקע למורה
חג פורים הוא חג שנקבע בידי חכמים ואינו חג מהתורה. החג נקבע זכר לאירועים שקרו על פי המסורת בימי הגלות שלאחר חורבן בית ראשון, תחת ממלכת פרס. על פי המסופר במגילת אסתר, בה מתוארים האירועים, על העם היהודי עמדה גזרת שמד ממנה ניצל, ואת...
עוד
חג פורים הוא חג שנקבע בידי חכמים ואינו חג מהתורה. החג נקבע זכר לאירועים שקרו על פי המסורת בימי הגלות שלאחר חורבן בית ראשון, תחת ממלכת פרס. על פי המסופר במגילת אסתר, בה מתוארים האירועים, על העם היהודי עמדה גזרת שמד ממנה ניצל, ואת הצלה זו חוגגים בפורים. ניתן למצוא במגילה תיאורים של ערבות הדדית בין היהודים, למשל השתתפות העם היושב בשושן הבירה בצום שגזרה על עצמה אסתר, קודם שביקשה מהמלך אחשוורוש על גורל עמה. ערך זה של ערבות הדדית עזר ליהודים להתמודד עם רוע הגזרה ואף לנצחה, וזהו גם אחד הערכים המונצחים בחג הפורים באמצעות מנהגי החג.
בפורים ארבעה מנהגים מרכזיים, שנהוג לכנותם "ארבעת המ"מים" מפני ששמותיהם מתחילים בעברית באות מ'. המנהגים הם: משתה (סעודה), מקרא מגילה, מתנות לאביונים, ומשלוח מנות. בקטע המובא מסוף מגילת אסתר מסופר שכאשר אסתר ומרדכי כתבו את האירועים שהביאו אותם לקבוע את חג הפורים, הם קבעו גם את מנהגי החג. הרמב"ם (הלכות מגילה, פרק ב) פירט את הלכות החג:
- מתנות לעניים – נותנים סכום כסף או מזון לעניים ביום פורים. צריך לתת לפחות לשני עניים ועדיף להרבות ולתת כמה שיכול.
- משתה – סעודה הנעשית ביום פורים ובה נהוג לשתות אלכוהול.
- משלוח מנות – נותנים לפחות לחבר אחד שתי מנות של מאכלים כדי לחגוג את הסעודה.
- מקרא מגילה – נוהגים לקרוא את מגילת אסתר בערב פורים ובבוקרו. קריאת מגילה אינה מוזכרת במפורש בפסוקים כשלושת המצוות האחרות, אך חכמים מצאו לה רמז במילים "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים".
הרמב"ם גם הדגיש את הפן של הערבות ההדדית הקיימת בחג ובאה לידי ביטוי במנהגיו. על כך אמר: "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים, מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו – שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה" (שם, שם).
למעשה אפשר לראות בכל מנהגי החג את השתקפותו של ערך הערבות ההדדית:
בקריאת המגילה יושבים כולם יחד וקוראים סיפור המדגיש את חשיבות הקשר והאכפתיות בין בני העם שהביא להצלתם; במשלוח מנות נותנים אוכל לאחרים לצורך המשתה, וכמובן מתנות לאביונים היא נתינה לנזקקים בחברה שיהנו גם הם מן המשתה והשמחה. מכאן שגם המשתה צריך להיעשות במצב שבו כל העם נהנה ממנו ואין כאלה שאינם יכולים לסעוד.
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה 
איך עושים זאת? הקרינו דף מצגת עם תמונות המייצגות את מנהגי החג, ושאלו מה מחבר בין 4 התמונות האלו. המשותף הוא גם שאת כולם מציינים בפורים, הם מוזכרים או נרמזים במגילת אסתר, וכן הם מתחילים באותה אות – מ' בעברית, M בלעז. במנהגים אלו ובמשמעותם נעסוק הפעם.
- למה לדעתכם קבעו מרדכי ואסתר מנהגים לציון ימי הפורים? למה דווקא מנהגים אלה?
