מקור
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים […] לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
ויקרא פרק כ"ג פסוקים מ"ב-מ"ג
כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ אֲרָעִי.
כֵּיצַד?
הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים – מַעֲלֶה אוֹתָם לַסֻּכָּה.
מַצָּעִים נָאִים – מַעֲלֶה אוֹתָם לַסֻּכָּה.
אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְטַיֵּל בַּסֻּכָּה.
על פי תלמוד בבלי, מסכת סוכה דף כ"ח עמוד ב
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- כיצד לוח השנה העברי מסייע לי לצמוח ולהתפתח?
- כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- מה המקום של הארעי בחיים שלנו?
- איך המעבר לסוכה מסייע לנו במתן משמעות לדברים הבסיסיים בחיים?
- כיצד תחושת הפגיעות הנובעת מישיבה בסוכה עשויה לתרום לנו כבני אדם?
רקע למורה
חג הסוכות נקרא כך על שם הסוכה שמתגוררים בה בימי החג. הסוכה היא מבנה זמני ולו סכך, כלומר, גג העשוי מצמחים (ענפים או מחצלות). הסוכה בנויה כבית ארעי – בית שגרים בו לזמן קצר בלבד. בתורה כתוב: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב),...
עוד
חג הסוכות נקרא כך על שם הסוכה שמתגוררים בה בימי החג. הסוכה היא מבנה זמני ולו סכך, כלומר, גג העשוי מצמחים (ענפים או מחצלות). הסוכה בנויה כבית ארעי – בית שגרים בו לזמן קצר בלבד. בתורה כתוב: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב), וחכמים הסבירו: "אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה ב, עמוד א). על בסיס עיקרון זה קבעו חכמים הלכות המוודאות שהסוכה תענה הן על ההגדרה של דירה – מקום הראוי למגורים, והן על ההגדרה של ארעי – שיעודה זמני. בחינת היותה ראויה למגורים: נקבע לה גובה וגודל מינימלי שאדם יכול לשבת בו, ומספר דפנות מינימלי – שלוש (אם כי השלישית יכולה להיות קטנה). בחינת הארעיות נקבעת בסכך: עליו להיות עשוי מהצומח, ללא כל חומר מקבע חזק כמו טיט, ויש להניח אותו לקראת החג, הוא אינו יכול להישאר משנה לשנה.
פרשנים שונים הביאו הסברים למצוות הסוכה, מה מטרתה ולאילו ערכים היא מתחברת. הרשב"ם (על ויקרא כג, מג) הסביר שהיציאה לבית ארעי בתקופה זו של השנה, בה אוספים את התבואה, מזכירה לאדם להיות עניו: "קבע הקב"ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב לבלתי רום לבבו על בתיהם מלאים כל טוב, פן יאמרו ידינו עשו לנו את החיל הזה". בחסידות ראו בסוכת הארעי משל לעולם הזה לעומת העולם הבא, שהעולם הזה הוא ארעי ואנו אורחים בעולם, ושאיפת האדם צריכה להיות כלפי העולם הבא. כמו שמסביר בעל ה"שפת אמת" (דברים, לסוכות, ט״ו): "שעולם הזה לבני ישראל הוא ארעי, שעיקר דירתם הוא למעלה". והרב אליהו אליעזר דסלר כתב בספרו מכתב מאליהו: "סוכה דירת ארעי, היא בחינת ביטול היש הגשמי". בין המפרשים יש המסבירים את המגורים בדירת ארעי כעיקרון של שוויון חברתי, לפיו האדם נפרד מנכסיו וכולם שווים זה לזה בסוכות. פילון האלכסנדרוני קשר את רעיון השוויון לזמן בשנה בו מתקיים חג הסוכות, תחילת הסתיו: "החג האחרון מחגי השנה נקרא חג הסוכות והוא חל בשוויון היום והלילה […] מכאן אנו למדים […] שחייבים לכבד את השוויון ולשנוא את האי שוויון" ("על החוקים", סעיף 204).
