אושפיזין

האושפיזין הם האורחים אותם מזמינים לסוכה. ביחידה נכיר את האושפיזין ונעסוק בערך הכנסת אורחים והקשר בין הכנסת אורחים לחג הסוכות.

יחידה גילים: 14-12

מקור

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.

(דברים טז יד)

כשנכנסים לסוכה מזמינים את האושפיזין:

אֲזַמִין לִסְעוּדָתִי אוּשְׁפִּיזִין עִילָאִין אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב מֹשֶׁה אַהֲרֹן יוֹסֵף וְדָּוִד. 

אחר כך פונים לאושפיז של אותו היום ומזמינים אותו במיוחד.

עקרונות בתכנון הלמידה

שאלות מהותיות

  • כיצד המנהגים היהודיים משקפים את ערכי היהדות?

שאלות מהותיות הקשורות לתוכן

  • כיצד רעיון החיבור בין כל העם בא לידי ביטוי בחג הסוכות? 
  • איך דמויות מההיסטוריה היהודית יכולות להוות דגם לחיקוי עבורנו?
  • כיצד המסורת היהודית מלמדת אותנו על ערך הכנסת האורחים?
  • מה בין חג הסוכות להכנסת אורחים?

רקע למורה

חג הסוכות הוא גם חג האסיף, בו אוספים את התבואה מהשדה וחוגגים את השפע בו התברכנו. לכן זהו זמן מתאים באופן מיוחד לחלוק את השמחה שלנו עם אחרים.  בספר דברים (טז, יד), התורה מצווה באופן ספציפי על שמחה בחג הסוכות בשיתוף עם בני המשפחה,...

עוד

חג הסוכות הוא גם חג האסיף, בו אוספים את התבואה מהשדה וחוגגים את השפע בו התברכנו. לכן זהו זמן מתאים באופן מיוחד לחלוק את השמחה שלנו עם אחרים. 

בספר דברים (טז, יד), התורה מצווה באופן ספציפי על שמחה בחג הסוכות בשיתוף עם בני המשפחה, העבדים, הלוויים שאין להם נחלה, הגר, היתום והאלמנה. מתוך כך אנו למדים ששמחת החג קשורה בהכנסת אורחים לסוכה, ובעיקר את האנשים שייתכן שיקשה עליהם לחוות את שמחת החג, בגלל מצבם הכללי או בדידותם. על מצוות השמחה בשלושת הרגלים וביום טוב, אומר הרמב"ם (משנה תורה, הלכות יום טוב, ו, יח):  "כשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו". הרמב"ם טוען שישנו הבדל בין שמחה גופנית – "שמחת כרסו" – לבין שמחת מצווה, שהיא שמחה רוחנית הנובעת מקיום מצוות הכנסת אורחים וצדקה לעניים.

מנהג הכנסת אורחים בסוכות, נקשר גם עם המנהג הקבלי להזמין בכל ערב בימי חג הסוכות, "אורח" אחד מאבות האומה ומנהיגיה: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד. למוזמנים אלה קוראים אושפיזין, אורחים בארמית. בהזמנת אורחים אלה, אנו מזמינים את האיכויות הסמליות הקשורות בהם (לדוגמא, חסד אצל אברהם), לשרות על הסוכה ולהשפיע עלינו. כיום יש הנוהגים להזמין במקביל לאושפיזין המקובלים, גם דמויות של אמהות האומה, מנהיגות ונשים בולטות מהמסורת היהודית כמו ארבע האמהות, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה, רות ואסתר. 

בנוסף, חג הסוכות קשור בהכנסת אורחים גם בהיותו אחד משלושה חגים הנקראים 'שלושת הרגלים', החגים שבהם היו עולים לרגל אל בית המקדש. בימים שבית המקדש היה קיים, היו עולים לירושלים בחג הסוכות מאות אלפי אנשים מכל רחבי הארץ וגם מחוצה לה, כדי לחגוג את החג בבית המקדש. האורחים בעיר היו רבים, פי כמה מתושבי העיר, והיה צורך למצוא מקום להלין את כולם. כדי לארח את עולי הרגל נבנו סוכות על הגגות, במרפסות ובדרכים. תושבי ירושלים היו פותחים את סוכותיהם לאורחים ולא גובים מהם תשלום. היו אף סוכות מיוחדות שהקימו ברחובות בלילה כדי להלין את האורחים וקופלו במהלך היום כדי שלא לחסום את הדרכים (על פי התלמוד הירושלמי, מסכת סוכה, פרק ב הלכה ב).

פתיח אפשרי
להעמקה ולדיון
הצעות לפעילויות
להרחבה
איך עושים זאת?

