מקור
שַׁבָּת הַמַּלְכָּה / חיים נחמן ביאליק
הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –
בֹּאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
הִנֵּה הִיא יוֹרֶדֶת הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה,
וְעִמָּהּ מַלְאָכִים צְבָא שָׁלוֹם וּמְנוּחָה.
בֹּאִי, בֹּאִי, הַמַּלְכָּה!
בֹּאִי, בֹּאִי, הַמַּלְכָּה! –
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
קִבַּלְנוּ פְּנֵי שַׁבָּת בִּרְנָנָה וּתְפִלָּה,
הַבַּיְתָה נָשׁוּבָה, בְּלֵב מָלֵא גִילָה.
שָׁם עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, הַנֵּרוֹת יָאִירוּ,
כָּל-פִּנּוֹת הַבַּיִת יִזְרָחוּ, יַזְהִירוּ.
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
בֹּאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
שְׁבִי, זַכָּה, עִמָּנוּ וּבְזִיוֵךְ נָא אוֹרִי
לַיְלָה וָיוֹם, אַחַר תַּעֲבֹרִי.
וַאֲנַחְנוּ נְכַבְּדֵךְ בְּבִגְדֵי חֲמוּדוֹת,
בִּזְמִירוֹת וּתְפִלּוֹת וּבְשָׁלֹש סְעֻדּוֹת.
וּבִמְנוּחָה שְׁלֵמָה,
וּבִמְנוּחָה נָעֵמָה –
בָּרְכוּנוּ לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –
בֹּאוּ וּנְלַוֶּה אֶת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.
צֵאתֵךְ לְשָׁלוֹם, הַקְּדוֹשָׁה, הַזַּכָּה –
דְּעִי, שֵׁשֶׁת יָמִים אֶל שׁוּבֵךְ נְחַכֶּה…
כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!
כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- כיצד הפעולות שלי מעניקות מימד של קדושה לזמן?
- מה הופך זמן לקדוש?
- מדוע חגים, ריטואלים, מנהגים, ערכים ומסורות חשובים לי, למשפחה שלי ולקהילה שלי?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- במה באה לידי ביטוי "מלכות" השבת?
- כיצד רצף הפעולות והמעשים שעושים בשבת מייחדים אותה?
רקע למורה
השיר "שבת המלכה" נכתב על ידי חיים נחמן ביאליק כשיר ילדים. מבנה השיר מבוסס על הפיוט "שלום עליכם" אותו נהוג לשיר קודם הקידוש של סעודת ליל שבת. השורה האחרונה בכל בית לקוחה מהפיוט, המבוסס על האגדה התלמודית לפיה מלאכים מלווים את האדם מבית הכנסת...
עוד
השיר "שבת המלכה" נכתב על ידי חיים נחמן ביאליק כשיר ילדים. מבנה השיר מבוסס על הפיוט "שלום עליכם" אותו נהוג לשיר קודם הקידוש של סעודת ליל שבת. השורה האחרונה בכל בית לקוחה מהפיוט, המבוסס על האגדה התלמודית לפיה מלאכים מלווים את האדם מבית הכנסת בערב שבת. בנוסף השיר "שבת המלכה" מתכתב עם מנהג קבלת השבת הקבלי, המבוסס אף הוא על הנאמר בתלמוד (מסכת שבת דף קי"ט ע"א) שם מסופר על חכמים שהיו יוצאים לקבל את השבת בזמן כניסתה. באמצעות השיר ניתן ללמוד על מהלך השבת והאירועים המרכזיים בה, מכניסתה ועד צאתה. הבית האחרון, שמתאר את צאת השבת והפרידה מהמלאכים, מזכיר את הציפייה לשבת הבאה, ציפייה המתחילה כבר בצאת השבת. הן כניסת השבת והן צאת השבת מסומלים בהסתלקות החמה מראש האילנות, שאומנם מתרחשת בכל יום, אבל המנהגים והטקסים המיוחדים לשבת הופכים זמן זה לזמן קדוש.
חיים נחמן ביאליק (1873 – 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים ומכונה בישראל "המשורר הלאומי". סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית.
- הביאו לכיתה כתר והניחו על ראשכם או על ראש אחד התלמידים או התלמידות. בקשו מהתלמידים להגיד אילו מילים מתארות אתכם כעת. אפשר להוסיף שאלות שיופנו לתלמידים ספציפיים: איך אני הולכת? באיזה כלי רכב הגעתי? מי מלווה אותי? מה אני לובשת? אילו מילות תואר מתאימות לי?
