מקור
וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:
אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.
לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה. […] לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם […].
לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱ-לֹהֶיךָ לַשָּׁוְא […].
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה' אֱ-לֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. […]
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
לֹא תִרְצָח.
לֹא תִנְאָף.
לֹא תִגְנֹב.
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
(שמות, פרק כ', פסוקים א'-י"ד)
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?
- במה הסיפור של התורה הוא גם הסיפור שלי?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- באיזו מידה ולמה חוקי התורה קשורים אליי?
- איך מתן תורה קשור אליי?
- מה המקום של חוקים בחיינו?
רקע למורה
במקרא חג השבועות הוא חג חקלאי, חג הקציר והביכורים. חז"ל הצמידו לחג זה את האירוע המכונן בתולדות העם היהודי – מעמד הר סיני אשר בו, לפי המסורת, משה קיבל מאלוהים את לוחות הברית והעביר אותם לעם ישראל. לפי המסופר בספר שמות, היו על גבי...
עוד
במקרא חג השבועות הוא חג חקלאי, חג הקציר והביכורים. חז"ל הצמידו לחג זה את האירוע המכונן בתולדות העם היהודי – מעמד הר סיני אשר בו, לפי המסורת, משה קיבל מאלוהים את לוחות הברית והעביר אותם לעם ישראל. לפי המסופר בספר שמות, היו על גבי לוחות הברית עשרת הדיברות שאלוהים השמיע לעם באותו מעמד. זו הסיבה שבכל שנה בבוקרו של חג השבועות קוראים בבית הכנסת את מעמד הר סיני ועשרת הדיברות.
עשרת הדיברות נעשו לאבני יסוד במערכת החברתית והמשפטית של העם היהודי ואף השפיעו על תרבויות אחרות.
עשרת הדיברות מופיעים בתורה פעמיים, בשינויים קלים אך משמעותיים (הגרסה הנוספת בספר דברים). חלוקת הדיברות לעשרה אינה מסומנת במקרא, ויש הצעות שונות כיצד אמורים לחלק אותם. נהוג לחלק את עשרת הדיברות לחוקים שבין אדם למקום (לאלוהים) וחוקים שבין אדם לחברו.
על אף מעמדם המיוחד של עשרת הדיברות משום שניתנו לפי המסורת במעמד הר סיני, לפי התפיסה ההלכתית הם אינם עולים במעמדם על כל שאר המצוות והחוקים שבתורה והחובה ההלכתית לשמירתם זהה לשמירת המצוות המפורטות לאורך חומשי התורה.
חוקי התורה מזכירים את "חוקי חמורבי" שהיו אף הם חוקי מוסר מהעולם הקדום, בערך מאותה תקופת זמן. בחינת ההבדלים בין חוקי חמורבי וחוקי התורה, יכולה ללמד על הערכים שייחדו והבדילו את היהדות מהתפיסה הרווחת באותה תקופה.
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה - התלמידים יעבדו בקבוצות ויצרו תקנון כיתתי של עשרה חוקים שיבטיחו הן את טובת הכלל בכיתה והן את טובת הפרט. בדקו במליאה אילו חוקים משותפים לקבוצות השונות ואילו עקרונות ותפיסות עולם עומדות בבסיס חוקים אלו. באילו חוקים אוניברסליים ומתאימים לכל תלמיד בעולם? אילו מתאימים רק לכיתה שלהם ואילו מתאימים גם לכיתות אחרות בבית הספר (כולן או חלקן)? אילו קשורים ליחסים בין אנושיים? אילו קשורים לאופי היהודי של בית ספר? וכן הלאה.
- מה המטרה של חוקים שונים? הציגו לתלמידים איור, ובעקבותיו דונו בשאלות: כיצד הגדר משפיעה על מהלך המשחק? כיצד חוקים במקרים מסויימים יוצרים דווקא שחרור וחירות? תנו דוגמאות לחוקים כאלה בחיים שלכם. (אפשר לתת דוגמה להמחשה: כללים נגד אלימות בבית הספר נותנים לתלמידים את החירות להסתובב שם ברוגע)
- לפי המסופר בספר שמות, עשרת הדיברות ניתנו במעמד הר סיני. מדוע, לדעתכם, ניתנו הדיברות במעמד כה מרשים הזכור לדורות?
- מעשרת הדיברות ניתן ללמוד אילו ערכים היו חשובים לעם ישראל בהיווסדו. ציינו שניים או שלושה ערכים כאלה. האם אתם מסכימים עם כלילתם בעשרת הדיברות? הסבירו.
- לאילו מעשרת הדיברות הייתם מצפים למצוא מקבילות גם בחברה שאין לה קשר עם התורה?