התלמידים ינסחו בזוגות רשימה של כללים לאירוח טוב ונעים, מתוך דיון בשאלה איך הם היו רוצים שינהגו בהם כאורחים: איזה יחס נעים עבורם? אילו דברים הם אוהבים לעשות כשהם מתארחים? אילו דברים אינם נעימים? כל זוג ינסח 3 כללים חשובים למארח ו-3 כללים חשובים לאורח. הזמינו את התלמידים להקריא במליאה אחד מהכללים שכתבו, ולשתף בסיפורים שחוו בעצמם כאורחים או מארחים הקשורים לכלל שנקרא. במליאה, דונו בקשיים שיכול לחוות לעיתים המארח, כמו חציית גבולות או מאמץ מוגזם, ובקשיים של האורח. לצד זה, דברו על היתרונות שבאירוח.

  1. למה לדעתכם מחברת התורה את הציווי לשמוח בחג, עם איזכור של אנשים נוספים בפסוק? מה היא מלמדת אותנו בכך על השמחה? 
  2. באיזה אופן אנחנו יכולים לכלול את הנזקקים בשמחת החג שלנו?
  3. מה בין חג הסוכות להכנסת אורחים? למה דווקא בחג זה נוהגים להכניס אורחים? 
  4. מה אתם אוהבים בהכנסת אורחים? מה אתם נוהגים לעשות עם אורחים? האם יש דברים שאתם לא אוהבים בהכנסת אורחים? איך אתם נוהגים במקרים בהם האירוח לא נעים לכם?
  5. מה מביא איתו האורח למקום בו הוא מתארח? איזו השפעה יש לו על האווירה והחוויה שנותרת גם לאחר שהוא הולך? מה יכול האורח להעניק למארח בנוכחותו?
  6. מה לדעתכם הכוונה באירוח האושפיזין, הדמויות שאינן מגיעות באופן פיזי לסוכה? באיזה מובן "מארחים" אותם? למה לדעתכם עושים זאת?
  7. אילו אנשים מעוררים השראה עבורכם הייתם רוצים לארח? איך הייתם מארחים אותם? במה חוויית האירוח של אותם אנשים הייתה שונה מאשר אם הייתם נפגשים איתם במקום ניטרלי, לדוגמה בית קפה? 
  • התלמידים יבחרו דמות אחת שבעיניהם היא מעוררת השראה מהמסורת היהודית, ויכתבו שאלון עם שאלות שהיו רוצים לשאול אותה, אם היו יכולים לפגוש בה ולארח אותה. לשם כך יוכלו להיעזר גם במחקר ברשת על הדמות. 
  • התלמידים יבחרו 7 אורחים ואורחות שהיו רוצים לארח בסוכה מהמסורת היהודית. ניתן לחשוב יחד בקבוצה על אורחים אפשריים. כדאי לעודד את התלמידים לארח מגוון של אורחים – נשים וגברים, דמויות מתקופות שונות, וכדומה. לאחר הבחירה, הם יכינו "שעון" עם ציורים או תמונות של האורחים במקום מספרים, ומחוגה אחת. בכל יום בסוכות יוכלו להזיז את המחוגה ליום של האורח של אותו יום ולספר אודותיו למשפחה. ניתן לדון בעקבות הפעילות בהתפתחות של המנהגים המסורתיים, ובהוספת דמויות נשיות לאושפיזין בעקבות התפתחות זו.  
  • למדו את אמרת חכמים: "יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה" (מסכת אבות פרק א, משנה ה). התלמידים יכינו שלט לקישוט הסוכה עם אמרה זו.
    אפשר גם ללמד את הנוסח הקבוע לסוכה "ברוך אתה בבואך", "ברוך אתה בצאתך", והתלמידים שיעדיפו זאת יוכלו להכין שלט עם משפטים אלה.
  • הרחיבו את הלימוד להכנסת אורחים שהייתה נהוגה בימי בית המקדש בזמן העלייה לרגל בחג הסוכות ולמדו את הקטע ממסכת אבות דרבי נתן העוסק בנושא. 

מעולם לא אמר אדם לחברו: לא מצאתי מיטה שאישן עליה בירושלים.
מעולם לא אמר אדם לחברו: צר לי המקום שאלין בירושלים.

(מסכת אבות דרבי נתן, נוסח א, פרק לה)

שאלו מדוע הכנסת אורחים הוא ערך חשוב ביהדות? לאילו ערכים יהודיים נוספים הוא מתקשר?

  • למדו את דברי הרמב"ם העוסקים בקשר בין שמחה לעזרה לזולת והכנסת אורחים.

וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו.

(משנה תורה לרמב"ם, הלכות יום טוב פרק ו הלכות יז-יח)

דונו בהבדל בין "שמחת מצווה" לבין "שמחת כרסו".

באתר חגים של התנועה הרפורמית יש סרטון עם המחשה מוזיקלית להזמנת אושפיזין ואושפיזות