מקור
וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה
וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן, וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר.
וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ,
שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב […].
אסתר, פרק ח פסוקים טו-יז
וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים […]. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.
אסתר פרק ט פסוקים כ-כב
מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה.
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כט עמוד א
מִחַיַּב אֱנִישׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא, עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי.
[חייב אדם להשתכר בפורים עד שלא יבחין בין ארור המן לברוך מרדכי]
תלמוד בבלי, מסכת מגילה דף ז עמוד ב
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- כיצד מעצבת או מגדירה היהדות את תפיסתנו בנוגע לשמחה?
- מדוע חגים, ריטואלים, מנהגים, ערכים ומסורות חשובים לי, למשפחה שלי ולקהילה שלי?
- כיצד טקסים ומנהגים יהודיים מעשירים את הדרך שבה אני חווה את חיי ואת העולם?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- מה הערך הרגשי / נפשי של הגעה למצב "עד דלא ידע"? אילו בעיות עלולות לעלות ממנו?
- מה הם גבולות ביטוי השמחה?
- מהי שמחה עבורנו וכיצד היא באה לידי ביטוי?
רקע למורה
ערך השמחה הוא ערך מרכזי הנלמד מחג הפורים. על פי חכמים יש להרבות בשמחה כבר מראשית חודש אדר. במגילה מופיעה המילה "שמחה" עשר פעמים. רוב המקומות בהם מוזכרת המילה שמחה הם בהקשר של הצלת היהודים. ואכן, פורים נקבע כחג של משתה ושמחה לזכר שמחת...
עוד
ערך השמחה הוא ערך מרכזי הנלמד מחג הפורים. על פי חכמים יש להרבות בשמחה כבר מראשית חודש אדר. במגילה מופיעה המילה "שמחה" עשר פעמים. רוב המקומות בהם מוזכרת המילה שמחה הם בהקשר של הצלת היהודים. ואכן, פורים נקבע כחג של משתה ושמחה לזכר שמחת ההצלה.
בעדות השונות קיימים מנהגים מגוונים לחגיגת השמחה בפורים. מנהג ההתחפשות הנפוץ כיום בכל העדות החל כנראה באיטליה כחיקוי לקרנבלים. במצרים, בתוניסיה ובפולין היו עורכים תהלוכה משמחת, במזרח אירופה ובספרד נהגו להעלות מחזות היתוליים על מגילת אסתר, בג'רבה נהגו לעשות הגרלה, ובעדות שונות נהגו משחקי מזל. באירופה נהגו בעבר ונוהגים גם היום בארץ, למנות בישיבות תלמיד מצחיק להיות "רב פורים" היתולי ומבדח.
דרך נוספת לשמוח בפורים היא באמצעות משתה – אכילה ושתייה. חז"ל התייחסו רק לשתייה, אך אפשר כמובן לעסוק גם באוכל כמשמח. בתלמוד נאמר שישנה חובה בפורים להשתכר עד חוסר יכולת אבחנה בין רשעותו של המן לצדיקותו של מרדכי. משום החשש שהשכרות תביא להוללות ואף לחטא, היו שקבעו שאין לשתות לשוכרה, אלא במינון שהוא מעט מעל לרגיל עבור אותו אדם. פוסקים שונים הבהירו שיש לשמור על גבולות ואמות מידה מוסריים גם בחג הפורים וגם במצב של שכרות והבהירו ש"עד דלא ידע" הכוונה להגעה למצב השינה. עם זאת, מרבית הפוסקים רואים בדברי התלמוד חיוב, וקובעים שיש לשתות לשוכרה בפורים, כאשר הם מסייגים את דבריהם בשימת הדגש על שתייה לצורך שמחה ולא לצורך פריקת עול.
מתוך המגילה עולה קשר בין שמחת החג למצוות החג, שעיקרן נתינה לאחר. שמחה זו, שהינה שמחה של מצווה ועשיית טוב, יכולה ללמד גם על האופן בו נכון לשמוח בשתייה – כל עוד השתייה משמחת את האדם ומשמחת את סביבתו ואינה פוגעת לא בו ולא באחר, זוהי שמחה ראויה ובריאה.
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה - במקור הראשון מופיעות מילים שונות לתיאור השמחה: שִׂמְחָה, צָהֲלָה, אוֹרָה, שָׂשֹׂן. לכל מילה גוון אחר המבטא איכות מסוימת בשמחה. קראו את הפסוק וכתבו את המילים השונות על הלוח. הזמינו את התלמידים להציע מילים נוספות המתארות שמחה. בקשו מהם לחשוב מה כל מילה מבטאת ואיך הן שונות זו מזו. אפשר להיעזר באסוציאציות ומילים דומות למילים אלו בכדי להבינן.
