מקור
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'. […]
וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל.
וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.
ויקרא פרק כ"ג, פסוקים ל"ד, מ
—-
וכך אומרים חכמים במדרש על ארבעת המינים:
פְּרִי עֵץ הָדָר אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל.
מָה אֶתְרוֹג זֶה יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְיֵשׁ בּוֹ רֵיחַ,
כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים.
כַּפּוֹת תְּמָרִים אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל.
מָה הַתִּימָרָה הַזּוֹ יֵשׁ בָּהּ טַעַם וְאֵין בָּהּ רֵיחַ,
כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹרָה וְאֵין בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים.
וַעֲנַף עֵץ עָבֹת אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל.
מָה הֲדַס זֶה יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ וְאֵין בּוֹ טַעַם,
כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְאֵין בָּהֶם תּוֹרָה.
וְעַרְבֵי נַחַל אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל.
מָה עֲרָבָה זוֹ אֵין בָּהּ לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ,
כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶן בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶן לֹא תּוֹרָה וְלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים.
[…]
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִקָּשְׁרוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת.
מדרש ויקרא רבה פרשה ל סימן יב
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?
- במה מתבטאת חשיבותי כפרט בקהילה?
- כיצד הידיעה שיהודים בכל העולם חוגגים את אותם החגים ומתפללים את אותן התפילות תורמת לתחושת השייכות שלי לעם היהודי?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- מה החשיבות של ריבוי זרמים וסוגי אנשים בעם?
- מה הערך באחדות בעם?
- כיצד אפשר להכיל ריבוי דעות עם אחדות?
- כיצד רעיון החיבור בין חלקים שונים בעם בא לידי ביטוי בחג הסוכות?
רקע למורה
על פי התורה, בסוכות נוטלים (לוקחים) ארבעה מיני צמחים, מחזיקים אותם יחדיו מברכים ומנענעים אותם לכל כיוון כחלק מסדר התפילה בחג. למצווה זו קוראים "נטילת לולב", ולמיני הצמחים שנוטלים קוראים יחד "ארבעת המינים". בתורה המינים המוזכרים כ"ארבעת המינים" אינם מפורשים וברורים. למשל לא מצוין...
עוד
על פי התורה, בסוכות נוטלים (לוקחים) ארבעה מיני צמחים, מחזיקים אותם יחדיו מברכים ומנענעים אותם לכל כיוון כחלק מסדר התפילה בחג. למצווה זו קוראים "נטילת לולב", ולמיני הצמחים שנוטלים קוראים יחד "ארבעת המינים". בתורה המינים המוזכרים כ"ארבעת המינים" אינם מפורשים וברורים. למשל לא מצוין מהו "פרי עץ הדר". חכמים קבעו מהם המינים: "פרי עץ הדר" הוא אתרוג – פרי הדר הדומה ללימון; "כפות תמרים" הוא הלולב – ענף צעיר של עץ הדקל (התמר); "ענף עץ עבות" הוא הדס – שיח ירוק וריחני בעל ענפים עבים ועלים צפופים, "ערבי נחל" זו ערבה – ענפים משיח הערבה הלבנה הגדל לצד נחלים ומעיינות.
חכמים הסבירו את השימוש בארבעת המינים הללו דווקא באמצעות הסברים ודימויים שונים. במדרשים ארבעת המינים נמשלים לאברי הגוף, לאבות האומה, ולסוגי אנשים שונים מעם ישראל כמו במדרש שלפנינו, בו ההבדלים בין סוגי האנשים, מדומים לטעם ולריח של המינים. הטעם מלמד על תורה (הידע), והריח מלמד על מעשים טובים. למרות השוני ואף בזכותו, אוגדים יחד את המינים השונים, ואת סוגי האנשים השונים בעם, וכל אחד תורם את חלקו למכלול. מדרש זה מלמד על ערך האחדות והקהילתיות, לצד שמירה על מקומו של היחיד וייחודו.
