מקור
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות יג ח).
לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם, לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵנוּ" (דברים ו כג).
(מן ההגדה של פסח)
וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
(שמות כב, כ)
עקרונות בתכנון הלמידה
שאלות מהותיות
- מה היחס בין חירות ואחריות?
- מה המשמעות של חירות ביהדות?
- מה הם הערכים היהודיים (כגון: חירות, אחריות, צדק, קהילה, כבוד לאחר, ועוד) שחברה מתוקנת צריכה להוקיר?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
- כיצד ההגדה עוזרת לנו לחשוב על סיטואציות של חירות ועבדות בנות זמננו?
- מיהם ה"מדוכאים" בסביבתנו (פשוטו כמשמעו או מטאפורית) ומה אנו יכולים לפעול בנידון?
- מה מלמד אותנו סיפור יציאת מצרים על האחריות שלנו כלפי אנשים משוללי חירות?
- איך נראית העבדות בימינו?
רקע למורה
לקראת סיום חלק ה"מגיד" של ההגדה, ולאחר שסופר על עבדות מצרים ויציאת מצרים, מופיע הקטע "בכל דור ודור" המורה למשתתפים בליל הסדר לחוות את סיפור יציאת מצרים כחוויה אישית שאירעה להם עצמם. מתוך ההזדהות עם הסיפור, עולה החובה להלל ולהודות על הנס, כפי שמסתיים...
עוד
לקראת סיום חלק ה"מגיד" של ההגדה, ולאחר שסופר על עבדות מצרים ויציאת מצרים, מופיע הקטע "בכל דור ודור" המורה למשתתפים בליל הסדר לחוות את סיפור יציאת מצרים כחוויה אישית שאירעה להם עצמם. מתוך ההזדהות עם הסיפור, עולה החובה להלל ולהודות על הנס, כפי שמסתיים חלק המגיד לאחר קטע זה. לאורך ההיסטוריה היהודית היו עוד מצבים של מצוקה וגלות של עם ישראל, ותחושת ההזדהות עם סיפור יציאת מצרים, הולידה אמונה ותקווה באפשרות של גאולה ויציאה מהמצוקה הנוכחית.
שני הקטעים הראשונים המופיעים כאן נמצאים בסמיכות בהגדה, ומקורם במשנה (פסחים י, ה). הקטע השלישי הוא פסוק מסֶפר שמות, המעיד על העיקרון המוסרי החוזר בתורה – לא לרמות את הגר ולא להתאכזר אליו, משום שאנו עצמנו היינו גרים במצרים. רעיון דומה חוזר בתורה פעמים רבות. המסורת היהודית קושרת בין עבדות בני ישראל, והיותם גרים בארץ זרה, לבין החובה המוסרית כלפי גרים ומדוכאים אחרים (בתורה – גר, יתום ואלמנה, בימינו נוכל להרחיב את החובה כלפי כל אדם וקבוצה שנמצאים בחוויית דיכוי וניצול). ההזדהות עם סיפור יציאת מצרים מלמדת הן על חיבור מוחשי לנס שנעשה לאבות אבותינו, ומכאן חגיגתו, והן על אמפתיה הכרחית כלפי כל מי שחלש ומדוכא בחברה לאורך ההיסטוריה וכיום.
פתיח אפשרי 
להעמקה ולדיון 
הצעות לפעילויות 
להרחבה הציגו לתלמידים תמונות מפרויקט הצילום "איפה ילדים ישנים" של ג'יימס מוליסון המציגות ילדה קטנה שנאלצת לעבוד בעל כורחה.
ספרו על הילדה בתמונה: אינדירה, בת שבע, גרה עם הוריה, אחיה ואחותה ליד העיר קטמנדו שבנפאל. בבית שלה יש חדר אחד שבו מזרון אחד ומיטה אחת. אינדירה עובדת במחצבה האזורית מגיל שלוש. המשפחה עניה מאוד, לכן כולם מוכרחים לעבוד. במחצבה עובדים 150 ילדים נוספים. אינדירה עובדת במשך שש שעות בכל יום, ואז עוזרת לאמה עם מטלות הבית.
שאלו את התלמידים:
- איך התמונה גורמת להם להרגיש?
- מה הקשר בין התמונות לחג הפסח?
כל תלמיד יכתוב על דף תשובות לשאלות, ואז ישתפו במליאה.
- למה לדעתכם יש חיוב על האדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ולא די להכיר את סיפור יציאת מצרים שקרה לאבותינו ולאימותינו? מה ההבדל בין חוויה שאנחנו חווים על בשרנו לחוויה ששמענו עליה שקרתה לאדם אחר?
- כיצד אנו יכולים "לראות את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים" אם נולדנו וגדלנו כאנשים חופשיים?
- עבר של חוויות קשות יכול להשפיע בדרכים שונות על האדם: לגרום לו להיות אמפתי כלפי אחרים עם חוויות דומות או לפתח קשיות לב כלפי סבל של אחרים. למשל ילד שעבר הצקות – האם לדעתכם יטה לעזור לאחרים במצבו או לא? הסבירו.