בקשו מהתלמידים להתאים אימוג'י לכל אחת מהמילים, או תנועה, צבע, וכדומה. דונו בכך שישנם סוגים שונים של שמחה וגם דרכי ביטוי שונים לשמחה, והשמחה אינה דבר אחד שנראה אותו דבר אצל כולם וגם בכל מצב ניתן להגיב בשמחה שונה.
- כדאי להקדים ולהבהיר כי בשיעור נעסוק בהשלכות של שתיית אלכוהול, חשוב מאוד לשים לב שגם עבור מבוגרים שמותרת להם שתיית אלכוהול השתייה חייבת להיות מדודה ולא להגיע למצב של אי שליטה במעשים. אצל ילדים ונוער השתייה אינה ראויה כלל. העיסוק של חכמים הוא בשתייה עד מצב הגורם לבלבול מבדח קליל.
- מה הן הסיבות לשמחה המוזכרת בפסוקים? על מה השמחה בחג הפורים?
- לפי המגילה כיצד מציינים את שמחת ההצלה של פורים? מה משמח בדברים אלה?
- איך הייתם מציעים לחגוג אירוע של הצלה כמו שמתואר במגילה? אילו דברים הייתם מציעים לעשות כדי לחוות שמחה בחג?
- מה משמח אתכם? איך אתם מבטאים שמחה?
- האם יש לדעתכם דרכים נכונות יותר או פחות לחוות שמחה? הסבירו
- מה הקשר בין שמחה להוללות או התפרעות נטולת רסן? האם זהו ביטוי של אותו רגש או דברים שונים? מה ההבדלים בין הדברים ומה הדמיון?
- חכמים ראו בשתיית יין גורם לשמחה, וחלקו האם להגביל אותה או לא, משום שהשכרות יכולה להוביל לבלבול באמות המוסר. חשבו על מצבי שמחה בחיים שלכם (מסיבות, למשל), האם אתם חושבים שיש גבול לדרכים בהן ראוי לשמוח? אם כן – מהו הגבול?
- אילו גבולות מוסריים צריכים להנחות אותנו במצבים של שמחה, חגיגה, בילוי? כיצד נִשַמר לא לחצות את גבולות אלה?
- דמיינו כי אסתר ומרדכי מגיעים במכונת זמן לאירועי פורים של היום. מה הם חושבים עליהם? האם גילויי השמחה משקפים בעיניהם את מה שהם חוו? מה נראה להם מתאים, ומה לא? הציעו לתלמידים לכתוב שיחה בצ'אט ביניהן לבינכם.
- בקשו מהתלמידים לתכנן את אירועי חודש אדר עבור הכיתה, השכבה או בית הספר. עליהם לחשוב מה מעורר שמחה וכיצד יוכלו להוסיף שמחה בדרכים יצירתיות.
- הדביקו מסקינגטייפ או מתחו חוט על הרצפה, שיסמן את הרצף בין שמחה להוללות. בצד אחד שימו פתק עליו כתוב "שמחה", ובצד השני "הוללות". חלקו לתלמידים סיטואציות שונות של שמחה, או בקשו מהתלמידים לחשוב על סיטואציות כאלה ולכתוב אותן על פתקים. יש להתמקד בדוגמאות כלליות כדי להימנע מפגיעה בתלמידים (לדוגמה: רוקדים באירוע או מסיבה, דוחפים חברים לבריכה במסיבה, מצלמים חבר או חברה שעושה דברים מצחיקים מתוך שינה, מתחבאים כדי להבהיל מישהו, עושים ערב שירה עם גיטרה וכיבוד, מסתובבים ברחוב בלילה עם מוזיקה ומדברים בקול). התלמידים ימקמו את הסיטואציות השונות על הרצף. דונו בשאלה מאיזה שלב נכון לשים גבול על השמחה, אם בכלל, בהתאם לסיטואציות. ומה המשמעות של הרצף הזה עבורנו, כשאנחנו חוגגים.
- תוכלו ללמוד על מנהגי פורים נוספים ביחידה ארבעת המ"מים.
- היצירה "תהלוכת פורים" של חיים גולדברג מתארת את חגיגות פורים בעיירת ילדותו בפולין. התייחסו לפרטים ביצירה והעלו את השאלה מה בתהלוכה יכול לעורר שמחה. האם הציור משמח? גולדברג צייר את הציור בזקנתו, עשרות שנים לאחר שכל הקהילה חרבה בשואה. האם לדעתכם עובדה זו באה לידי ביטוי בציור? תנו דוגמה.
- מקורות ורעיונות נוספים על השמחה נמצאים ביחידה ושמחת בחגך.