על פי המסורת, לצורך מצוות ארבעת המינים יש ליטול אתרוג אחד, לולב אחד, שלושה הדסים ושתי ערבות. את הלולב, ההדסים והערבות נוהגים לאגוד יחד באמצעות מתקן שעשוי עלי לולב יבשים. בחירת המינים נעשית מתוך הקפדה על כללי הלכה שונים, הקובעים את כשרות הצמח לצורך המצווה. לדוגמה, אם באחד המינים יש פגם במראהו ובצורתו, ייתכן שלא יהיה כשר. על המצווה מברכים: "ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב", ולאחר מכן מנענעים את המינים לכיוונים שונים, ויש מנהגים שונים במספר הנענועים וכיוונם.
מקורה של המסורת לנענע את הלולב אינו בתורה אלא במשנה. את המסורת הזו מסבירים חכמים בתלמוד באמצעות רעיון שנלמד מהנפת לחם הפנים במקדש: "אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא [לצדדים] למי שהארבע רוחות שלו, מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו" (תלמוד בבלי מסכת סוכה דף לז עמוד ב).
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה 
איך עושים זאת? - התלמידים יתחלקו לקבוצות של ארבע באופן אקראי. הם ינסו למצוא כמה שיותר דברים שמשותפים לארבעתם וכמה שיותר דברים שמבדילים אותם זה מזה. לאחר מכן הם יבחרו במכנה אחד משותף משמעותי ועל בסיסו יעניקו שם לקבוצה שלהם ויצרו עבור עצמם סמל / דגל / לחיצת יד סודית וכדומה. דונו במליאה – מה יותר קל? למצוא מכנים משותפים או מבדילים? אילו דברים עוזרים לאנשים להתחבר למרות השוני בין האנשים? הסבירו על ארבעת המינים ולמדו את המדרש העוסק בייחוד של קבוצות שונות בעם היהודי ועל המכנה המשותף להם כחלק מאותו עם.
- הקרינו מצגת על ארבעת המינים.
- אילו מאפיינים ייחודיים יש לכל אחד מארבעת המינים? (אפשר להיעזר בטבלה בהצעות לפעילויות)
- מה מביע הרעיון של אגידתם יחד?
- איזה טיפוס של אדם מייצג כל אחד מארבעת המינים לפי המדרש? עם איזה טיפוס אתם מזדהים?
- במשל, ארבעת המינים הם בנמשל אנשים שונים בעם. מה לדעתכם הנמשל של ה"אגידה" שלהם יחד?
- למה לדעתכם החכמים רואים חשיבות בחיבור בין פרטי העם? מהי בעצם משמעותו של איגוד זה – האם הכוונה שכולם חושבים ומתנהגים בצורה דומה? האם אתם מסכימים עם החכמים שאחדות היא ערך חשוב?
- לפי הנמשל במדרש מה יקרה לדעתכם לייחוד של כל אחד מהאנשים כאשר כולם מחוברים יחדיו, האם הייחוד ייבלע או יבלוט? האם לדעתכם חשוב לתת מקום לסוגי האנשים השונים ולא לשאוף שכולם יהיו אותו דבר? הסבירו.
- כיצד הערך של אחדות בא לידי ביטוי בחייכם (חשבו על קבוצות שונות: הכיתה שלכם, המשפחה, נבחרת, תנועת נוער, העם היהודי)?
- האם יש מקרים לדעתכם עדיף לשמור על נבדלות ולא להיות חלק מהקהילה? הסבירו.
- מומלץ להביא לכיתה סט של ארבעת המינים. אפשרו לתלמידים לבחון אותם מקרוב באמצעות החושים (ראייה, מישוש, ריח). לאחר מכן, התלמידים יתארו את המינים במילים שלהם. ניתן לעשות מבלי לומר לתלמידים את שמות המינים ולבקש מהם לחשוב איזה אחד מהמינים הוא כל אחד מהמינים בתורה. ניתן גם להתנסות בחוויית נטילת המינים יחד.
