הסוכה

חג הסוכות נקרא כך על שם הסוכה שמתגוררים בה בימי החג. הסוכה היא מבנה זמני ולו סכך, שהוא גג העשוי מצמחים (ענפים או מחצלות), הנמצא תחת כיפת השמיים. הסוכה בנויה כבית ארעי, בית שגרים בו לזמן קצר בלבד. 

ישיבה בסוכה היא המצווה העיקרית של החג. לפי ההלכה יש לאכול בסוכה, לישון בה ולהשתמש בה כבית. לפי ההלכה, בכל ישיבה בסוכה לצורך סעודה, מברכים על המצווה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה". 

חכמים נחלקו בשאלה מהן הסוכות שלזיכרן אנו יושבים בסוכה. בתלמוד (סוכה יא, ב) מופיעות שתי דעות: "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר: סוכות ממש עשו להם". ההבדלים בין שתי הדעות מלמדים על שני עקרונות שונים אותם זוכרים בסוכות: אם הסוכה היא זכר לענני הכבוד, הדבר שזוכרים הוא חסדו של הקב"ה שהגן על בני ישראל במדבר. אם היא לזכר סוכות ממשיות, היא מציינת ומזכירה את הקושי שחוו בני ישראל במדבר בישיבה בבתי ארעי, לא מוגנים, עד הגיעם לארץ ישראל.

הלכות הקמת הסוכה משקפות את מטרתה: להזכיר את נדודי ישראל במדבר. מכיוון שהסוכה היא "דירת ארעי" היא צריכה להיות גם ראויה למגורים וגם ארעית. 

ארעיות: על פי ההלכה, יש להקים את הסוכה במיוחד לחג, אם כי מספיק שהסכך יונח במיוחד, גם אם הקירות עמדו כל השנה. הסכך הוא הביטוי העיקרי לארעיות הסוכה, והוא צריך להיות מן הצומח, לא צפוף מדי – כך שרואים את הכוכבים. אסור לבנות סוכה תחת תקרה או עץ. לסוכה יש גובה מקסימלי של 9 מטרים, גם כי מעבר לו הסכך יצטרך עמודים מספיק חזקים תחתיו והסוכה תהפוך למבנה קבע, וכן כי בגובה כזה יושבים תחת צל הקירות ולא באמת תחת כיפת השמים. 

התאמה למגורים: יש גודל מינימלי לסוכה, כך שלפחות אדם אחד יוכל לשבת לאכול בה. צריכות להיות לה לפחות שלוש דפנות, מהן שתי דפנות שלמות ועוד דופן סמלית באורך טפח (כ-10 ס"מ). הקירות צריכים להיות ממשיים ולא מתנדנדים ברוח, כך שיהיה אפשר לשהות בה לאכילה בנוחות.