- אנחנו היינו גרים בארץ מצרים, קבוצת מיעוט מדוכאת, ולכן המצרים הרשו לעצמם להתאכזר אלינו. מי הם המדוכאים בינינו היום? חישבו על אנשים וקבוצות בסביבתכם הקרובה וברחבי העולם. כיצד ניתן לעזור להם?
- למה לדעתכם התורה (בספר שמות) קושרת בין הגֵרות של בני ישראל במצרים לבין החובה לנהוג במוסריות עם גרים החיים בינינו? מה ניתן ללמוד מכך על הקשר בין חירות לאחריות?
- למה דווקא אנחנו, העם היהודי, צריכים להיות אמפתיים ואחראיים במיוחד ביחס למצוקות של מדוכאים בחברה? חישבו על תקופות שונות בתולדות העם היהודי שיכולות ללמד אותנו שעלינו לנהוג כך.
- החובה לראות את עצמנו בכל דור ודור כמי שיצא ממצרים, מלמדת אותנו להתבונן גם על הקשיים היומיומיים שלנו ולמצוא את נקודות ה"עבדות" וה"חירות" בחיינו, למרות ההבדל מעבדות ממש. "מצרים" בעברית דומה למילה "מיצר" (מלשון צר) – מצוקה, קושי.
חישבו על דוגמא לקושי שחוויתם ויצאתם ממנו. האם היה לכם "משה" שעזר להוציא אותכם מהמיצר? איזה "ים סוף" (מכשולים ואתגרים) הייתם צריכים לעבור בדרך לחירות? מה היתה ה"ארץ המובטחת" אליה הגעתם?
- ראינו בפתיח דוגמה לעבדות וסבל שקיימים היום. איך זה קשור ל"בכל דור ודור"?
רבים מהמוצרים שאנחנו נהנים מהם, נוצרו בידי אנשים משוללי זכויות וחירות.- ניתן להימנע מכך על ידי קניית מוצרים עם תו סחר הוגן. חקרו על תו זה והסבירו כיצד גם הוא קשור ל"בכל דור ודור" וכיצד נוכל לגלות אחריות בנושא של עבדות ילדים.
– כדי להעמיק בנושא האחריות שלנו כלפי המדוכאים או משוללי הזכויות בסביבתנו, קיימו בכיתה פעילות חקר. התלמידים ויבחרו נושא להעמיק בו, לדוגמא: עבדות מודרנית, עבדות ילדים, פליטים, מאבק לחירות בהיסטוריה של המדינה שלי, וכו'. המחקר יכול לכלול סרטונים, תמונת, סיפורים אישיים וכדומה. לאחר מכן קיימו דיון בכיתה באיזה דרכים ניתן לעזור בכל אחד מהמקרים ואם ניתן חישבו על פרויקט קטן שהתלמידים יוכלו להשתתף בו (לדוגמא: איסוף בקבוקי פיקדון ושליחת הכסף לנזקקים, תרומת בגדים וצעצועים, קמפיין להעלאת המודעות לנושא בבית הספר, וכדומה).
- אצל הרמב"ם (משנה תורה, הלכות חמץ ומצה, פרק ז, ו) ניתן למצוא נוסח אחר לקטע מההגדה: "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, חַיָּב אָדָם לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ יָצָא עַתָּה מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם".
בעקבות דברי הרמב"ם שמצביעים על חובה של נראות ממשית, בקשו מכל אחד מהתלמידים להביא חפץ המייצג עבורם עבדות או חירות. התלמידים יציגו את החפץ בפני הכיתה ויסבירו את בחירתם. דונו בשאלה באילו תחומים אנחנו מנוהלים על ידי אדם/חפץ/הרגל/דפוס התנהגות שממנו היינו רוצים להשתחרר?
- יש הנוהגים להשאיר כיסא ריק בליל הסדר, המייצג אנשים משוללי חירות, שאינם יכולים לחוג את החג. בקשו מהתלמידים לבחור קבוצה או אדם משוללי חירות ולכתוב את שמם על דף המיועד להיתלות על כיסא כזה, ולעצב אותו בצורה מתאימה. אפשר גם ממש לעצב כיסא ולקשט אותו באופן שיבטא את המצוקה של מי שחי בתנאים כאלה. ניתן לעשות זאת בציור או בפיסול.
- למדו את הקטע מדברי אדמונד פְלֶג, העוסק בחובה המוסרית האנושית לפעול למען כל המדוכאים:ומפני שביום ההוא עשה האל מעשה למעני, עליי לעשות מעשה למען כל הנרדפים.
וכך אומרת לנו ההגדה הישנה שלנו: לא רק כל יהודי – כל אדם – חייב לראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא ממצרים, ולשחרר את כל הנאנקים בשבי.
(אֶדמוֹנד פְלֶג, "לקראת העולם הבא אלינו", תרגום מצרפתית)שוחחו על הערכים האוניברסליים שניתן ללמוד מהיהדות ולקיימם גם בחברות אחרות. הציעו דוגמאות למעשי עזרה לאורך ההיסטוריה שהעניקו עמים אחרים לעם ישראל או לעמים נוספים.
- קראו את הקטע עבדים היינו העוסק בעבדות מצרים. במה דומים ובמה שונים שני הקטעים? מה הדגש בכל אחד מהם?