- להבנת הנמשל אפשר להיעזר בטבלה. התלמידים יסמנו V או X לשאלות – האם יש טעם/ ריח. בעמודה האחרונה יכתבו את הנמשל. שימו לב שהמדרש מתייחס לפרי התמר ולא לענף הלולב עצמו.
המין |
יש טעם? |
יש ריח? |
הנמשל: אנשים בעם ישראל… |
אתרוג |
v |
v |
שיש להם ידע (תורה) ומעשים טובים |
כפות תמרים (ופרי התמר) |
|||
הדס |
|||
ערבה |
- לאילו סוגים נוספים של אנשים ניתן להשוות לכל אחד מהמינים? כתבו בצורת מדרש:
פְּרִי עֵץ הָדָר אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל.
מָה אֶתְרוֹג זֶה יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְיֵשׁ בּוֹ רֵיחַ,
כָּךְ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם __________ וְיֵשׁ בָּהֶם ___________.
וכן הלאה.
- למדו את השיר "הנה מה טוב ומה נעים". אפשר להמחיש את הישיבה יחד של אנשים שונים, אם כל תלמיד יתחפש לדמות אחרת (מבוגרים וצעירים, בעלי מקצועות שונים, ממוצאים עדתיים שונים , זהות דתית אחרת וכו').
לבוגרים:
- התלמידים יחשבו על סוגי אנשים נוספים שארבעת המינים יכולים לייצג, ולאחר מכן יבחרו ארבע טיפוסים מתוכם. התלמידים יחלקו דף לארבע ובכל ריבוע יציירו את אחד מארבעת המינים בהתאם לדמות של אחד מהטיפוסים בו בחרו. עליהם לחשוב – מה עוד יכולים לציין ה"ריח" וה"טעם"? (כשרונות, יכולת חברתית וכו') בתחתית הציור הציעו אילו קשרים ביניהם כדאי לטפח? כיצד לחבר ביניהם?
- למדו קטע ממדרש ויקרא רבה העוסק בדמיון בין ארבעת המינים לאברי הגוף:
השִׁדְרָה של לולב דומה לשִׁדְרָה של אדם, וההדס דומה לעין, וערבה דומה לפה, והאתרוג דומה ללב. אמר דוד אין בכל האיברים גדול מאלו שהן שקולין כנגד כל הגוף, הוי 'כל עצמותי תאמרנה [ה' מי כמוך]'.(מדרש ויקרא רבה פרשה ל, סימן יד)
במה דומה רעיון זה לרעיון שיש צורך בכל חלקי העם יחד? מה ניתן להשליך מהדימוי לאברי הגוף לדימוי לחלקי העם?
- התבוננו בתמונה משוק ארבעת המינים. הסבירו על הרעיון של "הידור מצווה" – הקונים מתעמקים בהתבוננות בארבעת המינים, משום שהם מעוניינים לקנות את ארבעת המינים המהודרים והיפים ביותר לפי אמות המידה של ההלכה. בקניית ארבעת המינים אנשים לא נוהגים כמו בקנייה רגילה בשוק, הם נעצרים לבחון לעומק את הסחורה ויש שאפילו מגיעים עם זכוכית מגדלת לקנייה. התנהגות זו נובעת מ"הידור מצווה" – הרצון לקיים מצווה בדרך הכי טובה ומלאה שאפשר. בקשו מהתלמידים לחשוב באיזה מעשים בחייהם הם מהדרים באופן מיוחד ומנסים לעשותם באופן הטוב ביותר?
- Bracha for the Lulav – סרטון הסבר על אופן נטילת ארבעת המינים (באנגלית)
- נטילת הלולב נעשית עם תנועות גוף, תוכלו לצפות בסרטון בו תנועות הנטילה מתחברות למוזיקה ותנועות ריקוד שונות:
The Lulav Shake DJ Raphi
Shake Your Lulav