כעת נלמד על מלכה מסוג אחר לגמרי ונראה אם התיאורים האלה מתאימים גם לה.
- השמיעו את השיר, ובכיתות הגבוהות יותר הקרינו את המילים – רק תרגום או כולל המקור, בהתאם לרמת העברית של התלמידים. אפשר לצפות בסרטון של השיר המלווה באיורים בהתאם לתוכן הבתים.
- הכינו עם התלמידים רשימה של טקסים ואירועים ממהלך השבת המסורתית ורק אז הציגו את השיר. התלמידים יתאימו בין הטקסים והאירועים לבין מילות השיר המתארות אותם טקסים ואירועים. האם יש טקסים שאינם מפורשים בשיר?
- למה לדעתכם מכנה המשורר את השבת בכינויים כמו: "מלכה", "קדושה", "ברוכה", "זכה"? מה הופך אותה לכזו?
- אילו דברים שעושים בשבת קשורים לדעתכם לכך שהיא "מלכה"?
לבוגרים:
- מדוע לדעתכם בחר המשורר לפתוח ולחתום את השיר בתיאור טבע?
- במהלך היממה בה מציינים את השבת יש הנוהגים לקיים טקסים שונים שמייחדים את השבת מימים אחרים. אילו טקסים מוזכרים בשיר? אילו טקסים מסורתיים נוספים אתם מכירים? האם נוהגים במשפחה שלכם טקסי שבת אחרים?
- מה חשיבותם של טקסים שייחודיים לשבת?
- השיר מדגיש את רצף הטקסים והמעשים המאפיינים שבת מסורתית. מה הם היתרונות ומה החסרונות ברצף ידוע מראש? איזה מצב עדיף בעיניכם – רצף קבוע או התרחשויות ספונטניות? הסבירו.
- בשיר, השבת עוברת האנשה: מלכה הנכנסת לביתנו בלוויית מלאכים המוזמנים להתארח בבית. מדוע לדעתכם תיאר המשורר את השבת כמלכה בשר ודם?
- על פי הכינוי של המלאכים, מה תפקידם בשבת? אילו דברים שומרים עבורכם על השבת כזמן של שלום ומנוחה?
- אילו טקסים מסורתיים של שבת (כמו קידוש, שלום עליכם וכדומה) נרמזים בשיר?
- נחבר בין זמן כניסת השבת והרגשות והאווירה המתלווה לשבת, ובכך נעלה את הרעיון שהטבע עשוי להשפיע על הרגשות שלנו: הציגו לתלמידים צילומי שקיעה מרהיבים (החל מדקה 8). שאלו אילו תחושות מעוררת בהם שקיעת השמש? קשרו בין רגשות השלווה שהשקיעה מעוררת ברבים מאתנו לחוויה האישית של שלוות השבת. אפשר לבקש מהתלמידים להמחיש את הדימוי ולצייר את שבת המלכה ברקע המתאים לה – בצבעי שקיעה.
- לבוגרים: הכינו עם התלמידים את ציר הזמן של השבת כפי שהוא עולה מהשיר ועל פי הידע הקודם שלהם. הכינו מראש פתקים עם מנהגי וטקסי השבת, והתלמידים ימקמו אותם על הציר בעזרת הרצף המתואר בשיר.
דונו: האם גם אצלכם יש רצף שחוזר על עצמו כל שבוע או שכל שבת שונה בתכלית מהאחרת? במידה ויש רצף שחוזר על עצמו – באיזו מידה זה תורם לחוויית השבת? באיזו מידה גורע? אילו חלקים על הרצף הם משמעותיים, מעניינים או מהנים במיוחד עבורכם?
החליפו את מיקומם של הפתקים על הרצף. כיצד משפיע סדר הטקסים על הזרימה של השבת? האם יש חלקים ברצף עליהם הייתם מוותרים? האם יש דברים שהייתם רוצים להוסיף לרצף?
- למדו בהרחבה על הקידוש, הדלקת הנרות וטקס ההבדלה.
- למדו את הקטע ארמון בזמן של אברהם יהושע השל, העוסק בשבת כזמן של קדושה (לגילי 9 ומעלה). דונו עם התלמידים מה תפקיד הטקסים של שבת ביצירת הארמון בזמן עליו מדבר השל.
- קראו את הפיוט לכה דודי העוסק בקבלת השבת (לגילי 9 ומעלה). במה דומה ובמה שונה השיר "שבת המלכה" מהפיוט "לכה דודי"?
- למדו את השיר "שלום עליכם", ששורותיו מצוטטות בשיר של ביאליק, שתוכנו הוא קבלת המלאכים בערב שבת.