מקור
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה:
אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר?
"מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶתְכֶם?" (דברים ו כ)
וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: "אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן".
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר?
"מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" (שמות יב כו),
לָכֶם – וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות יג ח), לִי – וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר?
"מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות יג יד).
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל – אַתְּ פְּתַח לוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות יג ח).
(מן ההגדה של פסח)
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- איך מעבירים מסר לאנשים מטיפוסים שונים?
- כיצד תיאור ארבעת הבנים מלמד אותנו על הכלה?
- כיצד אוכל להפוך את ההגדה לרלוונטית עבורי, עבור משפחתי או הקהילה שלי?
- כיצד השתנתה ההגדה במשך השנים?
רקע למורה
הקטע "כנגד ארבע בנים" לקוח ממדרש חכמים (מכילתא דרבי ישמעאל יג, יד) העוסק בארבע דרכים לקיים את הציווי לספר ביציאת מצרים. בתורה מופיע ציווי זה ארבע פעמים וחכמים דרשו שכל ציווי מייצג דמות של בן אחר (חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול) ודרך אחרת...
עוד
הקטע "כנגד ארבע בנים" לקוח ממדרש חכמים (מכילתא דרבי ישמעאל יג, יד) העוסק בארבע דרכים לקיים את הציווי לספר ביציאת מצרים. בתורה מופיע ציווי זה ארבע פעמים וחכמים דרשו שכל ציווי מייצג דמות של בן אחר (חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול) ודרך אחרת בה יש להעביר את הסיפור בהתאם לאופי הבן. הבן החכם שואל: "מה העדות, החוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוהינו אתכם" – שאלתו מעידה שהוא רוצה ללמוד ולדעת בצורה מפורטת. התשובה המתאימה לו היא תשובה הלכתית עם מידע על חוקי הפסח. הרשע שואל שאלה שנתפסת כמתריסה: "מה העבודה הזאת לכם?", וכאילו מוציא את עצמו מהסיפור. על כך הוא מקבל תשובה חריפה ועוקצנית. התם שואל בפשטות "מה זאת?" – ומקבל תשובה פשוטה על יציאת מצרים. ושאינו יודע לשאול, כיוון שאינו שואל, הגישה היא: "את פתח לו". לילדים שאינם יודעים לשאול, כלומר, אולי מתקשים בהבעה, או שלא מבינים שיש על מה לשאול, המבוגרים צריכים לספר מיוזמתם ולא לחכות שיישאלו. הרעיון להעניק תשובה לכל אחד מהבנים לפי אישיותו תואם גם לתפיסה החינוכית של ספר משלי, שם נאמר: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (משלי כב, ו). בהגדה אמנם מופיעים ארבעה בנים, אבל כיום יש שנוהגים להוסיף ארבע בנות ולהתייחס למאפייניהן הייחודיים.
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה - איך אני לומד/ת? התלמידים יכתבו את שיטת הלימוד הטובה ביותר עבורם, או ישרטטו את מרחב הלמידה המתאים להם (למשל לבד או עם חברים, עם מוזיקה ברקע/בשקט, ליד שולחן העבודה/ בסלון). אחר כך בקשו ממספר תלמידים להמחיש את הדרך הזו בפני הכיתה, קטע קצר. דונו במשמעות של ההבדלים שהתגלו, וההשלכות היכולות להיות לזה בכיתה.
- אפשר להזמין חמישה תלמידים ותלמידות לקרוא את הקטע – קריינ/ית וארבעה "בנים". כך יומחשו הקולות הנפרדים בו.
- כל אחד מהבנים מקבל תשובה שונה. לפי מה נקבעת התשובה אותה הוא מקבל? מה ניתן ללמוד מכך על הדרך בה יש ללמד?
- הבן המוגדר כרשע מקבל נזיפה על שאלתו. מה דעתכם על תגובה זו כלפיו? איך אתם הייתם מגיבים אליו?
- אף שהבן הרביעי לא יודע לשאול, הוא נכלל בתוך השיחה ומתייחסים אליו. למה לדעתכם נוהגים כך איתו ולא מתעלמים ממנו? נסו לתאר איזה סוג ילד הוא הבן שאינו יודע לשאול.
