לימוד התורה

תיקון ליל שבועות – ערך הלימוד 

ביחידה נלמד על ערך הלימוד בעקבות היכרות עם המנהג של תיקון ליל שבועות.

יחידה גילים: 11-9, 14-12

מקור

וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִֹי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ.

וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם

בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתָּך בַדֶּרֶךְ

וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.

(דברים ו, ו-ז)

עקרונות בתכנון הלמידה

שאלות מהותיות

  • כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?
  • כיצד אוסיף את קולי לשרשרת פרשנות התורה?

שאלות מהותיות הקשורות לתוכן

  • מה הקשר שלי לתורה ולטקסטים יהודיים אחרים?
  • ולשאול כיצד בא לידי ביטוי ערך הלימוד במסורת היהודית?
  • מה התכנים היהודיים שקיבלתי בבית וארצה להעביר הלאה? 
  • כיצד ערך הלימוד בא לידי ביטוי בשבועות?
  • במה חשיבותה של חזרה על הלימוד (בכל דור וגם לכל אדם)?

רקע למורה

חג השבועות נחשב לפי חכמים לתאריך בו ניתנה התורה, ולכן הוא נקרא גם "חג מתן תורה". לפי המסורת, בכל שנה מקבלים בשבועות את התורה מחדש. נוהגים ללמוד תורה לאורך כל ליל שבועות, מנהג המכונה "תיקון ליל שבועות". במדרש שיר השירים רבה (פרשה א, נו)...

עוד

חג השבועות נחשב לפי חכמים לתאריך בו ניתנה התורה, ולכן הוא נקרא גם "חג מתן תורה". לפי המסורת, בכל שנה מקבלים בשבועות את התורה מחדש. נוהגים ללמוד תורה לאורך כל ליל שבועות, מנהג המכונה "תיקון ליל שבועות". במדרש שיר השירים רבה (פרשה א, נו) ניתן הסבר פרשני מה משמעות ה"תיקון". לפי המדרש, בני ישראל נרדמו בלילה לפני מתן התורה ולא התעוררו בבוקר לאירוע החשוב. בעקבות זאת נהגו לא ללכת לישון בערב שבועות וללמוד תורה כל הלילה, כדי לכפר על התנהגותם במתן תורה. בבוקר חג השבועות קוראים בבית הכנסת את הפסוקים של מתן תורה וכל הנוכחים עומדים. 

לימוד התורה בליל שבועות מבטא את הזיקה לתורה והחשיבות שראו בלימוד התורה לאורך הדורות. זהו ערך מרכזי ביהדות. ב"לימוד תורה" אין הכוונה רק לחמישה חומשי תורה אלא למכלול היצירה היהודית שהתבססה על התורה, פירשה ודרשה אותה, הגיבה לה והרחיבה אותה (המשנה, התלמוד, המדרשים ועוד). בזאת אפשר לכלול לא רק טקסטים אלא גם פרשנויות לא-מלוליות כמו יצירות אמנות. הציווי על לימוד התורה מופיע בפסוקים מסֶפר דברים המובאים כאן. הפסוקים מתארים את האופנים והמצבים השונים בהן נלמדת התורה. בתקופת חז"ל (המאות הראשונות לספירה) הוקמו בתי מדרש ובתי ספר וילדים למדו קרוא וכתוב לצורך לימוד התורה, בתקופה שבה אצל עמים אחרים בסביבה הקריאה הייתה נחלת אליטה מצומצמת בלבד. 

"עם הספר" הוא כינוי שדבק בעם ישראל בגלל חשיבות התורה במורשתו. מקורו של הכינוי בקוראן, שם מופיע הכינוי אהְל אל-כִּתאב שמשמעותו המילולית – אנשי הספר. במקור הכינוי התייחס ליהודים ולנוצרים, כיוון שבמוקד דתות אלה עמד ספר קדוש. עם השנים, נשאר השם ככינויו של עם ישראל בלבד.