- כיצד קשורים מנהגי פורים לסיפור של פורים?
- כיצד קשור ערך הערבות ההדדית לסיפור החג? כיצד מתקיים ערך הערבות ההדדית במנהגי החג?
- אילו עוד ערכים נלמדים ממנהגי החג? איזה ערך הוא בעל חשיבות מיוחדת עבורכם באופן אישי?
- הרמב"ם הדגיש שעדיף להרבות במתנות לאביונים על פני שאר מנהגי החג, משום שאין שמחה גדולה יותר מלשמח את הנזקקים. מה הקשר בין שמחה למתנות לאביונים? האם חוויתם פעם שמחה בעקבות מעשה צדקה שעשיתם? איך ניתן להסביר זאת?
- בשונה מחגים אחרים, בהם לרוב ניתן לקיים את מצוות החג גם אם חיים באי בודד ואין אף אדם להשתתף איתו בחג, מנהגי פורים מכוונים ליחסים בין אנשים בקהילה. מה ניתן ללמוד מכך על ערכי החג? מה ניתן לקחת ממנהגים אלה ליחס שלנו לחיי קהילה ולחיבורים עם אנשים אחרים? כיצד נוכל להחיל את הערך הקהילתי שנלמד ממנהגי פורים גם על חיי היום-יום?
- למדו את התלמידים על הכלל שצריך לתת במשלוח מנות לפחות שתי מנות שונות זו מזו. הציעו לתלמידים להכין משלוחי מנות זה לזה, כאשר כל מנה מסמלת ערך אחר של החג. לדוגמא, מנה אחת תהיה משהו שמיועד לשמח את המקבל ותסמל את ערך השמחה בחג, והמנה השנייה תהיה משהו שמיועד לעזור למקבל ותסמל את ערך הערבות ההדדית. תוכלו להציע להכין משלוח מנות סמלי, ממנות שאינן מאכל. לדוגמה משלוח מנות שבו שוברים לשימוש החבר (שובר בדיחה, שהתלמיד יכול לפדות אותו ולשמוע בדיחה מחברו, יסמל את ערך השמחה, ושובר נוסף של עזרה בשיעורי בית כסמל לערבות הדדית).
- חישבו על עמותה או ארגון חסד שאתם מזדהים עם מטרותיו. התלמידים יצרו קמפיין לאיסוף תרומות לארגון לקראת פורים, תחת המצווה של מתנות לאביונים. התלמידים יוכלו לאסוף בקבוקים למחזור ולהשתמש בכסף הפיקדון לצורך זה, או לאפות עוגיות ולמכור וכדומה.
- הרחיבו באמצעות היחידה מגילת אסתר – סיפור החג לגילאי 6-11.
- האזינו לקריאת מגילת אסתר או בנוסח מרוקאי של הילה כהן-צ'סלה, תוכלו ללמוד כמה פסוקים עם המנגינה של הטעמים באמצעות הקשבה חוזרת.
- הזמינו את התלמידים לחשוב על פעילות, משחק או מעשה אחר שכל התלמידים בכיתה יכולים לעשות אותו ובכך להגביר את הערבות ההדדית בכיתה (לדוגמא ליצור לוח מודעות של דברים שתלמידים מבקשים בהם עזרה ותלמידים מציעים עזרה, או שבתחילת כל שיעור תלמיד אחד יספר על עזרה שקיבל מתלמיד אחר בכיתה, וכדומה).
- סרטון הסבר על קריאת המגילה כולל הברכות.
- ברכות על קריאת המגילה שנאמרות לפני הקריאה, ובנוסח מרוקו גם עם הברכות בסיום הקריאה. אפשר להשמיע את ברכות המגילה במנגינה.
- דוגמה לקריאה בבית הכנסת בה מרעישים ברעשנים בקריאת שמו של המן.
- למדו להכין אריזות למשלוח מנות: בצורת ליצן, בצורת אוזן המן ובצורת קופסה קטנה.
- סרטון הסבר על פורים.
