עשר המכות

נכיר מנהג סמלי שעושים בליל הסדר בזמן שאומרים את עשר המכות – הטפת יין מן הכוס, ונציע משמעות שאפשר לייחס למנהג זה.

יחידה גילים: 14-12

מקור

אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם.

וְאֵלּוּ הֵן;

דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, עָרֹב, דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרָד, אַרְבֶּה, חֹשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִימָנִים;

דְּצַ"ךְ עֲדַ"שׁ בְּאַחַ"ב.

(מן ההגדה של פסח)

באותה שעה [לאחר קריעת ים סוף]

ביקשו מלאכי השרת לומר שירה [לשבח את האל].

אמר [להם] הקדוש ברוך הוא:

מעשה ידיי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפניי?

(תלמוד בבלי, סנהדרין דף לט עמוד ב)

עקרונות בתכנון הלמידה

שאלות מהותיות

  • כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?

שאלות מהותיות הקשורות לתוכן

  • אילו שאלות מוסריות עולות מההגדה של פסח?
  • אילו ערכים ורעיונות באים לידי ביטוי במנהג של הטפת היין בעת אמירת המכות?
  • כיצד מעשים יכולים לסמל רעיונות וערכים?
  • כיצד המשמעות של מנהגים עשויה להשתנות בהתאם לשינויים בערכים ובתפיסות עולם? 
  • מה עושים כאשר יש התנגשות בין מנהג קדום והערכים שלנו?

רקע למורה

בהגדה מוזכרות עשר המכות שפקדו את המצרים ומובאת הצעה לזכירתן באמצעות ראשי התיבות: דצ"ך, עד"ש באח"ב. לפי המנהג, הקריאה מלווה בפעולה סמלית – שופכים מעט יין מהגביע, או מטפטפים באצבע. המשמעות המקורית של מנהג זה איננה חד משמעית. לפי הסבר אחד, במעשה זה ניסו...

עוד

בהגדה מוזכרות עשר המכות שפקדו את המצרים ומובאת הצעה לזכירתן באמצעות ראשי התיבות: דצ"ך, עד"ש באח"ב. לפי המנהג, הקריאה מלווה בפעולה סמלית – שופכים מעט יין מהגביע, או מטפטפים באצבע. המשמעות המקורית של מנהג זה איננה חד משמעית. לפי הסבר אחד, במעשה זה ניסו משתתפי הסדר להרחיק את עין הרע – ובאמצעות המעשה לגרום לכך שמכות אלו לא יפקדו אותנו. בהקשר זה, יש עדות בהן מתייחסים בחשש ובזהירות ליין הנשפך מהכוס: הם שופכים את היין לכלי ומרוקנים אותו מחוץ לבית. לפי הסבר אחר, מנהג זה נועד לסמל את התמעטותם של המצרים באמצעות המכות. אנחנו נתמקד כאן בהסבר נוסף המשקף רעיון יפה ומעורר מחשבה. לפי הסבר זה, יין הינו סמל לשמחה. הסרת חלק מהיין מהכוסות שלנו מביעה את הרעיון ששמחתנו על חירותנו לא יכולה להיות שלמה לגמרי, כי המזל הטוב שלנו בא בעקבות סבלם של אנשים אחרים. רעיון זה מובע במדרש המובא המספר על רצונם של המלאכים לשיר בזמן קריעת ים סוף. אלוהים גוער בהם, ומסביר שאין לשיר בזמן ש"מעשי ידיו" טובעים. רעיון זה דומה לפסוק מספר משלי "בנפול אויבך אל תשמח", המלמד גם הוא על ערך חיי האדם – כל אדם באשר הוא – גם אם הם מהווים אויבים שלך.  התפתחות המשמעות של המנהג מלמד על כוחם של סמלים: מנהגים סמליים מתקיימים גם כאשר המשמעות שלהם איננה ברורה, ולעתים המשמעות המקורית משתנה כדי להתאים לתפיסות עולם משתנות. בחלק מן המקרים, מנהג סמלי בא להוסיף רובד על הטקסט.