- מה אפשר ללמוד מכך שכל הבנים מוזמנים לשבת סביב השולחן ולהשתתף בשיחה, גם אלו שמפגינים תכונות שאולי פחות חיוביות?
- עם איזה מארבעת הבנים אתם הכי מזדהים? למה?
- ההגדה יוצרת אבחנה בין ארבעה סוגי אישיות. מה דעתכם על חלוקה זו – האם באמת ניתן להגדיר ילד אחד כ"חכם" ואחר כ"רשע"? נסו לחשוב איך היה ניתן לתאר אחרת את כל אחד מהבנים.
- יש שטוענים שבכל אחד מאיתנו יש צדדים שונים, ולפעמים אנחנו חכמים, לפעמים תמים וכן הלאה. באילו מצבים בולט בכם כל אחד מהבנים? תנו דוגמאות. (אפשר לסייע לתלמידים למצוא דוגמאות באמצעות מצבים מהחיים: כשאני כועס… כשאני חסר ביטחון… כשאני בסביבה מוכרת, כשאני עם חברים וכו').
- בעשורים האחרונים יש הגדות שמוסיפות ארבע בנות. מדוע היה חשוב למחברי ההגדות לעשות כך? מה דעתכם על כך? מה אפשר ללמוד מכך על התפתחות ההגדה?
- הכינו כתרים שעל כל אחד מהם רשומה דרך שונה ללמידה, למשל: בקריאה, בהאזנה או צפייה, בקבוצה, בחברותא, בשיר, בשינון בעל פה וכו'. בקשו מתלמיד אחר כל פעם לשים את הכתר על הראש, בלי לראות מה כתוב עליו. שאר התלמידים "יספרו" לו, בתורות, את סיפור יציאת מצרים בדרך שתתאים לצורת הלימוד המועדפת שלו. על התלמיד לנחש מהי.
- כדי להבין את השוני בין הבנים, הציגו לתלמידים את יצירתו של דוד וונדר (מתוך הגדה של פסח לזכר השואה, ארצות הברית 1984) העושה שימוש בספרים בכדי לסמל את כל אחד מהבנים בהגדה.
דונו בשאלות איזה ספר מייצג איזה בן? כיצד ניתן לדעת? למה האמן בחר דווקא בספרים כסמל ביצירה זו?
בקשו מהתלמידים לבחור סמל אחר לייצג את ארבעת הבנים ולצייר את כל אחד מהייצוגים בהתאם לאופי של הבן. לדוגמא: ארבעה כסאות, ארבעה כלי נגינה, ארבע חיות וכדומה. - ההגדה עוסקת בארבעה בנים, יש שהשלימו את החסר וכתבו קטע על ארבע בנות. נסו גם אתם לחדש ולכתוב קטע על פסח או יציאת מצרים, מנקודת מבטן של ארבע דמויות. למשל:
-כתבו קטע לארבעה סוגים של קהילות יהודיות שחוו רדיפה ויצאו לחירות, למשל: ברית המועצות, אתיופיה, תימן, אירן. קראו על קורות העדה ועל יציאת מצרים שלהם, ותארו אותה מנקודת מבטם, בסגנון "ארבעה בנים". (למשל ה"בן" מברית המועצות יכול לשאול: מדוע לא הורשינו ללמוד עברית?).
– כתבו קטע הפונה לילדים המפגינים ארבעה סוגים של אינטליגנציות, בהשראת שיטתו של הווארד גרדנר. פסיכולוג בתחום החינוך, שהציג את התפיסה שאנשים קולטים את העולם דרך סוגי חשיבה שונים. (למשל: ספורטאית, מה היא אומרת? וכו'). - בקשו מהתלמידים לחשוב כיצד ניתן להעביר את המסרים של ארבעת הבנים בליל הסדר המשפחתי או הקהילתי? איזה מסר ירצו להעביר, ואיך יעבירו אותו בצורה מעניינת שיתאים למשתתפים?
- למדו את הקטע מספר משלי כב ו "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ", העוסק בשיטת חינוך מותאמת פרטנית. דונו בשאלה כיצד ניתן לקיים מערכת חינוך בה מתחנכים סוגים שונים של ילדים זה לצד זה, ולשמור על העקרון ממשלי.
- צפו ביצירות אומנות העוסקות בארבעת הבנים. מה מוסיפה כל יצירה לטקסט המקורי? איך מפרש כל אמן את הטקסט?