במקור שלפנינו חכמים לקחו את חלוקת בית הארעי ובית הקבע והפכו אותה על פיה. לפי הנאמר בתלמוד, הסוכה הופכת להיות בית הקבע למהלך תקופת החג. התלמוד מפרט כיצד דבר זה מתרחש: האדם מעביר ריהוט וכלים המשמשים אותו בבית הקבע לסוכה, ומקיים בה פעולות שהוא נוהג לעשות בביתו כגון שינה ואכילה. כך הסוכה הופכת להיות לשבוע אחד לבית הקבע. עם זאת – "בית" זה הוא לא מקום יציב שיש בו ביטחון. הסוכה חשופה לפגעי מזג האוויר ויכולה בקלות גם להיהרס או לעבור ממקום למקום. הפיכת הבית הארעי לביתנו למשך שבוע, מחברת אותנו לנדודיהם של בני ישראל במדבר, לתקופה בה ביתם היה בית לא יציב וארעי – לפני שנכנסו לארץ ובנו פה את ביתם הקבוע.
נוכל ללמוד מדברי חכמים על האפשרות להכניס קבע לחיי הארעי וארעי לחיי הקבע, גם ביומיום, שלא בסוכות.
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה - בקשו מהתלמידים לכתוב דף מיומן מסע של אדם מבני ישראל בתקופת נדודיהם במדבר. הציעו לתלמידים להתייחס לחוויית המגורים באוהל, מזג האוויר, המעברים ממקום למקום, הפירוק והבנייה של המחנה. לחילופין, תלמידים שאינם מכירים את סיפור הנדודים במדבר, הם יכולים לתאר מסע או טיול ארוך שהם עברו.
- דונו עם התלמידים בחוויה שלהם במבנים ארעיים (בטיול, מחנה, וכדומה). שאלו איך היו מרגישים אם היו כל השנה עוברים ממקום למקום? מה היתרון במקום קבוע? מה מרוויחים מתקופה של ארעיות בחיים?
הסבירו על ההבדלים בין סוכה לבית, כבית ארעי ובית קבע.
- מדוע הסוכה נחשבת בית ארעי? אילו מאפיינים יש לה שהם של בית ארעי? אילו דברים מאפיינים בית קבע?
- איזה מאורע מהעבר אמורה להזכיר לנו ארעיות הסוכה והפיכתה לבית הקבע שלנו למשך שבוע? מדוע לדעתכם יש צורך לגור ממש בסוכה כדי להתחבר למאורע זה?
- לפי המקור, אילו דברים מעניקים לסוכה סממנים של בית קבע? מדוע חכמים ניסו לשוות לסוכה מאפיינים של בית קבע?
- מה אתם הייתם מביאים לסוכה שלכם כדי לתת לה תכונות של מגורי קבע?
- האם באמת אפשר לקרוא לסוכה "בית קבע" רק בגלל שעושים בה דברים מסוימים ויש בה חפצים מסוימים? מה בסוכה בכל זאת ארעי?
- מהי חוויית המגורים בבית ארעי? אילו תחושות לדעתכם מרגיש אדם שחי בבית זמני? אילו יתרונות ואילו חסרונות יש לחוויה זו?
- איזה מסר אנחנו יכולים לקחת מסוכות לשאר השנה באופן בו אנחנו מתייחסים לדברים שנתפסים אצלנו כקבועים?
- לבוגרים: אילו דברים בחייכם הם ארעיים ואילו קבועים? האם אתם מרוצים ממצב הארעיות והקביעות של דברים אלה? האם יש דברים ארעיים בחייכם שהייתם רוצים שיהיו יותר קבועים ודברים קבועים שהייתם רוצים שיהיו יותר ארעיים? למה? כיצד ניתן לעשות זאת? (לדוגמה, להפוך תחביב כמו ציור לפעילות מסודרת וקבועה במערכת השבועית).
- בקרו בסוכה ובחנו אותה מהזווית של קבע וארעי – מה בה קבע ומה ארעי?
- התלמידים יביאו לסוכה הבית-ספרית פריט אחד שייעודי בעיניהם לבית קבע (אפשר לצייר או ליצור פריט כזה), ויקשטו עם חפצים אלה את הסוכה.
- מהי המשמעות הערכית של ארעיות הסוכה? היעזרו בתבנית בה מופיעות מספר דמויות המסבירות את המשמעות של הסוכה מנקודת המבט שלהן. התאימו לכל דמות ערך. בחרו באחת הדמויות שאתן מזדהות עם דבריה וכתבו על חוויה מהחיים שלכם בה הרגשתם את מה שהדמות מתארת.
- התבוננו ביצירתו של אליהו אריק בוקובזה "סוכות" המציגה את ארעיות הסוכות לעומת האופי של בית קבע שלהן בצורה מעניינת.