פתיח אפשרי
להעמקה ולדיון
הצעות לפעילויות
להרחבה
  • בקשו מהתלמידים להיזכר ב-10 המכות שפקדו את מצרים ולרשום לעצמם. האם הצליחו להיזכר בעשר? הזמינו תלמידים ללוח – כל תלמיד ירשום מכה אחת, נראה אם נצליח להיזכר בכולן.
    אפשר להציג בפני התלמידים איור של 10 המכות, כדי לרענן את הזיכרון.
  • הביאו גביע יין לכיתה והציגו בפני התלמידים את המנהג שעושים בליל הסדר של הטפת יין מהגביע באמירת המכות. שאלו את התלמידים: מדוע עושים מנהג תמוה זה? על כל התלמידים לרשום לפחות 2 הסברים למנהג. בקבוצות קטנות, התלמידים יציגו את ההצעות שלהם, וינסו להגיע להסכמה לגבי ההסבר שנראה להם המשכנע ביותר.
  1. היזכרו בסיפור יציאת מצרים. מה הייתה מטרת עשר המכות? מדוע, לפי המסופר בתורה, אי אפשר היה להסתפק בפחות מכות?
  2. בליל הסדר בזמן שקוראים את עשר המכות נהוג להטיף מהגביע קצת יין עם איזכור כל מכה. הסבר אחד למנהג זה הוא כדי להראות שכוס השמחה שלנו (המסומלת על ידי יין) אינה שלמה, כיוון שיציאת מצרים גרמה סבל רב למצרים.
    המדרש שהבאנו מביע רעיון דומה. מה דעתכם על התגובות השונות: של המלאכים ושל האל?
  3. "בנפול אויבך אל תשמח" (משלי כ"ד יז) – מה אפשר ללמוד על טבע האדם מקיום המשפט? מה דעתכם על הנחיה זו? כיצד לדעתכם המשפט קשור לעשר המכות ולמנהג שפיכת היין?  
  4. מה מוסיף המנהג המוחשי לרעיון שמובע במשפט ממשלי? במה שונה מעשה מאמירה? האם מספיק לדעתכם לעשות את המעשה, ללא הסבר משמעותו? נמקו. 
  5. לא ידוע מה המקור למנהג – האם יש משמעות לקיומו בלי לדעת מה משמעותו המקורית? האם כל פרשנות לגיטימית?
  • התייחסו בכתב לרעיון המובע בפירוש המנהג של הטפת היין. מה מפתיע אתכם ברעיון זה? מה מעניין אתכם ברעיון? מה מטריד אתכם ברעיון? אלו שאלות מעורר בכם רעיון זה? חלקו את השאלות האלה עם מספר חברים, ונסו להגיב זה על תהיותיו של זה.
    כעת, הכינו דף הסבר למנהג של הטפת יין מהכוס, שאותו תקריאו בשולחן הסדר לפני הקטע של עשר המכות. שלבו בהסבר את הביטוי "בנפול אויבך אל תשמח".
  • "בנפול אויבך אל תשמח" היא דרישה לא פשוטה. חשבו על דוגמא של "מפלה" של אדם שהתחרה בכם, או שאתם לא אוהבים. איך הרגשתם? איך הגבתם? האם הייתם יכולים להגיב אחרת? כתבו פיסקה המתאר את המקרה, וכיצד יכולתם לאמץ את ההנחייה "בנפול אויבך אל תשמח". לחלופין, אפשר לכתוב סיפור דמיוני קצר הממחיש את הרעיון.
  • אפשר ללמד את התלמידים מנהג שונה מאוד שקשור ליין בליל הסדר, שגם הוא מסמל רעיון יפה: על פי מנהג חסידי, במהלך סדר פסח כל משתתף מוזג מכוסו מעט יין לכוסו של אליהו. אליהו מסמל את הגאולה. מנהג זה הוא ביטוי סמלי לרעיון שלכולנו יש חלק בהבאת הגאולה – כל אחד ואחת מאתנו צריך לתרום את חלקו לבניית חברה טובה יותר. 
  • כתבו על הלוח את הכותרת: שאלות מוסריות על עשר המכות.
    על התלמידים לרשום במחברת שלהם שאלה מוסרית הקשורה בעשר המכות.
    במליאה, אספו את השאלות, חברו בין שאלות דומות וחדדו את השאלות. רשמו את השאלות שנשארו על בריסטולים, תלו אותם מסביב לחדר, ובקשו מהתלמידים לעבור בין השאלות ולרשום תגובות אליהן: האם לדעתם שאלה זו אכן מעלה דילמה מוסרית? מדוע כן/לא?
    קשרו למנהג הטפת היין: האם מנהג זה נותן מענה כלשהו לאחת השאלות שעלו? חשבו על דרכים נוספות להתמודדות עם שאלות אלו בליל הסדר (בשיח, במנהג או בכל דרך אחרת).