פסח: עבדות וחירות

פתיח אפשרי:

אם לתלמידים יש מחשבים, שלחו להם קישור לענן מילים שיתופי שתפתחו באתר Mentimeter. בשלב הראשון כל תלמיד יכתוב את המילים שמזכירות לו עבדות, ואחר כך  את המילים שמזכירות לו חירות. בכל שלב בדקו: אילו מילים חזרו על עצמן הרבה? מה אפשר ללמוד מכך על נושא העבדות והחירות?

תוכן המערך:

•  פתחו בלימוד הקטע עבדים היינו – בחנו את המשמעות וההשלכות של האמירה  שגם אנחנו – לא רק אבותינו – היינו עבדים, ובעקבות התבוננות בפסל המחישו באמצעות תנועות גוף ממש מהי ההרגשה של עבדות, ולעומתה מהי תחושת החירות. 
• הקטע בכל דור ודור מוביל אותנו צעד נוסף קדימה, לכיוון האחריות הנובעת מהחירות. שוחחו על האחריות הנובעת מאתנו כיום, כצאצאי עבדים, לדאוג לנדכאים סביבנו. מיהם הנדכאים האלה?
• היציאה ממצרים הייתה אפשרית בזכות האמונה והביטחון של העם בהבטחת אלוהים. בעקבות לימוד הקטע והיא שעמדה, בחנו את השפעת הביטחון הזה במהלך ההיסטוריה היהודית, עד ימינו.

סיכום:

• התלמידים יעלו בזוגות הצעות לדרכים להעביר את הרעיונות של עבדות וחירות בליל הסדר המשפחתי או הקהילתי, ויחלקו עם הכיתה.
• חירות ואחריות: הציעו עזרה למי שזקוק לה, בהשראת הרעיון של מחוייבותנו לנדכאים כמי שבעצמנו היינו נדכאים במצרים. רעיון זה בא לידי ביטוי בתורה ובדבריו של אדמונד פלג המובאים ביחידת בכל דור ודור – כמקור ובהרחבה. מצאו קבוצות הנזקקות לעזרה בסביבתכם וארגנו פעילות עזרה עבורם שהתלמידים יקחו בה חלק (איסוף בגדים ומשחקים, גביית "קמחא דפסחא", ועוד).