- בעשרת הדיברות יש שני סוגים של חוקים: "בין אדם לחברו" – חוקים הקשורים ליחסים בין בני אדם, ו"בין אדם למקום" – חוקים הקשורים ליחסים בין בן אדם לאלוהים. חישבו לאיזו הגדרה מתאים כל אחד מהדיברות. האם יש דיבר שאתם מתלבטים לאן הוא שייך?
- מה הדיברות שלדעתכם חשובים ביותר לשמירה על חברה תקינה? מה פחות רלוונטי לימינו לדעתכם? הסבירו.
- איזה מהדיברות הוא בעל ערך עבורכם באופן אישי? למה?
- מדוע חוקים חשובים לחברה?
- ישנם אנשים שמרגישים נוח יותר ללא חוקים וישנם אנשים שמרגישים נוח יותר עם חוקים. איפה אתם ממוקמים ברצף בין שני סוגי אישיות אלו? האם יש מצבים בהם תעדיפו חוקים ומצבים שלא? הסבירו מה היתרונות ומה החסרונות של חוקים בחיים הפרטיים.
- עשרת הדיברות מחולקים למצוות עשה ולא תעשה. מה ההבדל בין לצוות על אי עשייה של דבר לבין עשיית דבר? חלקו את הדיברות לפי מצוות עשה ולא תעשה.
- התלמידים יכתבו את הדיבר האחד עשר, שלדעתם חסר בעשרת הדיברות. בדקו עם התלמידים האם הדיבר שבחרו הוא אוניברסלי, יהודי או אישי. דונו בחיבור האישי לעשרת הדיברות ולאפשרות לחדש בתוכן.
- התלמידים יבחרו באחד מהדיברות, ילמדו עליו ויצרו יצירה בהשראתו, אותה יציגו בפני שאר התלמידים. בקשו מהתלמידים להתייחס ביצירה הן לחיבור האישי והן לערך היהודי שמשתקף בדיבר זה.
- כל דיבר מעלה סוגיות רבות, שמחייבות גם הן חשיבה ובירור. בקשו מהתלמידים לבחור דיבר אחד ולכתוב בעקבותיו כמה שאלות שמתעוררות מתוכו, או סיטואציות המתחברות אליו, שלא לגמרי ברור מה צריך לעשות בהן. למשל סביב כיבוד הורים – האם כיבוד הורים משמעותו לציית לכל מה שהורים מבקשים? בגניבה – מה בעניין הורדת שירים/סרטים מהרשת – האם זה נחשב גניבה? וכדומה.
כדי להפוך את הפעילות לחווייתית יותר אפשר לרשום כל דיבר על כרזה, לתלות בכיתה, והתלמידים יכתבו סביבו.
- למדו את הפסוקים מספר דברים (ה, ו-יז) בהם מופיעים עשרת הדיברות בשינויים. בחנו מהם ההבדלים בין הטקסטים וחישבו מה ניתן ללמוד מהבדלים אלה וכיצד ניתן להסבירם.
- איך נראו לוחות הברית?
בתורה לא מפורט הרבה מעבר לכך שהם מאבן חרוטה משני הצדדים. וכך דורות של פרשנים ואמנים נתנו דרור לדמיונם והציעו איך ירד דבר אלוהים לעולם. מרבית הפרשנויות קשורות לתפקידן של הדיברות כחוקי אלוהים.
- מדרש תנחומא למשל הציע שהחריטה של הדיברות על לוחות האבן הייתה באש – אמצעי מתאים לדבר אלוהים: "והתורה במה היתה כתובה? על גבי אש לבנה באש שחורה" (תנחומא בראשית א)
- גם האבן, הציעו חז"ל לא הייתה אבן רגילה אלא אבן יקרה – ספיר (על פי ויקרא רבה לב, ב), פרשנות המתחברת לרעיון שדברי התורה יקרים לעם.
- בגלל האיסור על בדיבר השני על עשיית פסל ותמונה, במשך תקופה ארוכה יהודים לא הרבו בביטויים אמנותיים. במעט הדימויים שנעשו הלוחות נראים לרוב בצורת לוח כפול, כמו באיור הסוכה או בכתב יד עתיק של מחזור. הנוצרים ציירו את הלוחות בכל מיני צורות – כמו מגילה, ספר, או כמו לוחות מעוגלים מעט למעלה. מכיוון שהתורה היא מעין חוזה, ברית, הציור שיקף את צורות החוזים בימיהם.בעקבות המקורות אפשר לראות שהפרשנים (בין אם במלל, בין אם באמנות) בחרו לתאר את הלוחות בדרך שתשקף את חשיבותם ותכנם.
לו יכולתם לתאר את הלוחות באמצעות דימוי כלשהו – במה הייתם בוחרים?
