והיא שעמדה

הקטע "והיא שעמדה" מופיע בהגדה לאחר הקטע "ברוך שומר הבטחתו לישראל". המילה "והיא" שבתחילת הקטע, מתייחסת להבטחה המוזכרת בקטע הקודם, היא ההבטחה של אלוהים לאברהם במעמד ברית בין הבתרים, שם הודיע לאברהם שצאצאיו יהיו גרים ועבדים בארץ זרה. במעמד זה אלוהים הבטיח לגאול את בני ישראל מצרתם: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית טו, יד). לפי הקטע, הבטחה זו התקיימה לא רק לבני ישראל במצרים, אלא גם לכל דור ודור במהלך ההיסטוריה היהודית, שעמד בפני אויב או סכנת כיליון. בקטע זו מגולמות הן הסכנה והן הגאולה, שהן חלק מסיפורו של העם היהודי לדורותיו. פעמים רבות קטע זה נקשר לאירועי שמד מההיסטוריה היהודית, כמו: פוגרומים, גלות, והשואה. בראייה רחבה אנו יכולים לראות שההבטחה ממשיכה להתקיים, והעם היהודי שורד ומשגשג למרות כל מה שעבר. מכאן אנו גם יכולים ללמוד על הקשיים האישיים שלנו, ועל החשיבות באמונה ותקווה לצאת ממצבים אלו.