פתיח אפשרי
להעמקה ולדיון
הצעות לפעילויות
להרחבה
  • מדוע במסורת היהודית חשוב ללמוד תורה? כל תלמיד יכתוב על פתק שלוש סיבות, ואז יראה לחבר שלידו – האם יש סיבה משותפת? כל תלמיד יבדוק אם יש סיבה שחברו הציע שהוא לא בטוח לגביה, ועל החבר להסביר לו.
    במליאה, כל זוג יקריא למורה סיבה אחת ששניהם הסכימו עליה, והיא תירשם על הלוח. תלמידים יוכלו להציע סיבות נוספות שחשבו עליהן, גם אם לא היו מוסכמות. ראינו שיש המון סיבות ללימוד התורה – חלקן אולי יותר ברורות ומוסכמות, חלקן אולי אישיות יותר.
  • הציגו לתלמידים תמונה מרובת התרחשויות (כמו איפה וולדו?) למספר רגעים. בקשו מהם לכתוב את כל הדברים שהספיקו להבחין בהם בזמן שהתבוננו בתמונה – דמויות, התרחשויות, הסיפור הכללי של התמונה, וכדומה.
    לאחר מכן, הציגו בפניהם שוב את התמונה, ושוב התלמידים יוסיפו מידע על הדברים בהם הבחינו. ניתן לעשות זאת במספר סבבים.
    הסבירו שכפי שבציור מורכב כל מבט נוסף מגלה עוד פרטים, כך למדו בכל הדורות את התורה: כל קריאה תרמה להם והוסיפה תובנות ורבדים.
  1. התורה מצווה ללמד את התורה בדיבור – "וְדִבַּרְתָּ בָּם". באילו עוד דרכים ניתן לדעתכם ללמד ולהעביר ידע או מסרים חינוכיים? מהי הדרך העדיפה עבורכם?
  2. לפי הפסוקים באילו מצבים בחיים יש ללמוד את דברי התורה? למה לדעתכם נבחרו מצבים אלה דווקא?
  3. לפי הנאמר בפסוקים, על מי מוטלת האחריות להעברת התורה לדור הבא? מדוע לדעתכם זו האחריות שלהם דווקא?
  4. התורה מצווה ללמד את הילדים, אבל אנחנו לומדים לא רק מהורינו. ממי עוד אתם לומדים ומה? את מי אתם מלמדים ומה?
  5. כיום נהוג לקיים חלק נכבד מהלימוד במוסדות המיועדים לכך. במה שונה לימוד מההורים מלימוד ממורים? אלו יתרונות ואילו חסרונות יש בלימוד מהורה או מורה?
  6. "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א, ח). אילו מסרים, לקחים או אמונות קיבלתם מההורים שלכם? מה מתוך אלו תרצו לדעתכם להעביר הלאה?
  7. "וְשִׁנַּנְתָּם" – לפי המקור יש לשנן את הלימוד, כלומר לחזור וללמד שוב ושוב. למה לדעתכם יש ציווי על לימוד חוזר ונשנה? מניסיונכם, כיצד משפיע שינון על תהליך הלמידה?
  8. האם לדעתכם יש ערך וחשיבות ללימוד בפני עצמו, גם אם הוא לא לצורך מטרה מסוימת או בעל יישום מעשי? הסבירו.
  9. הלמידה שלי: אילו דברים מעוררים אותכם ומגרים אתכם ללמידה? באילו אופנים אתם לומדים? האם תעדיפו ללמוד לבד או מאדם אחר? האם אתם מעדיפים ללמוד מתוך ספרים/ מול המחשב/ בדרך אחרת? למה?
  • כדי להמחיש את הרעיון שכולנו לומדים אחד מהשני, שבו במעגל. כל תלמיד יספר על דבר אחד שלמד ממי שיושב לידו או דבר אחד שהיה רוצה ללמוד ממנו. שוחחו עם התלמידים על האפשרות ללמוד מכל אדם.

לבוגרים:

  • מה לומדים מן התורה? פעילות חקר: חלקו את התלמידים לקבוצות, כל קבוצה תקבל מקור מהתורה (עדיף מוכר לתלמידים. הצעות: קין והבל, תיבת נח, נדודי אברהם, מכירת יוסף, יציאת מצרים, מעמד הר סיני, המרגלים) ותכתוב מה לומדים ממנו. חלקו כל סיפור לשתי קבוצות לפחות, כך שבסיכום תוכלו לערוך השוואה בין הערכים והלקחים השונים שעשויים להילמד מכל סיפור. מומלץ שהתלמידים יכינו שקופית על הסיפור שתוכל לכלול גם יצירת אמנות רלוונטית שמצאו ברשת, וביחד יכינו מצגת כיתתית אותה הקרינו בשיעור עם הסברים מפי התלמידים. אפשר להיעזר בתבנית "מה לומדים מן התורה".
  • קיימו מעין תיקון שבועות: התלמידים יכינו בחברותות הרצאה קצרה (עד שלוש דקות) בסגנון "טד" על נושא אחד שיבחרו שקשור לתורה. אפשר לבחור נושא כיתתי, וכל זוג יחקור אותו מזווית אחרת – סיפור, ערך, מצווה, דמות וכדומה.  אפשר לקיים "תיקון שבועות" כבוקר כיתתי. בסיכום יעבירו את ההרצאה בפני הכיתה
  • למדו את היחידה טובה תורה מכל סחורה (לגילאי 6-11), העוסקת בחשיבותה של התורה בתרבות היהודית.
  • למדו את המדרש משיר השירים רבה העוסק בסיבה לתיקון ליל שבועות. בקשו מהתלמידים לספר על לילה שקדם לאירוע מיוחד בחייהם – איך נהגו בו? איך הרגישו? בעקבות כך, איך ניתן להסביר את התנהגות בני ישראל בלילה קודם נתינת התורה?משל למלך שהודיע לבני מדינתו: ביום זה וזה אני מגיע לבקר במדינה!
    באותו יום, כאשר הגיע המלך, ישנו כל בני המדינה את שנתם, ואף נתין לא יצא לקבל את פני המלך.
    כך, בזמן מתן תורה, הקדוש ברוך הוא הודיע לבני ישראל כי יופיע לפניהם ביום השלישי להכנות. אך כשהגיע בבוקר היום השלישי, מצא את בני ישראל נמים את שנתם.
    ברוגזו הרעים בשמים בקולות וברקים, ומשה החל לעורר את העם, והם יצאו לקראת מלך מלכי המלכים, לקבלת התורה.

    (על פי שיר השירים רבה, פרשה א, נו)
  • התבוננו בציור אסכולת אתונה של רפאל העוסק בסיטואציה דמיונית (שאינה בהקשר יהודי) בה גדולי החכמים מכל הדורות נפגשים במוסד לימוד אחד. למה לדעתכם בחר האמן להציג בציור אחד המתמקד בידע של בני אדם, דמויות בני דורות שונים? מה רצה לבטא בכך?
    איך התמונה מתחברת לתהליך הפרשני היהודי? את מי אתם הייתם מכניסים לציור יהודי כזה?